עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים

    ארכיון

    האיש מהירח

    0 תגובות   יום חמישי, 25/4/19, 14:55


    כל כך הרבה זמן עבר ועדיין לא סלחת לו.את על הספה החומה שבבית הורייך. לבד. השנה היא 1969. הטלוויזיה דלוקה ואת ממתינה. תמונת שחור-לבן מרצדת למולך. שדרן אמריקאי מלווה בפרשנות קלה את קריאות הקשר בין יוסטון לבין "אפולו 11".לרגל המאורע, הורייך נסעו לחברים ואחיך הלך לבקר את חברתו דאז. גם את היית אמורה לצפות בנחיתה יחד עם חברה טובה, אך שעתיים לפני השידור חשת ברע והחלטת להישאר בבית. ---------------------------תמיד חיבבת שיעורי מדע ופיזיקה. העולם כל כך מסתורי וגדול, רב הנסתר על הגלוי. כבר בגיל צעיר הוקסמת מהרעיון של לקיחת חלק בחשיפת רזי היקום לכלל הציבור.חלפה שנה מאז התחילו לדבר על המסע הזה לירח, לפחות בקרבתך. בבית הספר הסבירו על תכנית החלל של ארצות הברית ועל משמעותה, מדוע יש צורך בה ולמה שנת 69' תיחקק לנצח בזיכרון הקולקטיבי של האנושות. מחנך הכיתה, מר גולדמן, בנה מעין מודל בסיסי ומגושם של החללית. באמצעות כדורסל שגילם את הירח, שולחן שגילם את פני האדמה ונייר כסף מגולל בתפקיד המעבורת, ניסה מר גולדמן לטוות את מסעה של "אפולו 11" - החל מהמראתה בכדור הארץ, יציאתה מהאטמוספירה (אותה ניסה לשרטט באוויר עם אצבעותיו, תוך כדי תנועת החללית בידו השניה) ועד לנחיתה המיוחלת על הירח. גם אם היו פה ושם אי דיוקים בנוגע לשלבי המסע ומסלול הטיסה, תיאור המאורע ההיסטורי הקרב ובא ריגש אותך מאוד. נראה שחברייך לכיתה אינם חשו את אותו רטט שאחז בך נוכח ההמחשה. זה בסדר - כבר הורגלת להיות חריגה בנוף המקומי, שעיקר תשומת ליבו הוקדשה להבלים. רק מרים, חברתך לשולחן הלימודים, הפגינה עניין מסוים במתרחש בחזית הכיתה. 
    "ירח". "לבנה". "סהר". "המאור הקטן". את בחרת בשם "לבנה", גם מתוקף היותו שם נקבי וגם כי מדובר בשם מאוד יפה ופשוט לתיאור הפלא הצחור הזה שבשמיים. 'איזו תעלומה היא הלבנה' הרהרת בינך לבין עצמך, בעודך עושה דרכך חזרה הביתה מבית הספר. גאות ושפל תלויים בה. אינספור שירים נכתבו אודותיה, על קסמה האפל, מתפללים קידשו אותה בחציו הראשון של כל חודש עברי, לוחות שנה מבוססים על מחזורה, תרבויות פגניות שונות ערכו עבורה טקסים מלאי הוד והדר. לפני שנתיים נסעתם למדבר במסגרת טיול שנתי ושם היא ניצבה לפנייך במלוא תפארתה, כדור עגול וענק.התאהבת בה שם לראשונה.-------------------------------------------הכנת לעצמך שני כריכים עם אבוקדו ועגבנייה, מזגת לימונדה אל תוך כוס הזכוכית וניגשת אל הסלון.עכשיו את כאן, מחכה בכיליון עיניים לאדם שיגיח מהחללית ויחולל היסטוריה.
    את מרותקת למרקע. לא שומעת את הדלת נפתחת, חורקת חלושות כאות אזהרה שלא צלח. מוזר – תמיד הקפדת לנעול את דלתות הבית, במיוחד כשהיית בו בגפך.זה ייקרה ממש עוד רגע. השידור יעבור אל חדר הבקרה של נאס"א וכשתתחלף התמונה, רגע לפני שניל ארמסטרונג יירד במדרגות ובתחתית המסך ירצדו המילים "LIVE FROM THE SURFACE OF THR MOON", תרגישי זרועות חזקות אוחזות בך ומטלטלות את גופך הצנום. הוא יטיח אותך על השטיח שבין הספה לטלוויזיה. את תזכרי את כוס הלימונדה שתצנח על המרבד ולא תתנפץ, רק תתגלגל מעט, תכולתה תיספג בבד האדום. את תזכרי מאבק אבוד מראש בעוד הוא יחסום את פיך בכף ידו. תזכרי את ארמסטרונג מקפץ על הירח מבעד לדמעות שייקוו בעינייך ויזלגו על לחייך. את תתמקדי במסך, באסטרונאוט, בלבנה. תתפללי אליה. "זה צעד קטן לאדם..." תספיקי לשמוע לפני שתאבדי את ההכרה.50 שנה יחלפו. מתי תסלחי לו, לאיש מהירח?

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      אריק פ.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין