מִדֵּי עֶרֶב כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֵב, אֲנִי חושב שמְדֻבָּר בְּעִוּוּת וּבסְתִירָה
אוֹ שֶׁמָּא מְדֻבָּר בְּהִגָּיוֹן בִּמְלוֹא בְּהִירוּתוֹ שהרי לְּאֹרֶךְ מַסְלוּל הַכתיבה
כְּכָל שֶׁאֶכתוב יוֹתֵר יֶאֱרַךְ הַמֶּרְחָק, כְּכָל שֶׁהַנָּתִיב לַמַּטָּרָה יֵעָלֵם הַשִּׁיר שֶׁכָּתַבְתִּי יְחַבְּקֵנִי,
כָּךְ שאֲנִי מַאֲמִין שֶׁבֵּין חֶזְיוֹנוֹת הַקֹּשִׁי וְהַמַּאֲמָץ עַד חֲנִיקָה, עַד עֲצִירָה,
אֶמְצָא אֵי-פֹּה אֵי-שָׁם, מִלִּים מַעֲדַנּוֹת, מַרְגִּיעוֹת, מְנַחֲמוֹת. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה