עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    שחיתות בדמיוניה

    10 תגובות   יום חמישי, 17/1/19, 18:20

    שחיתות בדמיוניה

     

    מדינת דמיוניה הייתה הדמוקרטיה היחידה במערב התיכון, כאשר בכל המדינות השכנות היה שלטון יחיד – מלך, או דיקטטור ללא דם כחול. במדינת דמיוניה נערכו בחירות כל ארבע שנים, ולפעמים גם פחות, וחילופי השלטון היו על פי חוק. היה בה שוויון בפני החוק, והפרדה בין הרשויות השונות – המחוקקת, המבצעת והשופטת.

    החברה בדמיוניה הייתה חברה ערכית. בשנה הראשונה לעצמאותה של דמיוניה, צעירה נאנסה בגן העיר הגדולה ובן זוגה נרצח, וכל המדינה רגשה וסערה – רצח ואונס היו נדירים בארץ. רוב הצעירים שגדלו בדמיוניה התחנכו על הערכים של תרומה לחברה. כולם התגייסו לצבא להגנת הארץ מפני אויביה, ורבים מאד התנדבו למשימות חברתיות של סיוע לשכבות נזקקות מכל הסוגים.

     

    במהלך השנים חל בדמיוניה פיחות בערכים. הדגש עבר מתרומה לחברה, לדאגה לצרכים האישיים ולמימוש עצמי. מחינוך לסוציאליזציה עברה המערכת לדגש על חינוך לאינדיבידואציה. בהכרח היו לתהליך זה השלכות גם בתחום הפוליטי.

     

    במדינה שלטה קואליציה בהובלת המפלגה הסוציליסטית, שהקימה את המוסדות החברתיים והפוליטיים עוד לפני שזכתה דמיוניה בעצמאות, ולמעשה הקימה את המדינה. כעבור כשלושה עשורים, חל מהפך שלטוני. מפלגות, שבמשך שנים רבות היו באופוזיציה, יצרו גוש פוליטי ובראשו מנהיג כריזמטי, זכו ברוב והקימו ממשלה בראשותם. מאז היו מספר חילופי שלטון באורח חוקי במדינה, ודמיוניה הייתה סמל ודוגמה לדמוקרטיה יחידה באזור המאופיין בדיקטטורה.

     

    אולם, לא לעולם חוסן. מנהיג צעיר הגיע לראשות הממשלה. היו לו בתחילת דרכו כל הנתונים להנהגה שקולה ואחראית של מדינה בעלת אתגרים לא פשוטים, מבחינה ביטחונית, מבחינה מדינית, מבחינה חברתית ומבחינה כלכלית. אולם, השחיקה הערכית בחברה, מצאה ביטויה גם בהתנהלותו של אותו מנהיג. הוא התחכך ("הסתחבק") עם אילי הון, נהנה מהטבות מפליגות מהם, שספק אם היו חוקיות, והוא התאהב בשלטון עד כדי כך, שכל מי שהתנגד לו וניסה להחליפו, אפילו בתוך מפלגתו, הוכרז כחתרן וכבוגד – לא בו אישית, אלא במדינה – אויב הציבור.

     

    השחיתות השלטונית, שבעשורים הראשונים לקיומה של דמיוניה, הייתה בשוליים ובממדים מינוריים, הפכה כמעט לנורמה. בעשור הראשון למדינה, היה מקרה אחד של חבר פרלמנט מהמפלגה הסוציאליסטית שבשלטון, שבנה בית פרטי בבירת המדינה. במונחי אותה עת נחשב הבית כ"וילה". חבר הפרלמנט נאלץ להתפטר בשל התנהלות "הנוגדת את הנורמות" (ערכים). בתקופה יותר מאוחרת, בכירי שלטון, כולל ראשי ממשלה ממפלגות שונות, שכולם חיו ממשכורות של עובדי ציבור, צברו הון עתק, בנו או רכשו מעונות פאר – חווה, חווילה, או דירות יוקרה – וכמעט אין פוצה פה ומצפצף. השחיתות פגעה לאחרונה גם במקום בלתי-צפוי. התגלו חשדות להליכי מינוי מושחתים במערכת המשפט, אחד ממעוזי הדמוקרטיה במדינה.

     

    האזרחים בדמיוניה מודאגים – עד היכן עוד אפשר להידרדר?

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/1/19 01:41:

      צטט: באבא יאגה 2019-01-19 20:27:10

      השחיקה הערכית בחברה - נכון. עלינו לשאול את עצמינו למה? האם אפשר לשנות ואם כן, איך?

      תודה רבה, באבא יאגה.

      שינוי חברתי אמור להגיע באמצעות חינוך, אך החינוך תלוי בחברה. זהו כביכול מעגל קסמים, אולם נראה לי שאם מדובר בחברה בישראל, מהפך פוליטי באפריל, עשוי לטמון בחובו את הסיכוי לשינוי הרצוי.

      שבוע טוב, עמוס.

        20/1/19 01:37:

      צטט: תכשיט 2019-01-19 17:42:00

      מזכיר לי משהו...:))

      תודה רבה, רחלי.

      כל דמיון בין דמיוניה למציאות אחרת המוכרת לך, ולי, אינו מקרי בהחלט.

      שבוע טוב ולהתראות, עמוס.

        19/1/19 20:27:
      השחיקה הערכית בחברה - נכון. עלינו לשאול את עצמינו למה? האם אפשר לשנות ואם כן, איך?
        19/1/19 17:42:
      מזכיר לי משהו...:))
        19/1/19 09:02:

      צטט: א ח א ב 2019-01-19 08:25:58

      לא לדאוג, יהיה יותר גרוע ויותר מושחת. מצד שני..."עוד לא אבדה תקוותנו". אף על פי כן ולמרות הכל. במבט על זמני, אני סבור שמהפכת התקשורת חשפה הרבה מהשחיתות שבעבר התנהלה מאחורי הקלעים. קשה יותר לגנוב. הערכים, הנורמות....המחשבה שהשחיתות לגיטימית. איפה היינו ומה עשינו? ...פני הדור כפני ה....

      תודה רבה, אחאב.

      גנבים היו תמיד, ותמיד יהיו, לכן בכל ספר חוקים יימצאו תמיד גם חוקים נגד גנבה, ויעידו על כך עשרת הדברות.

      בעידן של תקשורת עצמאית חוקרת, אולי קשה יותר לגנוב, למרות שאנו עדים לגנבות ומעילות במיליונים. מה שיותר קשה היום זה לצאת ממעשי השחיתות בשלום. 

      בצעירותי היינו נוהגים לשאול - מדוע נכנס הגנב לכלא? והתשובה: כי הוא נתפס.

      אני מקווה שבאמת כיום תופסים יותר את המושחתים. הם נכנסים לכלא אם אינם יכולים להרשות לעצמם לשכור את עורכי הדין הטובים ביותר שיצליחו לחלץ אותם.

      שנזכה לחברה ערכית יותר, עמוס.

        19/1/19 08:25:
      לא לדאוג, יהיה יותר גרוע ויותר מושחת. מצד שני..."עוד לא אבדה תקוותנו". אף על פי כן ולמרות הכל. במבט על זמני, אני סבור שמהפכת התקשורת חשפה הרבה מהשחיתות שבעבר התנהלה מאחורי הקלעים. קשה יותר לגנוב. הערכים, הנורמות....המחשבה שהשחיתות לגיטימית. איפה היינו ומה עשינו? ...פני הדור כפני ה....
        18/1/19 09:52:

      צטט: sari10 2019-01-18 08:25:38

      זה עצוב שככה...
      האמת היא שהתשובה לשאלה "למה הוא עושה את זה?"
      היא "כי הוא יכול".
      אנשים בעמדת כוח והשפעה נתונים לפיתויים
      והרבה מהם לא עומדים בפיתוי....

      וזה לא כי צריך עוד כסף שחור שישכב לו אי שם.

      זה עבור תחושת הכוח והשליטה.

      תודה רבה, שרי.

      אני רואה שאת מבינה את מניעיו של שליט דמיוניהצוחק.

      אבל, למה זה עצוב לך?בוכה

      שבת שלום עמוס.

        18/1/19 08:25:

      זה עצוב שככה...
      האמת היא שהתשובה לשאלה "למה הוא עושה את זה?"
      היא "כי הוא יכול".
      אנשים בעמדת כוח והשפעה נתונים לפיתויים
      והרבה מהם לא עומדים בפיתוי....

      וזה לא כי צריך עוד כסף שחור שישכב לו אי שם.

      זה עבור תחושת הכוח והשליטה.

        18/1/19 00:06:

      צטט: רחלי בן-צור 2019-01-17 19:07:27

      נשמע לי קצת מוכר, אבל בינינו עמוס : גם קצת תמים. חברה זה דבר מתפתח. חברה שדורכת במקום היא חברה מתה. אפילו בהודו שלך יש תהליכים של התפתחות חברתית. השחיתות במדינה אינה כפי שאתה מתאר וגם כיום יד הרבה אנשים טובים שמתנדבים להרבה דברים. אם בשנות החמישים ושנותיה הראשונות של המדינה היה כל כך טוב - איך גנבו 1700 ילדים ואיש לא פצה פה? איך רמטכ"ל ושר ביטחון היה זנאי וגנב עתיקות וכולם חיו בשלום עם זה? - נו, באמת עמוס...

      תודה רבה, רחלי.

      אני כתבתי על דמיוניה ואת מביאה דוגמאות מישראלחיוך.

      מסכים אתך שלכל הכללה אפשר למצוא גם את היוצאים מן הכלל. שודד העתיקות, שעליו את מדברת, היה איש השלטון המושחת הראשון, שבצד זכויותיו הגדולות, היו לו גם לא מעט מגרעות. הוא לא ביטא אווירה כללית של שחיתות שלטונית, אבל אולי היה הסנונית הראשונה שבישרה אותה.

      כל טוב, עמוס.

        17/1/19 19:07:
      נשמע לי קצת מוכר, אבל בינינו עמוס : גם קצת תמים. חברה זה דבר מתפתח. חברה שדורכת במקום היא חברה מתה. אפילו בהודו שלך יש תהליכים של התפתחות חברתית. השחיתות במדינה אינה כפי שאתה מתאר וגם כיום יד הרבה אנשים טובים שמתנדבים להרבה דברים. אם בשנות החמישים ושנותיה הראשונות של המדינה היה כל כך טוב - איך גנבו 1700 ילדים ואיש לא פצה פה? איך רמטכ"ל ושר ביטחון היה זנאי וגנב עתיקות וכולם חיו בשלום עם זה? - נו, באמת עמוס...

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין