הַשְּׁבִיל שֶׁאִתִּי בִּצְעָדַי יְבָרְכָהּ 
וַאֲנִי אֶתְהַלֵּךְ בִּפְעִימוֹת צוֹלְלוֹת
דַּרְכִּי אֵינָהּ צוֹדֶקֶת עַל כָּל דְּרִיכָה
אַאֲמִין בָּהּ בִּתְכוּנוֹתֶיהָ מְהֻלָּלוֹת 
חָכָם שְׁבִילִי מִמֶּנִּי בּוֹ אֵלְכָה 
לֹא אֶעֱזוֹב מַחְשְׁבוֹתַי נִבְהָלוֹת
וַאֲנִי פַּעֲמָי עֵת דַּרְכִּי מוֹלְּכָה 
וְרַגְלַי מֵעִשְׂבֵי שׁוֹטִים כּוֹשְׁלוֹת
וְהִיא דַּרְכִּי חֲכָמָה כִּמְלוּכָה
טוֹבָה מִמֶּנִּי בְּתוֹבָנוֹת קַלּוֹת
בְּבִרְכַת וּבִתְפִלַּת וּמְלָאכָה
תִּשָׂאנָה בִּתְשׁוּאוֹת צוֹהֲלוֹת