עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    גדאצ'ו – שחקן כדורגל?

    10 תגובות   יום שישי , 5/7/19, 08:30

    גדאצ'ו שחקן כדורגל?

     

    השבוע עמד בסימן מותו הטרגי של סלומון טקה ז"ל מכדור שנורה אליו על ידי שוטר, ובסימן הפגנות המחאה האלימות של יוצאי אתיופיה כנגד האצבע הקלה על ההדק כשמדובר באתיופים, ועל האפליה הגזענית המתמשכת כנגד קהילת יוצאי אתיופיה בכללותה.

    אני מעלה בזאת בשנית סיפור שתחילתו וסופו בדיוניים, מעין "wishful thinking" המבוסס על ניסיוני בהתנדבות עם חניך אתיופי ממרכז הקליטה במבשרת ציון.

     

    "תראי איזה מסר קיבלתי", אמרתי לרעייתי. "אבא של גדאצ'ו מזמין אותי לירושלים, לראות משחק כדורגל לנערים של הפועל חיפה נגד הפועל ירושלים, שבו ישתתף גדאצ'ו כשחקן".

    "ממש מפתיע, כבר אולי שלוש שנים שלא שמענו מהם דבר".

    "נכון, אבל תראי, הם בכל זאת זוכרים", אמרתי. "יתר על כן, אני שמח שהוא משחק כדורגל, ולא הצטרף לאיזושהי חבורת עבריינים".


    גדאצ'ו היה שובב גדול, בן אחת-עשרה, היפר-אקטיבי, פועל באורח אימפולסיבי מבלי להקדיש מחשבה רבה לתוצאות מעשיו, ובעיקר – נוטה להסתבך בצרות. לכן דאגתי שמא יסתבך גם כשיגדל. בבית הספר בילה יותר זמן מחוץ לכיתה, מאשר בתוכה. הוא התקשה בלימודים ומדי יום היו אתו בעיות משמעת. ביסודו היה ילד טוב ואינטליגנטי, וגם הוכיח כושר מנהיגות, אך התקשה להסתגל למסגרת הבית-ספרית, ולתעל את האנרגיות שלו לאפיקים חיוביים.

    במפגשים הראשונים שלנו הוא היה מסוייג, לא יזם דבר, ואני הייתי מתאמץ להמציא פעילויות שיעניינו אותו. המכונית שלי הייתה אטרקציה עבורו, והוא היה "משוויץ" בפני חבריו כשהיה נוסע אתי במכונית.

    ערכנו טיולים גם ברגל. לטיולנו לנחל חלילים הצטרף חבר שלו, ולטיולנו בסטף הצטרפו גם שתי אחיותיו ואחיו הקטן ממנו. בירושלים טיילנו בעיר העתיקה ובפארק טדי, באתר "המפלצת", ובאתרים נוספים. בנוסף לטיולים הקדשנו זמן גם ללימודי קריאה, חשבון, תנ"ך ולהכנת שיעורי בית שגדאצ'ו התקשה בהם. נרקמו יחסים יפים גם עם בני המשפחה – ההורים, האחים והאחיות. היינו הולכים יחד לאירועים במרכז הקליטה, לספרייה ולאירועים תרבותיים במרכז הקליטה וביישוב. ביקרתי הרבה בביתו, והייתי לוקח אותו הרבה גם אליי הביתה. בעיקר אהב אצלנו את הבריכה שבבניין. חששתי מתגובות שליליות של שכנים, והופתעתי לטובה כשראו אותנו יחד בבריכה ולא העירו דבר.

    לקראת סיום שנת עבודתי הראשונה אתו, האחראי על החינוך במרכז הקליטה ברך אותי על ההצלחה עם גדאצ'ו. הוא סיפר לי, שבבית הספר ציינו את השיפור שחל בהתנהגותו ואת התקדמותו בלימודים. הוריו של גדאצ'ו העניקו לי במתנה חולצת טריקו, שעד היום אני עדיין לובש ונזכר. נעים לחשוב שכנראה באמת היה לי חלק בשינוי לטובה שחל בילד.

     

    אחרי שנתיים של עבודה עם גדאצ'ו, המשפחה עברה למחוז חיפה ותמו פגישותינו. גם התנדבותי במרכז הקליטה תמה, כאשר לא נמצא ילד נוסף שנזקק לחונך בוגר/מבוגר, באוכלוסיית העולים המידלדלת במהירות.

     

    בזמן הראשון אחרי שהמשפחה עזבה, הייתי מתקשר מדי פעם ומדבר בטלפון עם האב, או עם גדאצ'ו, אך המרחק והזמן עשו את שלהם והקשר נותק.

    שמחתי מאד על ההזמנה לחזות במשחק, ואני מצפה לראות שוב את הילד/הנער.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/7/19 00:34:

      צטט: אהובהקליין 2019-07-19 00:41:40

       עמוס היקר.

       נהניתי לקרוא.

       מסתבר שחינוך עם אהבה רבה  -

        גורם לתוצאות מרחיקות לכת  והילד יכול להשתנות לטובה

      - עד בלי הכר.

       יישר כוח לך.

       בברכה

       אהובה

      תודה רבה לך, אהובה.

      מתנצל על האיחור בתשובה.

      אכן היה שיפור בהישגים ובהתנהגות. אני מאד מקווה שתהליך השיפור נמשך.

      כל טוב, עמוס.

        19/7/19 16:44:

      צטט: באבא יאגה 2019-07-19 13:51:05

      עמוס, תודה רבה. הזכרת לי נשכחות. חוויתי את הדומה.
      אולי צריכה הייתי להעלות זאת שוב.
      הנה הלינק
      http://cafe.themarker.com/post/2334366/

      רק טוב

      תודה רבה, אסתר.

      יש אמנם לא מעט נקודות דמיון, אפילו משך העבודה המשותפת.

      שבת שלום, עמוס.

        19/7/19 13:51:

      עמוס, תודה רבה. הזכרת לי נשכחות. חוויתי את הדומה.
      אולי צריכה הייתי להעלות זאת שוב.
      הנה הלינק
      http://cafe.themarker.com/post/2334366/

      רק טוב

        19/7/19 00:41:

       עמוס היקר.

       נהניתי לקרוא.

       מסתבר שחינוך עם אהבה רבה  -

        גורם לתוצאות מרחיקות לכת  והילד יכול להשתנות לטובה

      - עד בלי הכר.

       יישר כוח לך.

       בברכה

       אהובה

        6/7/19 19:26:

      צטט: תכשיט 2019-07-06 17:26:14

      שאפו לך...!!!!

      תודה רבה, רחלי.

      תמיד אמרתי שאני נתרמתי מהקשר עם הילד, לפחות במידה שתרמתי.

      שבוע טוב, עמוס.

        6/7/19 19:25:

      צטט: א ח א ב 2019-07-06 16:59:12

      לכל ילד מגיעה הזדמנות . שבת שלום

      תודה רבה, אחאב.

      כמו שכתבתי, הילד היה ילד טוב, ספורטאי, עם פוטנציאל וכושר מנהיגות. אני מייחל בכל לבי שיכולותיו מתועלות בכיוון הנכון. אני מקווה גם שהוא נתקל ביחס אוהד ומקבל, ולא בחשדנות ובגזענות.

      שבוע טוב, עמוס.

        6/7/19 17:26:
      שאפו לך...!!!!
        6/7/19 16:59:
      לכל ילד מגיעה הזדמנות . שבת שלום
        5/7/19 18:45:

      צטט: sari10 2019-07-05 11:13:20

      מרגש. יפה שהזמינו אותך למשחק וכל הכבוד להשקעה שלך בהתנדבות.

      תודה רבה לך שרי על הפרגון.

      העבודה עם הילד תרמה לי לא פחות ממה שהיא תרמה לו. אני עדיין מצר על הנתק.

      כל טוב ושבת שלום, עמוס.

        5/7/19 11:13:

      מרגש. יפה שהזמינו אותך למשחק וכל הכבוד להשקעה שלך בהתנדבות.

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין