עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    אהבת נעורים נכזבת

    10 תגובות   יום שבת, 4/5/19, 17:09

    אהבת נעורים נכזבת

    (סיפור נוסף מספרי "פנינת השומרון").

     

     

    ''

     

    נקשתי על הדלת והמתנתי. אמהּ פתחה לי.

    "באתי אל אסתר", אמרתי.

    "היא לא בבית".

    "איך לא בבית? הרי קבענו להיפגש?"

    הרגשתי מושפל, ועמדתי בוש ונכלם. פני האדומים והמיוזעים ממאמץ הרכיבה על האופניים מפאתיה המזרחיים של המושבה עד שוליה המערביים, גם הסמיקו בנוסף בשל הבושה.

    אסתר מסרבת לראות אותי! ואמהּ משתפת עמהּ פעולה.

     

    הייתי בן ארבע עשרה, בכיתה ט', השנה הראשונה של לימודיי התיכוניים. נבחרתי לוועד הכיתה, וכך גם אסתר. קודם לכן, בקיץ שבין בית הספר העממי, לבין כיתות ההמשך התיכוניות במושבה, התברר לי סופית שאין תוחלת לאהבתי רבת השנים לרבקה בת כיתתי. היה לי קשה מאד להתגבר על הכאב ועל האכזבה העמוקה. בכל שנותיי בעממי רק רבקה הייתה בלבי והעסיקה את מחשבותיי, ולא חשבתי על אסתר. אולם עתה, כחברי ועד הכיתה, היינו נפגשים בביתו של אלישיב המחנך, בצריף השבדי בפאתי הגורן, שזה מכבר הפך למגרש כדורגל. היה זה הצריף השבדי היחיד במושבה, וצבעו הירוק הלך ודהה. הוא היה משוכלל בהרבה מצריפים אחרים במושבה – יותר גדול ויותר מרווח, וגם יותר מאובזר. אלישיב ותחייה היו זוג מחנכים צעירים, חשוכי ילדים. אלישיב היה המחנך שלי, ותחיה הייתה המחנכת של אחותי, שאך החלה ללמוד בכיתה א'.

    אלישיב היה ותיק מלחמת השחרור, לוחם בחטיבת אלכסנדרוני בגדוד בו שירת גם אבי כשַלָּם גדודי. בשל היכרותו עם אבי, הרגשתי כלפיו קרבה מיוחדת. הוא היה מורה לתנ"ך, ואני חב לו הרבה על אהבתי לספר הספרים ועל ההבנה החדשה שהקנה לנו בקריאת התנ"ך. אני זוכר גם שני דברים שהיה אומר לנו בכיתה, שאינם קשורים לתנ"ך, אלא לשערו, או יותר נכון, להעדר השיער. הדבר האחד שהיה נוהג לומר היה שלעולם לא יוכל להיות מנצח – אין לו בלורית לנפנף בה. דבר שני שזכור לי – הוא היה מעביר יד על ראשו מן המצח עד העורף ואומר "זאת לא קרחת, זה רק מצח עד התחת!"

     

    מאז שהתחלנו להיפגש לעתים קרובות כחברי ועד הכיתה, התחלתי לשים לב אל אסתר. היא הייתה גבוהה ממני, והייתה בעלת ניסיון רב עם בנים. במשך מספר שנים הייתה חברה של אחד מבני כיתתנו, ורק כשנסע ללמוד במקום אחר, ניתק ביניהם הקשר. היא לא הייתה יפה, וגם לא הצטיינה בחיטובי גוף ראויים לציון, אך הייתה נערה מיוחדת. היא הייתה נבונה וגם מושכת, והמשיכה כאמור לא הייתה במאפייניה החיצוניים, אלא באישיותה. לא הבנתי אז אך אני יכול לומר היום, שהייתה סקסית ושידרה חושניות. היא הייתה מודעת לכך, והייתה בטוחה שכל הבנים מאוהבים בה. נוצרה בינינו ידידות והערכה הדדית, ואני התחלתי להתאהב בה, והשליתי את עצמי, שהידידות עשויה להתפתח לחברות. אינני זוכר אם אמרתי לה זאת במפורש, אך היא בוודאי הבינה, ואף הזמינה אותי לביתה. מה גרם לה ברגע האחרון להתחרט? עד היום אינני יודע!  

     

    ברטרוספקטיבה אני יכול לומר, שמדקרת האכזבה והכאב שנעצה בי גרמה לי להיאטם רגשית, ולא לבטוח יותר באהבה. יצאתי במהלך השנים עם בנות, שאת חלקן גם הגדרתי כחברות, מבלי שנקשרתי עמוקות, וכך היה לי קל יותר בפרידות.

    התחתנתי בגיל שלושים – חתונה מאוחרת במושגי הימים ההם – אך זכיתי לילדים ולנכדים, ואינני מרגיש שהפסדתי משהו.    

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/5/19 00:57:

      צטט: אהובהקליין 2019-05-09 22:34:14

       קראתי בעיון רב את הטקסט המעניין על אסתר,

       תיארת אותה באופן מעניין וכה מוחשי-- בעיניי זה ממש נהדר!

       הכל לטובה, כנראה היא לא הייתה  מיועדת לך.

       וב"ה שזכית להינשא ולהביא ילדים לעולם.

        היום בימינו - הדבר כלל אינו מובן מאליו.

       בשורות טובות.

       בברכה

       אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      כנראה באמת לא נועדנו זה לזו. היא הקימה משפחה הרבה לפניי ואני בקשר ידידות אתה עד היום.

      שבת שלום, עמוס.

        9/5/19 22:34:

       קראתי בעיון רב את הטקסט המעניין על אסתר,

       תיארת אותה באופן מעניין וכה מוחשי-- בעיניי זה ממש נהדר!

       הכל לטובה, כנראה היא לא הייתה  מיועדת לך.

       וב"ה שזכית להינשא ולהביא ילדים לעולם.

        היום בימינו - הדבר כלל אינו מובן מאליו.

       בשורות טובות.

       בברכה

       אהובה.

        9/5/19 11:59:

      צטט: sari10 2019-05-09 11:16:16

      תודה לשיתוף עמוס.
      מתארת לעצמי איזו אכזבה זו הייתה אז....
      וגם שהשפיעה עליך בהמשך.

      תודה רבה, שרי.

      אכן כך!

      חג שמח, עמוס.

        9/5/19 11:16:

      תודה לשיתוף עמוס.
      מתארת לעצמי איזו אכזבה זו הייתה אז....
      וגם שהשפיעה עליך בהמשך.

        8/5/19 17:32:

      צטט: א ח א ב 2019-05-08 12:21:09

      "זאת לא קרחת, זה רק מצח עד התחת!" אהבתי.
      לעולם אין לדעת מה היה אילו.
      נשים שחושניותן מתפרצת וכובשת כל גבר בסביבה, מושכות ומעניינות אך  קשה לשמור על להבה ואהבה לאורך זמן.

      דווקא המים השקטים...חודרים עמוק?

      תודה על התגובה, אחאב.

      "מים שקים חודרים עמוק" היה ביטוי נפוץ גם בזמני, ואין ספק שהוא נכון במקרים רבים מאד. יחד עם זאת, יש גברים שנמשכים דווקא אל הקולניות וההחצנה. הסתכל סביבך ותיווכח - גם נשים כאלה שנחשפות רבות לעין הציבורית, מצליחות לקיים זוגיות לאורך זמן.

      כל טוב וחג עצמאות שמח, עמוס.

        8/5/19 12:21:

      "זאת לא קרחת, זה רק מצח עד התחת!" אהבתי.
      לעולם אין לדעת מה היה אילו.
      נשים שחושניותן מתפרצת וכובשת כל גבר בסביבה, מושכות ומעניינות אך  קשה לשמור על להבה ואהבה לאורך זמן.

      דווקא המים השקטים...חודרים עמוק?

        5/5/19 16:14:

      צטט: באבא יאגה 2019-05-05 14:06:59

      אין אהבות שמחות

      תודה רבה, אסתר.

      אני מניח שלא כולם יסכימו אתך.

      כל טוב, עמוס.

        5/5/19 14:06:
      אין אהבות שמחות
        4/5/19 19:02:

      צטט: תכשיט 2019-05-04 18:21:07

      סוף טוב...:)) בריאות ונחת...

      תודה רבה, רחלי.

      בריאות טובה ואושר גם לך.

      שבוע טוב, עמוס.

        4/5/19 18:21:
      סוף טוב...:)) בריאות ונחת...

      ארכיון

      פרופיל