עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    ביקור ראשון בתאג' מהאל

    10 תגובות   יום שני, 24/12/18, 18:34

    ביקור ראשון בתאג' מהאל

    (מבוסס על פרק בספרי "אל מקורות הגנגס")

     

    למרות שמושא התעניינותי העיקרי במסעי הראשון להודו היה הינדואיזם, הרגשתי שאי אפשר לוותר על התאג' מהאל המפורסם. האתר המוסלמי הזה הוא גולת הכותרת של הבנייה המוגולית בהודו ונחשב לאחד המבנים היפים ביותר בעולם. התאג' מהאל בליל ירח מלא הוא מראה יפה במיוחד. הייתי מצליח להגיע בזמן, בט"ו בחודש על פי הלוח העברי, אלמלא התעכבתי ליומיים בג'איפור. אולם, "כל עכבה לטובה" - בשל העיכוב זומנה לי חוויה מיוחדת במינה.

    ישבתי בערב על אחד מספסלי השיש אל מול המבנה היפהפה, שבהק בלובנו עוד בטרם עלות הלבנה, והמתנתי. קבוצת תיירים, שנשמעו אמריקנים, המתינה גם היא לעליית הירח.

    זוג אנשים מבוגרים מאותה קבוצה חלפו על פניי כשהם מפזמים את פזמון השיר "מעל פסגת הר הצופים" - "ירושלים,  ירושלים...". חשבתי שאוזניי מטעות אותי ונשארתי יושב. כשעברו שוב על פניי, ועדיין פיזמו את אותה מנגינה, החלטתי לברר את משמעות הדבר וקמתי לקראתם. בשערי ובזקני המגודלים יכולתי להיחשב בלילה להודי, על כן הופתעו השניים כשפניתי אליהם בעברית.

    "אתם מישראל?" שאלתי מבלי לצפות לתשובה חיובית.

    "לא", ענו לי בעברית, "אבל התחתנו בגדרה".

    עכשיו הייתי אני מופתע. 

    התברר שהם עלו ארצה בעלייה השלישית, אבל התנאים בארץ היו קשים מאוד ולכן היגרו לקנדה. למדתי על תופעת הירידה הזאת בשיעורי ההיסטוריה בבית הספר התיכון, והנה, דווקא בהודו, אני נפגש עם ההיסטוריה של הציונות!

    "כולנו כאן יהודים מקנדה, למה שלא תצטרף אלינו?" הציעו לי.

    שמחתי על ההזמנה והצטרפתי. בני הקבוצה עטפו אותי בחום ובאהבה, חסים על הישראלי ה"מסכן", שנודד בדרכים, בתרמיל ובמקל.

    לאחר שעלה הירח, הזנו את עינינו במראה המופלא של כיפתו הבוהקת של התאג'. על פי אחת הגרסות, עוצבה הכיפה כשד של אישה, לזכרה של מוְּמְתאז מהאל, אשתו האהובה של הקיסר שאה גָ'האן, הקבורה במקום. לפני שנפרדנו ופנינו כל אחד לדרכו - הקבוצה אל מלונה המפואר, ואני אל האכסניה הצנועה שלי - הם הזמינו אותי להיפגש באותו מקום למחרת בבקר, ולהצטרף אליהם לביקור באור היום בתאג' מהאל ובמבצר האדום, וכן בעיר הבירה הנטושה פָתֶהְפּּוּר סיקְרי.

    למחרת בבוקר המתנתי להם כשעתיים במתחם התאג' מהאל. לא יכולתי להמיש את עיניי מן הבניין המופלא שהילך עליי קסם. התפעלתי מן הסימטריה המושלמת שלו ומלובנו הבוהק של השיש, שבלט על רקע הגן הירוק שמסביב. המאוזוליאום היפהפה, הגן והשערים, כולם השרו עליי אווירה של שלווה ורוגע.

    לאחר שהגיעו, טיילתי עם היהודים הקנדים בתאג' מהאל והתפעלנו משכיות החמדה ואומנות השיקוע של אבני חן בשיש הלבן. משם עברנו לסייר במבצר האדום המרשים של אגרה. המדריך של הקבוצה הרבה בסיפורי זימה על חצר המלכות המוגולי, וחזר מספר פעמים על המשפט "אז ידעו איך לחיות". ראינו שם גם את "גאוות הודו" - שטיח רקום באבנים יקרות, ששוויו נאמד במיליון דולר!

    חזרתי אתם למלון של הקבוצה. אחרי תקופה ארוכה שלא נהניתי ממותרות כאלה, זכיתי במקלחת חמה. גם ארוחת צהריים אכלנו במלון, ואני הזמנתי מנה צמחונית. מאחר שהתרגלתי כבר לאכול בידיים, אכלתי כך גם את הארוחה המפוארת. רחוק מהתגברות על האגו, כנראה גם רציתי להרשים את מארחיי באורח החיים ההודי שסיגלתי לעצמי. בשלב מסוים הבחינו המלצרים בצורת אכילתי והחלה נהירה של עובדי המלון לחזות ב"עוף המוזר" שהגיע לארוחת הצהריים.

    נסענו לעיר פתהפור סיקרי, שנבנתה על ידי הקיסר המוגולי אַכְּבָּר במאה השש־עשרה ושימשה כבירת הממלכה במשך ארבע-עשרה שנים בלבד - היא נזנחה בשל מחסור במים לאוכלוסייתה ההולכת וגדלה. במשך הדורות נשתמרה פתהפור סיקרי כעיר רפאים, אך כיום היא אחד האתרים המתויירים ביותר בהודו והוכרזה כ"אתר מורשת" על ידי אונסק"ו. למרות שהעיר וארמונותיה הם דוגמה נפלאה לאמנות המוגולית, המשלבת סגנונות הודיים, מוסלמים ופרסיים, שמעתי אישה אחת מן הקבוצה אומרת לחברתה:

    "בשביל מה הביאו אותנו הנה? כבר ראינו דברים כאלה!" וזאת אחרי יומיים בלבד בהודו, שאמנם כללו ביקורים באתרים המוגולים בדלהי ובאגרה. אני לעומת זאת, לא שבעתי מהיופי של הסגנון המוגולי ושמחתי בכל פעם מחדש על ההזדמנות ליהנות ממנו.

    בתום הביקור בפתהפור סיקרי נסעתי עם הקבוצה לנמל התעופה, על מנת לטוס לדלהי. מכיוון שדלהי הייתה גם יעדי הבא, הציע לי ראש הקבוצה, הרברט נירן, להצטרף אליהם. יתר על כן, חברי הקבוצה שכה התלהבו לפגוש ישראלי מטייל בהודו, הציעו אפילו לצרפני אליהם בטיסתם למחרת מדלהי לתל־אביב. הודיתי, אך סירבתי - עדיין לא השלמתי את מסעי בהודו. במטוס לא ישבתי עם הקבוצה, אלא ליד אישה צעירה, שנסעה מאוסטרליה לפגוש את בעלה באנגליה. היא דיברה כל זמן הטיסה, ואני הקשבתי להרפתקאותיה כתיירת צעירה המטיילת לבדה.

     בפרידה בניו דלהי, רצו חברי הקבוצה להרעיף עליי מכל טוב ואפילו לתרום לי מכספם. שוב סירבתי בתודה והסכמתי לקבל רק בקבוקון עם גלולות נגד דיזנטריה, מראש הקבוצה. למזלי, לא נזקקתי לגלולות. את מרביתן נתתי במתנה לרוקח שאירח אותי לארוחת צהריים בעיר סימלה, כשאני משאיר ברשותי עשר גלולות בלבד, לכל צרה אם תקרה. מעשר הגלולות חילקתי שש לידידי סוואמי סוּבְּרָהְמְָנְיה, שפגשתי בעיירה אוּטְטְָרְקאשי בהימאליה, אשר לקה בקלקול מעיים קשה. שתי גלולות נוספות נתתי למכר אחר, ומן השתיים הנותרות נפטרתי בבואי ארצה.

     

    אכן, כל עכבה לטובה. לולא התעכבתי בג'איפור הייתי מחמיץ את הפגישה המרגשת עם היהודים הקנדים,  את הנסיעה ב"טרמפ" במטוס, ואת היכולת לסייע לאנשים שנזקקו לגלולות.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/12/18 08:00:

      צטט: שיאצו, דיקור סיני 2018-12-27 00:45:05

      כמו שנאמר - כולו מן אללה(:

      תודה, אפרתה.

      מכיוון שמדובר בתאג' מהאל, כמובן שזה "מן אללה", ולא שיווה, וישנו קאלי, או כל אל הודי אחרחיוך.

      סופ"ש נעים, עמוס.

      כמו שנאמר - כולו מן אללה(:
        27/12/18 00:38:

      צטט: תכשיט 2018-12-26 20:14:23

      בכל רע יש טוב...:)) יופי של חוויות ....

      תודה רבה לך, רחלי.

      אכן זכיתי בחוויות מעשירות שנחרתו בזיכרון. ואת צודקת, גם באירועים שהיו פחות נעימים בעת שהתרחשו, אפשר להצביע על צדדים חיוביים, והיו כמה כאלה.

      כל טוב, עמוס.

        27/12/18 00:34:

      צטט: פצצת אטום 2018-12-26 17:21:16

      אילו מסוג החוויות שצוברים במקום כמו הודו כשמטיילים לאורך זמן. תענוג לקרא!

      תודה לך.

      המסע שלי להודו בשנות הששים אכן נמשך זמן רב יחסית - 6 חודשים - וחוויותיי ממנו הספיקו לכתיבת ספר!

      כל טוב, עמוס.

        26/12/18 20:14:
      בכל רע יש טוב...:)) יופי של חוויות ....
        26/12/18 17:21:
      אילו מסוג החוויות שצוברים במקום כמו הודו כשמטיילים לאורך זמן. תענוג לקרא!
        25/12/18 12:43:

      צטט: גליה ק 2018-12-25 12:13:26

      מעניין איך זה לראות אתר כמו הטאג' מאהל אחרי שראו מיליון תמונות ממנו. האם החוויה היא כמו חדשה?

      תודה רבה, גליה,

      אני מכיר את התאג' מהאל  לא רק מתמונות - ביקרתי בו מספר פעמים. הוא מפעים כל פעם מחדש! גם כל מורה דרך במקום מצליח לגלות נקודות ראות חדשות ומספר בין היתר, גם סיפורים חדשים.

      כל טוב, עמוס. 

        25/12/18 12:13:
      מעניין איך זה לראות אתר כמו הטאג' מאהל אחרי שראו מיליון תמונות ממנו. האם החוויה היא כמו חדשה?
        25/12/18 00:14:

      צטט: sari10 2018-12-24 20:05:51

      צברת מגוון חוויות מעניינות
      ונחמד שאתה משתף אותנו חיוך

      תודה רבה, שרי.

      אכן זכיתי לחוויות מיוחדות במסע הראשון שלי להודו, ופגשתי אנשים מאד מעניינים, וביניהם הדלאי לאמה הגולה של טיבט. זאת אחת הסיבות שבגללן גמלה בלבי ההחלטה להוציא אותן לאור כספר.

      כל טוב, עמוס 

        24/12/18 20:05:

      צברת מגוון חוויות מעניינות
      ונחמד שאתה משתף אותנו חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין