עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    GINGER UBER ALLES

    שירים. סיפורים. רשימות. זכרונות.
    הלבשה תחתונה. שירבוטים מהמגירה.
    עקיצות במילים. הם שורפים הקוצים ?

    וירטואלי ? ? ?

    30 תגובות   יום רביעי, 2/5/07, 17:27

    בעקבות שיחה קלה עם חבר ממש לאחרונה, יש לי צורך להחליף את השיר שרציתי להעלות היום (לא לדאוג, אף אחד כאן לא יתחמק ממנו) בקריאה לדיון קצר.

    האם יש כזה דבר וירטואל :  

    ז"א ברור שהמושג הזה נהנה בעבר מסטטוס של רלוונטי אך האם לא חלפו עפו הימים ההם? וירטואלי נחשב כפועל יוצא לפחות "מוחשי" ולפחות "אמיתי", לא?

    אם אנחנו כאן, מדברים "וירטואלית" ולא באמת, אני לא יודע מה זה אמיתי . . . 

    מוחשי ? אני רואה כאן אנשים מתרגשים, מפיקים חום, גועל נפש, מבעבעים ומפעפעים מכל כיווני הממברנות, סופגים פנימה ושופכים החוצה חומרי מלל, סאונד ויז'ואל ושאר מוגלות מוחשיים לגמרי . . .

    אז מה קורה פה?

    אם קיבלתי חיוך כאן בקפה, הוא נחשב פחות .  .?

    אם נכנסתי לבלוג שלך זה לא כי באמת מעניין לי שם ?

    אני מכיר חיוכים "אמיתיים" שלא שווים חצי מהחיוך הצהוב שלך ...

    ומכיר גם חברים אמיתיים שהיו מתים להפתח בשיחה כמוך...

    ואתם ?

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/5/07 14:06:

       

      צטט: אורן מיוחס 2007-05-04 00:52:14

      קודם כל כיכבתי אותך בשביל דנה: שאהבתי גם איך כתבת, ממשי, אמיתי, או וירטואלי, איני סוציולוג אך הבחנתי דרך האתר הזה במיוחד ובתרבות ה-ווב2.0 במאפיינים חדשים השונים ב-180 מעלות ממה שהכרנו בעבר, מי שכבר קרא פוסטים שלי, בוודאי נתקל בביטוי החביב עלי (שאותו גם המצאתי) - "יקום אינטימי". הנה עוד סממן מעניין של אינטימיות זו: אני גם הבוס של שמוליק, למרות שאנחנו לא משתמשים הרבה במילה הזו - ויש כאן כמה צדדים: קודם כל אני זה שהפגשתי אותו עם האתר, ואז שמעתי גם שירים מקסימים שהיו עוברים כמה שבועות עד שהייתי נחשף אליהם בפשטות וישירות, למדתי על שמוליק פנים חדשים, וגם.. אני לומד שהבחור התמכר (זה קורה לרבים כאן) והראש כבר לא מרוכז בעבודה (כותב כאן בהומור...) ביום ג' 8.5.07 ב-20:00 מתקיים הכנס הראשון של יקום אינטימי, המעוניינים להשתתף - שלחו לי הודעה

       

      הנה עוד כמה מילים שכתבתי ברחבי האתר בנושא:

       

      לפני שנתיים הייתי מוצא עצמי בטעות בפינה-נוטפת-זיעה-ונידחת-של-האינטרנט, שם קארין16 היתה בעצם דובי43, מאז הכפר לא רק גלובלי אלא היקום אינטימי (tm) , מי היה מאמין, איך נחשפים עתה אנשים אמיתיים ברגעים אמיתיים. כיף לראות פשטות, ישירות, אנושיות ואפילו פרגון שהופכים את הרשת כמו שמיכת פוך שנלכדה בציפה מחבקת.
      אני לוקח את עצמי למסע של חשיפה, לראשונה. פומבית-פרטית, מגרה אותי העובדה שאולי את קוראת את הדברים למרות שאני מחוייב לכתיבה חסרת-רכבות, קטר האינטימיות מוביל אותי בשאון הזמן. ראיתי פעם "רכבת" בגרביון שעולה אל הגיהנום, רגל מעוצבת של נערה מתבגרת לקחה אותי משם ועד שהורד המחסום דמיוני השתולל עד שנעצר במיני הקצרצר. אני הולך להתפשט מול אף-אחד, מול עצמי, מול מראה, מול כל-אחד. אני הולך לחקור מושג שהרכבתי: יקום אינטימי, מושג ששייך לכפר הגלובלי 2.0, שייך לכולנו, אינטואיטיבי, מובן בדרך קמאית, מאיים על הפרטיות ובה בעת מסקרן, מציצני, ובאנגלית נשמע אפילו אקדמי: Intimate World 2.1  ולמה אני - הקורא האלמוני - כלומר אתה, תחפוץ להכנס לי לורידים, לנ`רבים, לתחתונים שלי, מה כל-כך נחוץ, מיידי לדחוף את האף למקום שלא תמיד מריח כל-כך? לעיתים אני מוצא עצמי מחפש מילה, שוזר משפט שאין לו התחלה או משמעות, אך יש בו צליל או ריח או כיוון של משהו אותנטי שנוגע במהות,  ובכל זאת הכתיבה המשוחררת היא פח זבל של רגשות, מאפשרת, פותחת סתימות, אתה מגלה שגוש שיער מגעיל היה תקוע בצינור השפע והיצירה שלך והיה צריך ממש ללכלך את הידיים כדי לאפשר שם זרימה.
      אני קורא לזה יקום אינטימי פעם הסתתרנו תחת שם בדוי, מגדר בדוי וזהות בדויה או וירטואלית, בהמשך החלו לצאת האמיצים (אורן37) לאור ואז פרץ לחיינו היקום האינטימי - אתם קוראים אותי, יודעים איזו מוסיקה אני אוהב כשגשום ורואים אותנו ערומים מתחת לבגדים, המון שמות מוכרים מתחברים לפנים מוכרות וטוב לנו כך, כי יש חום אנושי וסביבה בטוחה וקשר בלתי אמצעי והצלמית המשתהה שלי מעט מבולבלת, פעם היא היתה סמליל אלמוני היום היא מהבהבת: כן! אני פנויה וירוקה לצ'אט גם איתך - זו שראתה אותי מתלבשת. כן אני יודע - אני גבר, בן 37, נשוי, דבר אינו עטוי יותר, אינו חסוי.
      עוד על פרגון באתר מהוירטואלי לממשי אפשר לקרא כאן

       

      אורן היקר !

      תודה על הגיחה הלילית ועל דברי הטעם (כרגיל) שאתה מוסיף כאן לפוסט.

      אורן, למה בוס שאפשר צ'יף ? :). כיף גדול לראות איך האמון והכנות תופסים מקום גם היום,

      גם כאן, אני מסכים לגמרי, אם כי אסור לבטל את הטענות של החברים שם במעלה גבעת התגובות

      על זהויות בדויות ונוכלויות בפוטנציה. כנראה שהם יודעים על מה הם מדברים.

      ובכל זאת זכינו כאן להיות חלק מתופעה מאוד מרשימה בהיסטוריה של ההתפתחות הסוציולוגית.

      שתי שאלות מניעות פה את הגלגל בעצם. למה רוצים להכנס לי לורידים ? ולמה אני כל כך להוט בעצם

      לחשוף את מבנה הרקמות שמתחתיו....

      אז נשתדל לטפל בשאלות האלה, הרי גם בשביל זה אנחנו כאן . . . .

       

      אחלה סופ"ש ודש : )  

       

       

       

       

       

       

       

        4/5/07 00:52:

      קודם כל כיכבתי אותך בשביל דנה: שאהבתי גם איך כתבת, ממשי, אמיתי, או וירטואלי, איני סוציולוג אך הבחנתי דרך האתר הזה במיוחד ובתרבות ה-ווב2.0 במאפיינים חדשים השונים ב-180 מעלות ממה שהכרנו בעבר, מי שכבר קרא פוסטים שלי, בוודאי נתקל בביטוי החביב עלי (שאותו גם המצאתי) - "יקום אינטימי". הנה עוד סממן מעניין של אינטימיות זו: אני גם הבוס של שמוליק, למרות שאנחנו לא משתמשים הרבה במילה הזו - ויש כאן כמה צדדים: קודם כל אני זה שהפגשתי אותו עם האתר, ואז שמעתי גם שירים מקסימים שהיו עוברים כמה שבועות עד שהייתי נחשף אליהם בפשטות וישירות, למדתי על שמוליק פנים חדשים, וגם.. אני לומד שהבחור התמכר (זה קורה לרבים כאן) והראש כבר לא מרוכז בעבודה (כותב כאן בהומור...) ביום ג' 8.5.07 ב-20:00 מתקיים הכנס הראשון של יקום אינטימי, המעוניינים להשתתף - שלחו לי הודעה

       

      הנה עוד כמה מילים שכתבתי ברחבי האתר בנושא:

       

      לפני שנתיים הייתי מוצא עצמי בטעות בפינה-נוטפת-זיעה-ונידחת-של-האינטרנט, שם קארין16 היתה בעצם דובי43, מאז הכפר לא רק גלובלי אלא היקום אינטימי (tm) , מי היה מאמין, איך נחשפים עתה אנשים אמיתיים ברגעים אמיתיים. כיף לראות פשטות, ישירות, אנושיות ואפילו פרגון שהופכים את הרשת כמו שמיכת פוך שנלכדה בציפה מחבקת.
      אני לוקח את עצמי למסע של חשיפה, לראשונה. פומבית-פרטית, מגרה אותי העובדה שאולי את קוראת את הדברים למרות שאני מחוייב לכתיבה חסרת-רכבות, קטר האינטימיות מוביל אותי בשאון הזמן. ראיתי פעם "רכבת" בגרביון שעולה אל הגיהנום, רגל מעוצבת של נערה מתבגרת לקחה אותי משם ועד שהורד המחסום דמיוני השתולל עד שנעצר במיני הקצרצר. אני הולך להתפשט מול אף-אחד, מול עצמי, מול מראה, מול כל-אחד. אני הולך לחקור מושג שהרכבתי: יקום אינטימי, מושג ששייך לכפר הגלובלי 2.0, שייך לכולנו, אינטואיטיבי, מובן בדרך קמאית, מאיים על הפרטיות ובה בעת מסקרן, מציצני, ובאנגלית נשמע אפילו אקדמי: Intimate World 2.1  ולמה אני - הקורא האלמוני - כלומר אתה, תחפוץ להכנס לי לורידים, לנ`רבים, לתחתונים שלי, מה כל-כך נחוץ, מיידי לדחוף את האף למקום שלא תמיד מריח כל-כך? לעיתים אני מוצא עצמי מחפש מילה, שוזר משפט שאין לו התחלה או משמעות, אך יש בו צליל או ריח או כיוון של משהו אותנטי שנוגע במהות,  ובכל זאת הכתיבה המשוחררת היא פח זבל של רגשות, מאפשרת, פותחת סתימות, אתה מגלה שגוש שיער מגעיל היה תקוע בצינור השפע והיצירה שלך והיה צריך ממש ללכלך את הידיים כדי לאפשר שם זרימה.
      אני קורא לזה יקום אינטימי פעם הסתתרנו תחת שם בדוי, מגדר בדוי וזהות בדויה או וירטואלית, בהמשך החלו לצאת האמיצים (אורן37) לאור ואז פרץ לחיינו היקום האינטימי - אתם קוראים אותי, יודעים איזו מוסיקה אני אוהב כשגשום ורואים אותנו ערומים מתחת לבגדים, המון שמות מוכרים מתחברים לפנים מוכרות וטוב לנו כך, כי יש חום אנושי וסביבה בטוחה וקשר בלתי אמצעי והצלמית המשתהה שלי מעט מבולבלת, פעם היא היתה סמליל אלמוני היום היא מהבהבת: כן! אני פנויה וירוקה לצ'אט גם איתך - זו שראתה אותי מתלבשת. כן אני יודע - אני גבר, בן 37, נשוי, דבר אינו עטוי יותר, אינו חסוי.
      עוד על פרגון באתר מהוירטואלי לממשי אפשר לקרא כאן
        3/5/07 09:33:

       

      צטט: dananda 2007-05-03 09:04:25

      אני דווקא נוטה להזדהות עם הפוסט,

      בתור מישהי שחצתה את הפיקסלים ויצרה כמה הכרויות וחברויות ממשיות, שברור שהזמן הוא מבחנן, אבל גם אם יהיו קצרות הן ברות קיימא, אז מה.

       

      כשפוסט גורם לך חיוך, החיוך יש בו ממש,

      וכשקיבלת תובנה מאיזה טוקבק, יש בה ממש,

      ואם מישהו עצבן אותך עם איזו דעה קיצונית, את הכעס הרגשת ברקות.

       

      וירטואלי, או לא וירטואלי,

      חמישה חושים, שלושה חושים או חוש חש.

       אז לקחת את זה כמו שזה, ואם זה מרגש, להתרגש, ואם זה ממכר, אפשר להתמכר, ואם חבר וירטואלי מעצבן, אפשר בקלות הרבה יותר גדולה לסנן.

       

      אזל לי המלאי, אז כוכב בהקפה עלי.

       

      בוקר טוב 

       

       

       

       

      היי דנה, 

      לא יעזור כלום, לכתוב את יודעת.

      כל מילה מיותרת, ותודה על הסולידריות מגניב

      יום נפלא

        3/5/07 09:28:

       

      צטט: שמוליק_ 2007-05-03 06:28:39

      מסכים עם ענת גדי ומלי.

      גם אם הכל נכון בפרופיל ובמה שחברך כותב לך פה הן בתגובות והן בשיחות אחד על אחד..עדיין הרושם שתקבל עליו שונה מאשר אם תפגוש אותו.

      יש כאן את המסננת של לחשוב לפני שאתה מקיש על מקש "שלח". ואין את שאר החושים ושפת הגוף .

      אדם שיראה לך מאוד מאוד פתוח כאן ייתכן והוא מאוד סגור במציאות וההפך.

      אם מטרת האדם להפיק משהו מעבר לוירטואלי בהכנסו לכאן..אז כדאי לו לסכם עם השותף העסקי/רומנטי/חברי הפוטנציאלי להפגש במציאות כמה שיותר מהר לפני שהרושם הוירטואלי יבסס את עצמו שלרוב שונה מהרושם שיש במציאות על אותו אדם..וכל זה למרות שכל מה שאמר כתב לא שקר.

       

      בדיוק על זה אני מדבר, גלומה כאן האפשרות להפתח גם לאנשים שקצת יותר סגורים באינטרקציה פרונטלית ...כאן וכאן הם אמיתיים, לדעתי.

      עם זאת - דבריך דברי טעם, כנראה שאין כאן אמת אחת, ומחר כל מי שרשם כאן משהו, אצלי בסלון דחוףףףףףףףקורץ

       

      תודה על התגובה

        3/5/07 09:04:

      אני דווקא נוטה להזדהות עם הפוסט,

      בתור מישהי שחצתה את הפיקסלים ויצרה כמה הכרויות וחברויות ממשיות, שברור שהזמן הוא מבחנן, אבל גם אם יהיו קצרות הן ברות קיימא, אז מה.

       

      כשפוסט גורם לך חיוך, החיוך יש בו ממש,

      וכשקיבלת תובנה מאיזה טוקבק, יש בה ממש,

      ואם מישהו עצבן אותך עם איזו דעה קיצונית, את הכעס הרגשת ברקות.

       

      וירטואלי, או לא וירטואלי,

      חמישה חושים, שלושה חושים או חוש חש.

       אז לקחת את זה כמו שזה, ואם זה מרגש, להתרגש, ואם זה ממכר, אפשר להתמכר, ואם חבר וירטואלי מעצבן, אפשר בקלות הרבה יותר גדולה לסנן.

       

      אזל לי המלאי, אז כוכב בהקפה עלי.

       

      בוקר טוב 

       

       

       

       

        3/5/07 06:28:

      מסכים עם ענת גדי ומלי.

      גם אם הכל נכון בפרופיל ובמה שחברך כותב לך פה הן בתגובות והן בשיחות אחד על אחד..עדיין הרושם שתקבל עליו שונה מאשר אם תפגוש אותו.

      יש כאן את המסננת של לחשוב לפני שאתה מקיש על מקש "שלח". ואין את שאר החושים ושפת הגוף .

      אדם שיראה לך מאוד מאוד פתוח כאן ייתכן והוא מאוד סגור במציאות וההפך.

      אם מטרת האדם להפיק משהו מעבר לוירטואלי בהכנסו לכאן..אז כדאי לו לסכם עם השותף העסקי/רומנטי/חברי הפוטנציאלי להפגש במציאות כמה שיותר מהר לפני שהרושם הוירטואלי יבסס את עצמו שלרוב שונה מהרושם שיש במציאות על אותו אדם..וכל זה למרות שכל מה שאמר כתב לא שקר.

        3/5/07 01:20:

      ראשית - אני מתנצלת על אותיות קידוש הלבנה בתגובתי הראשונה.

      <איש לא גילה לי שיש להגיב בגופן 8 :-)>

      נתתי למחשבות שלי להתהרהר שוב במה שכתבתי לך (אכן מנסיון עבר ברשת),

      ופתאום אני תוהה לעצמי מה באמת המדיניות כאן, בקפה דה-מרקר, המאופיין

      בחשיפת פרטים אישיים אמיתיים, אם אכן מישהו מהגולשים נתקל בכרטיס

      של גולש המוכר לו, ויודע שהפרטים האישיים/הפרופיל העיסקי שלו -

      אינם מהימנים, או לחילופין - האיש עצמו אינו אמין...

      האם בכלל צריכה להיות מדיניות כלשהי בנושא העדין הזה,

      או זה המקום לשוב ולשייך גם את האתר הזה לעולם הוירטואלי שהיה מוכר עד היום?

        3/5/07 00:46:

      היי מלי,

      קודם כל תודה.

      אני מניח שבאמת הקפה הוא פורמט שונה מכובד ואמיתי יותר מהשאר. אני כשלעצמי ממש לא שועל אינט' ותיק אך יודע לזהות איכות ברשת אם אפשר לקרוא לזה כך ולאחר המלצה + הצצה

      נרשמתי וחדלתי מתפקודי השוטף והתקין קורץ.....

      יכול להיות שמה שגורם לחלק מהחברים כאן להיות יותר חשדניים או פחות נאיבים, זה נסיון קודם באתרים אחרים, לא יודע.

      בכל אופן כבדהו וחשדהו נכון גם כאן וגם שם אני מסכים.

      ענת מבסוטה מהמשחק ? זה מה שבאמת חשוב, לא ? 

      שוב תודה

       

        2/5/07 23:54:

      היי שמוליק,

      אז קודם כל - כיכבתי לך, כי הנושא אכן חשוב ומעניין.

      ולענייננו - השיטה שהונהגה כאן, בקפה, בה התנאי להצטרפות מחייב חשיפת

      הפרטים האישיים - היא כשלעצמה שידרוג של העולם הוירטואלי, ולמעשה -

      הוציאה ממנו את עוקץ הנ(י)קניקים. (אני מכירה מספר גולשים, שאילו היה הדבר בידם -

      היו יוצאים למלחמת חורמה על היוזמה לפריצת העולם הוירטואלי שלהם, שלא לדבר

      על כך שאין סיכוי שיצטרפו לאתר מסוג זה).

      אני מסכימה איתך בדבר אחד:

      העולם קטן, ומדינת ישראל (יש לנו כזו או שמא עלי לומר 'ארץ ישראל'?) - קטנטונת.

      ומאחר וההתרשמות, לאחר סיור באתר (גם אני נתינה ירוקה כאן), היא חיובית,

      לפחות מבחינה הרמה הכללית של החברים בקפה - קשה לי להאמין שמי שבוחר

      להיצטרף לכאן, יהמר על פרופיל עיסקי מפוברק, או על פירוט כישורים שלא היו

      ולא נבראו, שהרי כמעט וודאי שמישהו מהגולשים באתר יכיר/יזהה, בין אם נתקל בו

      בפגישה כלשהי, או חלק איתו מקום עבודה בעבר, או סתם מכר וותיק...

      מצד שני - אני צמודה תמיד לכלל חשוב, וממליצה גם לאחרים:

      תאמין הכל - ואל תאמין כלום.

      (פעם קראו לה "כבדהו וחשדהו")

      מחייך

        2/5/07 23:46:

      מילאאאאאאאאןןןןןןןןןןןן

      זה אמיתי נסיכהההההה

       

        2/5/07 23:29:

      מילאאאאאן!

      זה לא וירטואלי!

        2/5/07 23:04:

      היי קארין

      לא יודע מה איתך, אבל שאני פוגש אדם חדש פרונטלית, אני

      לא מוציא את כל האיכסה שלי החוצה ונותן לו לשפוט אותי אובייקטיבית, אני לא חושב שזאת נוכלות מצידי..........מחייך

      אמרתי קודם אני לא תמים בכלל, אבל בכל זאת חושב שיש

      כאן המון אמת. צודקת את וצודק גדי כמובן בטענה שמי שרוצה

      להתחפש ולהונות הקרקע כאן מאוד פוריה לכך..........

      תודה על התגובה

        2/5/07 22:56:

      גדי היקר ( תודה על החמוד, אני מדביק ברשותך על החזה ) :

      אני בניגוד לך לא אדם של חושים אלא קהה מנוכר וסכיזואידי.

      אבל, כל מה שאמרתי כאן ואני חוזר שוב : אמון בא ביחד עם

      אינטרס, משמע, לסוגים מסוימים של אמירות שלך (לדוגמא)

      אתייחס בחשדנות כזאת או אחרת ולסוג אחר בלי, מהסיבה

      שלכאורה אין לך אינטרס למרוח אותי, זה הכל. ברור לי שמדובר

      כאן על איזון עדין אבל את התמהיל והמינון כל אחד צריך לקבוע

      לעצמו. נראה לי שהאנשים כאן בקפה בכל אופן מסתדרים לא רע

      ומצליחים להפיק את תועלתם.

      ואתה יודע מה ? אני בסה"כ רציתי ליצור כאן דיון קטן, נראה לי

      שנכתבו לא מעט דברים מענינים. אני נוטה להאמין שאנשים

      שרשמו כאן את דעתם עומדים מאחוריה . . . . . .

      תודה על התגובה.

        2/5/07 22:48:

      יש משהו בדברייך .. אבל !!

      אל תשכח. זה בכל זאת אינטרנט. כל אחד מציג את עצמו איך שבא לו.

      הפרופיל שלך בקפה -  זה לא באמת אתה.

      זה מה שאתה רוצה להציג לאנשים אחרים, שלא באמת מכירים אותך.

      כאן אתה יכול להפגין רק את הצדדים החיוביים, הנעימים שלך.

      אתה גורם לאנשים לחשוב עליך בדיוק את מה שאתה רוצה שיחשבו עליך.

      אבל זה לא 100% אתה.

       

      הכל שואו אחד גדווווווווול....

       

        2/5/07 22:44:
      תודה הילה מחייך
        2/5/07 22:37:
      אין מה לעשות, תהיה בררן וחשדן כאן, לפחות כמו בעולם האמיתי. וכן, יש הבדל גדול בין העולמות גם כשלפעמים הוא לא ברור.
        2/5/07 22:36:

      ככוב כיככבתי.

      :-)

       

        2/5/07 22:35:

      שמוליק חמוד,

      אני לוקח את הצד של ענת ולא את שלך. אני בנאדם של חושים מה לעשות.

      אין לך מושג כמה העולם הוירטואלי יכול להיות פייק אחד גדול,  גם כשמדובר באנשים שמזדהים בשמם,  ותמונתם האמיתית מתנוססת בראש הבלוג. וכשזה מגיע לארבע עיניים אין לאן לברוח. האמנם?

      כמה פעמים הכרת מישהו או מישהי ותפשת אותו בצורה מסויימת,  ולאחר היכרות מעמיקה יותר הכל התהפך? אתה יודע כמה פעמים אמרו לי אנשים לאחר שהכירו אותי  שהם חשבו עלי משהו אחר לגמרי בהתחלה? מה לעשות שאני נפתח לאט לאט? יש אנשים שלוקחים איתם את הרושם הראשוני שאני משאיר וזה מבחינתם אני. לך תתווכח.

      אין מה לעשות, תהיה בררן וחשדן כאן, לפחות כמו בעולם האמיתי. וכן, יש הבדל גדול בין העולמות גם כשלפעמים הוא

        2/5/07 21:38:

      יוסי !!!

      איפה היית כל כך הרבה זמן, כיף לשמוע ממך.

      תודה תודה מחייך 

       

       ומה שמזכיר לי . . .קשור מאוד לדיון שלנו כאן, שבועיים

       אחרונים של תערוכת "ריאליטי" אצלנו שעוסקת בהבדל שבין תרבות ותוכניות הריאליטי לבין "החיים האמיתיים" שווה שווה שווה, בואו (שישי-שבת בצהריים) מציגים עשרות אמנים (ביניהם יוסי) במגוון טכניקות . . . 

       קריפ - בן אביגדור 20 ת"א   

        2/5/07 21:29:

      בבקשה בבקשה

      b u s i n e s s

      avec pleasire   

        2/5/07 21:22:

      מזדהה באופן מוחלט.

      קבל כוכבצוחק

      מוחשי!

        2/5/07 21:14:

      גם ביזנס עושים עם החושים. ביזנס.

      הכל עושים עם הלב והחושים. כולל ביזנס.אחרת מה זה שווה.

      אה. ותודה.   :c)

        2/5/07 20:53:

      או קיי....

      זה שיש דברים שעושים רק עם החושים, אחרת זה לא שווה כלום

      אני מסכים.

      אבל את יודעת, סטינו טיפה, או אולי הרחבת טיפה את הדיון ...

      בכל מקרה נורא כיף לדבר איתך......את רואה ? את רואה ?

       

        2/5/07 20:26:

      שמוליק, אני מדברת על קשרים, בין אם הם עסקיים ובין אם הם חברתיים. (כמו בכל קפה אמיתי). אתה לגמרי צודק כשאתה אומר שזה עובד both ways. ואתה גם צודק בקשר לקיומה של הצביעות בכל מקרה בכל העולמות ובכל הזמנים.

      ואני עדיין אומרת: לא עושה קניות בנט-סל, רוצה למשש את העגבניות שאני קונה ולהריח את הלחם שאני קונה (וזה כמובן מתייחס גם לפן העיסקי וגם לפן האישי)

        2/5/07 20:04:

      ענת, אני לוקח את כל זה בחשבון אבל מסתכל על השקלול של דרך ותוצאה. זה מאוד פשוט : הדרך זה כמה כיף/מעניין לי הזמן שאני מבלה פה (מבלה זו מילה עדינה תגידי בטח...) . והתוצאה היא : ביקורות על חומר שלי / חשיפה לחומרים מעניינים של אחרים / יצירת שת"פ עסקי / חברויות וכו' . שאת  מדברת על אמון אני חייב לדבר על אינטרס, כי מה האינטרס שלי לכתוב לך ביקורת שלא טועמת את דעתי / להציג לך פרופיל עסקי לא אמיתי שלי לצורך ביזנס, הרי נפגש ואז מה . . .אם מדובר באתר הכרויות נטו אז אולי זה נכון אבל כאן זה סיפור אחר. ואת יודעת מה, אני מוכן להודות שאולי דיברתי על הקפה בפרט. אני צריך לחשוב על זה. אני כאן שבוע וחצי וכבר מספיק להבין שמדובר במשהו מיוחד כמו שקארין רשמה.

      חוץ מזה, בל נשכח שהזיוף והצביעות נחלת העולם הקדמון הם לא פחות ועצם העובדה שלא כל החושים לוקחים כאן חלק, משחק גם לכיוון ההפוך, ז"א מאפשר להיות יותר אמיתי ובוטה מאשר אנשים נוהגים לפעמים במגע פרונטלי. . . .

       

      אבל גם את צודקת.....לא?

       

       תודהנשיקה

       

       

       

        

       

       

       

       

        2/5/07 19:44:

      אהלן שמוליק.

      אתה שואל פה שאלהמצוינת.

      לדעתי התשובה נמצאת בכמה מישורים.

      במישור הכרונולוגי: אנחנו מורגלים קודם כל לפגוש אדם ורק אח"כ לדעת יותר בקשר אליו. פה זה קורה להיפך. מה שיוצר בעייתיות. כי נגיד, לי יש הרבה חברים שמאלנים, ימניים, עם השקפות כאלה או אחרות. אבל פה בקפה, מי שלא מסכים עם דעותיי לא מקבל אותי בגללן. ואני דווקא מעדיפה קודם כל ליצור קשר עם אדם בגלל הכימיה, בגלל הלב וללמוד לקבל את כל מה שיש בו ששונה ממני. פה זה קורה פחות.

      במישור החושי: חסרים לנו פה חושים. ראיה. שמיעה. מישוש. דיבור. ריח. כל מה שנשאר זה האינטואיציה ומה לעשות שהיא עובדת הרבה יותר טוב כשהיא מגובה בחמשת החושים.

      ופה נכנסת גם שאלה האמון. אתה חייב להאמין לאדם שמה שהוא אומר שהוא זה אכן הוא. אין את שפת הגוף שגורמת לך להרגיש שאתה יושב מול אדם לא אמין, אין את הטיק בעין או את שאר הסממנים שבד"כ מביאים אותנו להתקרב / להתרחק מאנשים מסוימים.

      ואני אומרת: וירטואלי וירטואלי. בטח וירטואלי, עם אופציה ללא וירטואלי - רק שצריך לעבור דרך הרבה יותר מסננות.

        2/5/07 19:20:

      תודה קארין נשמההה מחייךאחת.....

       

      האמת שהשאלה "האם אני נכנס לבלוג......"

      היא כאילו רטורית, אבל עכשיו פתחת פה נושא חדש ומעניין...

      דברי איתי, למה התכוונת ?

        2/5/07 19:12:

      שמוליק..מה שקורה בקפה מדהים....בכל אופן מזוית ראייתי...אנשים מגיבים, מחייכים, כועסים,אוהבים,מפרגנים,מלכלכים.....וזה היופי בקפה הזה....אנשים מוציאים החוצה הכל....פולטים, מקיאים,ומקשקשים..

      ולגביי שאלתך על כניסתנו לבלוג אם הוא מעניין אותנו או על פי האדם שעומד מאחוריו...אז זה משתנה ..תלוי מי האדם וכמובן מאוד חשוב מה הוא כותב.

      בגדול פוסט מעניין...שלדעתי כדאי לפתוח עליו דיון.

      וואלה מגיע לך סטאר....

      באהבה ממני.

        2/5/07 18:14:

      כרמית, אני מודה לך באופן אישי ומוחשי מחייך

        2/5/07 18:05:
      בגלל ההזדהות כיכבתי..

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      שמוליק פרי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין