עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    בראשית

    8 תגובות   יום שישי , 13/12/19, 00:49

    בראשית

     

    כאשר הסוף מתקרב, עולות אצלי שאלות גם לגבי הראשית. כתבתי במקום אחר שאני, בגילי המתקדם, מרגיש את נשיפת הפר של ימה, אל המוות ההודי, בעורפי. ברור לי שבסופו של דבר ימה ידביק אותי, אך כמובן שמבחינתי הדבר יכול עוד להידחות – עד מאה ועשרים? זה אולי קצת מוגזם!

    השבוע, כשהזכרתי שמלאו לי שמונים, אמר לי בן-שיחי ש"שמונים של היום, הוא הששים של פעם". זה נכון במקרים רבים לגבי אלה החיים, אך מה עם אלה שלא הגיעו? בחודש האחרון נפטרו חמישה בני מושבת ילדותי. אחד מבוגר ממני, שניים בני כיתתי, ושניים צעירים ממני. כאשר אני סוקר את סביבתי, אני מגלה שלא מעט מבני המחזור שלי מבית הספר העממי ומבית הספר התיכון כבר אינם איתנו עוד.

    המוות המתקרב מעורר אצלי תהיות על החיים ועל ראשיתם של כל הדברים. ביהדות מוצגת הבריאה כך בתחילת ספר "בראשית":

    א. בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ.  ב. והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על-פני תהום; ורוח אלוהים מרחפת על-פני המים.  ג. ויאמר אלוהים, יהי אור; ויהי-אור.  ד. וירא אלוהים את-האור כי-טוב; ויבדל אלוהים, בין האור ובין החושך.  ה. ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום אחד.

    האם זו הייתה ה"ראשית"? על פי הפסוק אלוהים קדם ל"ראשית". מקורו עלום, וקיומו חייב להתקבל כאקסיומה. אך, האם רק אלוהים קדם לבריאה?

    הפסוק "והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על-פני המים" מגלה ישויות נוספות שקדמו לבריאה – "תוהו", "בוהו", "חושך" ו"מים". הנחת קיומו של החושך מתחייבת לוגית מן המציאות הבראשיתית, והחושך הוא שחייב את בריאת האור. ומהם "תוהו ובוהו"?

    על פי המאמר המלומד בוויקיפדיה:

    על ביטוי זה נכתבו פרשנויות ומאמרים רבים. הפירוש הדתי הוא ריקנות ושיממון. ריק ושממה. המשמעות המילולית המקובלת היום היא: אי-סדר, בלגן, ערבוביה, אנדרלמוסיה. הפירוש המופיע בתרגום השבעים,, "όρατος κα κατασκεύαστος"  פירושו: אפל ובלתי מסודר; בעוד המתרגמים לארמית (תרגום אונקלוסתרגום יונתן) פירשו – שממה וריקנות. יש המתייחסים אל "תֹהוּ וָבֹהוּ" ואל "רוח אלוהים" כביטוי המתכתב עם סיפור קדום יותר העוסק בהפריה בין ישויות אלוהיות קדומות, שיוצרת את העולם. חלק מחוקרי המיתוסים הקדומים חושבים ש"תהו" מתייחס אל האלה תיאמת, אלת התהום המסופוטמית, ו"בהו" מתייחס אל האלה בוהו הפיניקית, אלת החושך הקדמונית, ולדעתם המשפט "תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" הוא תקבולת מוצלבת.

    גם המים קדמו לבריאה על פי פסוק ו' של פרק א' בבראשית: 

    וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם.

    אלוהים רק הבדיל בין מים למים ולא ציווה על בריאתם.

     

    אנו רגילים להתייחס אל ה"יש" במושגי מרחב וזמן. אם "בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ", הרי שראשון נברא המרחב. האמנם?

    בפסוק ג' נאמר "יהי אור", אותו אור שלימדו אותנו בבית הספר העממי, שהוא שנברא ראשון. אם זה נכון, בריאת האור היא חלוקת היממה ליום ולילה, כלומר, היא בריאת "הזמן", והזמן הוא שנברא ראשון, ולא המרחב. הדבר מתיישב עם אחת הפרשנויות הטוענת ש"בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ", היא הקדמה כללית, וכל מה שבא בעקבותיה הוא הפירוט, ומחזקת את בריאת "הזמן", כבריאה הראשונה.

     

    אם מקבלים שהשמים והארץ נבראו לפני האור, המרחב חוזר כנברא הראשון. ה"ארץ" (יבשה) היא המרחב הנגלה שהיה הנגיש ביותר לבני האדם. השמים הם מה שנגלה בהסתכלות כלפי מעלה, וגם הם "מרחב" שהיום מוכר לנו כחלל המלא בגלקסיות, חורים שחורים, מערכות של שמשות וכוכבים למיניהם. כיום מושגי ה"מרחב" וה"זמן", לעתים מתמזגים זה בזה. למשל, כאשר אנו מתארים מרחקים במרחב היקום במושגים של "שנות אור", נעשה שימוש במושג זמן – שנה – לציון מרחב!

     

    כל סיפורי הבריאה נוצרו בראשיתה של האנושות כמיתוסים שנועדו להכניס סדר והיגיון בעולם שנגלה לעיני בני האדם. המיתוסים התפתחו לדתות, שקבעו את האמונות כאקסיומות. המדע של ימינו מעורר תהיות לגבי תקפותן של אותן אמונות, ולעיתים אף מנסה לערער אותן לחלוטין, למרות שיש מדענים דגולים שמצליחים לגשר בין המדע (שלא חסר אקסיומות משלו) ובין האמונה הדתית.

    אני מוצא גישור כזה בדת ההינדית. קיימת בהינדואיזם אמונה בקיומו האינסופי של ה"יש" – היקום – המצוי בדינמיות מתמדת של חילופי "עידנים" (KALPA). כל עידן מתאפיין בבריאה, הרס ובריאה מחדש. תיאור זה מזכיר את התיאוריה המדעית המקובלת כיום, שראשיתו של היקום, של העולם המוכר לנו, היא ב"מפץ הגדול". היקום הולך ומתרחב בהתמדה וניתן למדוד את קצב התרחבותו, וסופו מי ישורנו?


    האם גם היקום המוכר לנו יתכווץ כולו בזמן בלתי ידוע בעתיד, לתוך איזשהו חור שחור, והמסה שתיווצר תתפוצץ גם היא ב"מפץ גדול", שממנו ייווצר יקום חדש?

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/12/19 17:56:

      צטט: תנועת כמוך 2019-12-20 13:22:05

      שולח כוכב תודה והערכה לפוסט

      תודה רבה,

      אני מעריך את התרומה ההומניטרית שלך.

      שבת שלום, עמוס.

        20/12/19 13:22:

      שולח כוכב תודה והערכה לפוסט

        19/12/19 00:52:

      צטט: תכשיט 2019-12-18 16:52:57

      מעניין... הרבה בריאות...וכל טוב...

      תודה רבה, רחלי.

      סופ"ש נעים, עמוס.

        18/12/19 16:52:
      מעניין... הרבה בריאות...וכל טוב...
        17/12/19 17:15:

      צטט: אהובהקליין 2019-12-17 09:28:57

      הוספת תגובה

       עמוס היקר.

       

       יישר כוח על כתיבתך המעניינת.

        שאלות רבות לו לאדם, אלא שהוא אינו יכול להשיב על כולן- הוא לעומת אלוקים- השולט על העולם- 24 שעות ביממה- פסיק קטן ביקום,

        לתורה שבעים פנים.

        נאמר:

       "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ."

       [ דברים י"ח].

      מה שידוע בוודאות: האדם אחרי מאה ועשרים- משיב את גופו לעפר ואילו את נשמתו אל אלוקים.

       והנשמה היא נצחית [כפי שהתורה מתארת בבריאת האדם- פרשת בראשית].

       

      בברכה

       וכל טוב.

       אהובה

         

      תודה רבה על תגובתך המפורטת, אהובה.

      התשובה שלך היא של אדם מאמין. מה לעשות? אניהייתי פעם אפיקורוס מוחלט, אך כמי שעוסק בדתות בכלל, ובהינדואיזם פרט, כיום אני מגדיר עצמי כ"אגנוסט" - אחד שאינו יודע אם האל קיים או לא.

      כל טוב, עמוס.

        17/12/19 09:28:

      הוספת תגובה

       עמוס היקר.

       

       יישר כוח על כתיבתך המעניינת.

        שאלות רבות לו לאדם, אלא שהוא אינו יכול להשיב על כולן- הוא לעומת אלוקים- השולט על העולם- 24 שעות ביממה- פסיק קטן ביקום,

        לתורה שבעים פנים.

        נאמר:

       "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ."

       [ דברים י"ח].

      מה שידוע בוודאות: האדם אחרי מאה ועשרים- משיב את גופו לעפר ואילו את נשמתו אל אלוקים.

       והנשמה היא נצחית [כפי שהתורה מתארת בבריאת האדם- פרשת בראשית].

       

      בברכה

       וכל טוב.

       אהובה

        

        13/12/19 15:28:

      צטט: sari10 2019-12-13 09:44:47

      שאלות מעניינות שאנחנו יכולים לתהות עליהן.
      כתבת מעניין ואני מאחלת לך עוד שנים טובות של
      בריאות ומחשבה חדה כמו זו חיוך

      תודה רבה, שרי.

      כשהיינו ילדים היינו אומרים: "כל דבריי וכל דברייך - הכל עובר אלייך".

      גם אני מאחל לך עוד שנים רבות בבריאות טובה ובצלילות הדעת.

      שבת שלום, עמוס.

        13/12/19 09:44:

      שאלות מעניינות שאנחנו יכולים לתהות עליהן.
      כתבת מעניין ואני מאחלת לך עוד שנים טובות של
      בריאות ומחשבה חדה כמו זו חיוך

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין