לאחר מותה של אשתי אירנה ז''ל נשארתי אדם בודד אומלל וללא משפחה. כשהייתי רווק עבדתי כדוור בתל אביב, כשהכרתי את אירנה עברתי לגור איתה בהרצליה והמשכתי לעבוד בתל אביב. בכנס של גמלאי דואר שהתקיים בסוף 2003 באילת פגשתי את נ. דוור שעבד בהרצליה שלא הכרתי אותו .לאחר הכרות איתו ועם א. בת זוגתו ועם אירנה נהפכנו לחברים טובים. הם הכירו לנו את אלק ובתיה,גם איתם היינו חברים טובים.בתיה הכירה לנו את רחל ואפרים שאיתם היינו בקשרים מצויינים.נסענו איתם לנופשונים וטיילנו איתם השתתפנו איתם באירועים שונים.רצה הגורל שחברתנו בתיה נפטרה הראשונה כעבור חצי שנה נפטר אפרים וכעבור 30 יום נפטרה אירנה.הם טמונים בכוכים בבית העלמין החדש בהרצליה. אפרים ואירנה טמונים במרחק נגיעה באותה חלקה ובאותו גוש.רכשנו חלקות קבר לידם בבוא הזמן נחזור אליהם בעולם שכולו טוב. ועד אז החלטנו בחיים משותפים .כיום משפחתה של רחל גם משפחתי . |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צבי חברי היקר
סליחה על תגובתי המאוחרת
היה מרגש לקרוא
אולי לא הייתה לך משפחה אבל זכית בחברים
ונפלא שאתה ורחל הפכתם למשפחה אחד לשנייה
עוד המון שנים של חיים משותפים
תבורכו בבריאות באושר ושמחה
שבת טובה
ושנה אזרחית נהדרת כל שתבקש - לו יהי!
הרבה עצב היה לך בחיים צבי.
אבל - אפשר גם לבחור להסתכל על החיובי.
אני שמחה לשמוע שעכשיו אתה לא בודד.
שמשפחתה של רחל היא גם משפחתך.
מאוד חשוב להיות מוקפים באנשים
שמחממים לנו את הלב.
❤
.
הרבה בריאות ואריכות מאוזנת.