לִפְנֵי הַחֹרֶף כְּדַאי שֶׁתַּרְדִּי וְתִבְדְּקִי אֶת הַמַּרְזֵב, הַמַּרְזֵב זֶה הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ זוֹחֲלִים הַמַּיִם. כָּל הָעַבְטִיט שֶׁהִצְטַבֵּר שָׁם שָׁנָה שְׁלֵמָה כְּדַאי שֶׁתִּגְרְסִי וְתִזְרְקִי וּתְאַבְּדִי. אַחַר-כָּךְ תַּעֲלִי הַבַּיְתָה וְתִפְתְּחִי אֶת הַחַלּוֹנוֹת וְתִפְתְּחִי אֶת הָאֲרוֹנוֹת וְתוֹצִיאי אֶת בִּגְדֵי הַחֹרֶף וְאֶת שְׂמִיכוֹת הַפּוּךְ וְאֶת כְּסָתוֹת-הַצֶּמֶר וּתְטַפֵּחַי ותְנֶערִי וּתְאַבְּקִי, עַד שֶׁיִּסְתַּתְּמוּ עֵינֵיךְ מִן הַלִּכְלוּךְ. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה