עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    צַבּי נעלם!

    12 תגובות   יום שישי , 26/10/18, 08:10

    צַבּי נעלם!

     

    "איפה צבי?" שאלו אורחינו כאשר יצאנו אל הגינה.

    "צבי נעלם!" אמרתי נכלם. אני נוטל על עצמי את האחריות להיעלמו.

     

    http://cafe.mouse.co.il/image/3438473/


    צבי לא היה יכול להיעלם סתם כך. הוא היה מסתובב תמיד בגינה התחומה בחומה, שהיציאה היחידה ממנה היא דרך דלת הסלון, אל תוך הבית פנימה. לכן הדלת הייתה תמיד סגורה. אך גם אילו הייתה פתוחה, אינני בטוח שצבי היה מעדיף לנצל את הפרצה ולברוח מאתנו. אנחנו בטוחים שהיה לו טוב אצלנו. כשהיינו פותחים את הדלת, היה שומע ורץ לעברנו. כן, רץ! צבי שלנו היה קל רגליים. כשהיה רץ אלינו היינו אומרים שהוא מבטא את אהבתו אלינו. אני מטיל בכך ספק. עדיין לא שמעתי על בעל דם קר שמגלה רגשות חמים. להערכתי הוא היה מצפה לקבל מאתנו משהו. אני הייתי מעניק לו ליטוף בראש. בתחילה היה מכניס את הראש לשריון כשהייתי נוגע בו, אך במשך הזמן התרגל והניח לי ללטף אותו. בכל זאת נראה לי שציפה לקבל אוכל.

    מצאתי אותו על כביש, סמוך מאד לבקיעתו מביצתו, והצלתי אותו מסכנת הדריסה והטריפה. הכנסתי אותו לקופסת גפרורים (?!) והבאתי אותו הביתה. למעלה משלושים שנה נדד אתנו מדירה לדירה בקריית היובל, ונאלץ להסתפק ב"מלונה" מקופסת קרטון, ובטיול יומי, כמו אסיר, במרפסת הדירה. בשנת 2010 עברנו למבשרת ציון. כאן עמדה לרשותו כל המרפסת, שרעייתי מתעקשת לקרוא לה גינה – זה מה שהייתה במקורה, עד שהבעלים הקודם של הדירה ריצף כמעט את כולה.

    למרות שצבי היה חיית המחמד שלנו, לא נתנו לו להיכנס הביתה. הרגלנו אותו לאכול בפינה קבועה ליד דלת הסלון, אך לא ניסינו אפילו לאלף אותו לעשות את צרכיו במקום אחד. על כן, לא יכולנו להרשות לו להסתובב בבית וללכלך על פי צרכיו. הסתפקנו בניקוי מרצפות הגינה ממה שהיה מותיר אחריו.

    כשהיה שומע אותנו יוצאים בבקר אל המרפסת/הגינה היה ממהר אלינו לקבל את האוכל. לפעמים, כשאיחרנו לצאת, היה ממתין  בפינת האוכל עד שהגענו, ודאג להשמיע את קולו בטרוניה – לא בקול, מעולם לא שמענו את קולו, אם בכלל יש קול לצב המצוי בארץ ישראל – אלא היה נוגח בדלת ומנסה לטפס עליה.

    כשהגיע בערך לגיל חמש עשרה, החל לרדוף אחריי באובססיביות. לכל מקום שהלכתי, הוא הלך בעקבותיי. רעייתי נהגה לומר שהוא אוהב אותי יותר מאשר אותה. גם הבחנתי בנטייתו אליי.

    "הוא מוחתם", הייתי מתבדח. אך כידוע, אצל הצבים אין דאגה הורית. הצבה מטילה את ביציה ונוטשת אותן לגורלן עד שבוקעים מהן האֶבְקוֹעַים – הצבונים הקטנטנים – שמיד מתחילים לדאוג לעצמם.

    הבחנתי שכאשר צבי מגיע אליי הוא נוגח בסנדל שלי ונושך אותו, ואחר כך מטפס עליו. שיערתי שמשמעות הדבר שצבי שלנו הגיע לבגרות מינית, וזו דרכו להביע את אהבתו – לא אליי, אל הסנדל. הוא היה משוכנע שבבדידות המרפסת, אלוהי הצבים זימן לו בת זוג. השערתי קיבלה אישור מלא כשחיפשתי את ההסבר בגוגל. כדי להיווכח בנכונות העניין, כשזה היה קורה בקיץ, הייתי מתיישב על הכיסא בגינה, חולץ סנדל אחד ומניח לו לעשות בו כרצונו. לא הופתעתי כשראיתי אותו רוכב על הסנדל, עד שמאחוריו היה מתפשט כתם רטוב. בחורף הייתי מניח לו לפעמים להתענג בצורה דומה על הנעל שלי.

    עם אספקת מזון קבועה והנאות שכאלה, האם יעלה על הדעת שצבי חיפש דרך לנטוש אותנו? ובכן, מה בכל זאת קרה לו? אנו יכולים רק לשער.

     

    כשעברנו לחברת "סלקום" כספקית שירותי הטלוויזיה, הגיעו לביתנו שני טכנאים, שסמל החברה על חולצותיהם, והחלו לעבוד. אחד מהם, שהציג עצמו כמחמד, ביקש ממני פטיש. תהיתי לרגע איך זה שטכנאים באים לעבודה בלי הציוד המתאים, אך בכל זאת נתתי לו את הפטיש החדש שלי, שכמעט ולא השתמשתי בו עדיין.

    עלי ומחמד עבדו אצלנו מספר שעות. לעתים אחד היה בקומה העליונה ואחד בקומה התחתונה, והדלת מן הסלון לגינה הייתה פתוחה. מדי פעם היו הולכים למכוניתם וחוזרים, ומשאירים גם את דלתות היציאה מן הבית פתוחות. למרות זאת, ספק אם צבי חצה את הסלון ואת המסדרון, ירד בשבע המדרגות עד המדרכה, ונעלם מרצונו ובכוחות עצמו.

    כאשר סיימו הטכנאים והלכו, התברר לי ששכחתי לבקש בחזרה את הפטיש, וגם התגלתה תקלה בערוצי הטלוויזיה. התקשרנו לחברה וביקשנו שבבואם שנית יביאו הטכנאים גם את הפטיש. בערב הם חזרו,  אך לדבריו של מחמד, הוא לא הצליח למצוא את הפטיש, והבטיח להביא לי פטיש חדש. אתם ראיתם אותו? – גם אני לא!

    לא הצלחנו גם למצוא את צבי. כבר קרה לנו בעבר שהוא התחבא כל כך טוב בין העציצים והאדניות שלא יכולנו למצוא אותו. אולם למחרת בבוקר הוא לא הגיע לפינת האוכל, וזה כבר היה תקדים. לאחר חיפושים יסודיים בכל רחבי הבית והחוץ, הבנו שצבי נעלם. לא ידעתי שהצב המצוי הוכרז כבעל חיים מוגן, שאסור לגדלו באופן פרטי, אך פעמים רבות חשבתי שמן הראוי להשיב את צבי לטבע. לא הוצאתי לפועל את המחשבה משום שחששתי שצבי, חיית המחמד המפונקת שלנו, לא יצליח לשרוד בטבע. הטורפים, ובמיוחד עיט הסלעים, היו בעיניי סכנה מוחשית. זכרתי את הסלעים על מדרונות ההר בדרך למנזר קרמיזן, שהיו שדה הקטל של עיטי הסלעים. תמיד היו שריוני צבים מנופצים רבים פזורים מסביבם. ועתה, שלא ביוזמתנו, יצא צבי מחזקתנו. אנחנו לא מאמינים שהוא נעלם. הוא הועלם, או בעברית פשוטה – נגנב!

    עלי, כפי שהציג את עצמו הטכנאי השני, גילה עניין רב בצבי, וטען שגם לו יש צב דומה בחצר. בדיעבד נראה לי, שהוא פשוט חמד אותו והכין לעצמו אליבי. יסולח לי אם אני חושד בכשרים.

    אני נוטל על עצמי את האחריות להצלחת מזימתו. בטחתי בטכנאים, ולא העליתי בדעתי שהם מסוגלים לקחת את צבי. אני עירוני מזה עשרות בשנים, אך עד גיל שש עשרה גדלתי במושבה. מהמושבה יצאתי, אך כנראה שהמושבה לא יצאה ממני, לפחות לא במקרה הזה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/11/18 16:40:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-11-02 09:24:32

      זוכר כילד פעם היו הרבה צבים בארץ ועוד כל מיני יצורי ארץ ישראל.

      כיום תנופות הקידמה דחקו את הטבע אל השוליים.

      תודה רבה, עמנואל.

      באמת הייתה ירידה רצינית במספר הצבים בישראל, וגם באזורי מחייתם רואים פחות צבים היום. ומי האחראים? אנחנו כמובן, ואיני מוציא את עצמי מן הכלל לא הייתי צריך לגדל את הצב כחיית מחמד.

      שבת שלום, עמוס.

      זוכר כילד פעם היו הרבה צבים בארץ ועוד כל מיני יצורי ארץ ישראל.

      כיום תנופות הקידמה דחקו את הטבע אל השוליים.

        31/10/18 23:47:

      צטט: נעמיקה 2018-10-31 22:54:22

      גם לי היה פעם צב מחמד, קראתי לו מלכישוע ואהבתי אותו עד מאד. יום אחד החלטתי לקחת אותו איתי לים.. ומאז ועד היום אני מחכה לו. מבינה ללבך.

      תודה רבה, נעמיקה.

      היית יותר מתוחכמת מאיתנו בבחירת השם - מלכישוע!

      אני רוצה להפנות אותך לספרו של ג'ראלד דארל "משפחתי וחיות אחרות". הוא מספר גם על הצב שהיה לו, כאשר המשפחה התגוררה באי קורפו, שהיה בעל תכונות אנושיות, והיה נענה לקריאה בשמו. אגב, גם הצב שלנו. אם אינני טועה, הוא קרא לצב שלו אכילס, כשמו של הגיבור המיתולוגי באודיסיאה, שפסלו מוצב באי, והוא אחד מאתרי התיירות שבו.

      כל טוב, עמוס.

        31/10/18 22:54:
      גם לי היה פעם צב מחמד, קראתי לו מלכישוע ואהבתי אותו עד מאד. יום אחד החלטתי לקחת אותו איתי לים.. ומאז ועד היום אני מחכה לו. מבינה ללבך.
        31/10/18 00:08:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-10-30 17:44:54

      אוי. חבל על דאבדין וגו'

      תודה רבה, מכבית.

      אנחנו אכן מצרים על אובדנו ואני מקבל בתודה את האמפתיה.

      כל טוב, עמוס.

      אוי. חבל על דאבדין וגו'
        30/10/18 08:32:

      צטט: אהובהקליין 2018-10-30 08:17:08

       עמוס היקר.

       

       סיפור מתח כתבת על צבי החביב.

       חבל שנגנב,

      אבל יכול להיות שיום אחד הוא עוד ישוב אליכם מתוך געגועים.

      המשך שבוע טוב ובשורות טובות.

       בברכה

       אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      חברים שהיו להם בחצר 40 צבים, טוענים שהצב באמת מכיר את בעליו ויש לו יחס חם למי שמאכיל אותו ודואג לו. 

      אנחנו מצרים על העלמותו של צבי שלנו, אך הוא איננו לסי, והסיכוי שיגיע אלינו בחזרה הוא אפסי, אך יחד עם זאת, נפלאות דרכי ה', ומי יודע, אולי באמת יום אחד יחזור?

      כל טוב, עמוס.

        30/10/18 08:17:

       עמוס היקר.

       

       סיפור מתח כתבת על צבי החביב.

       חבל שנגנב,

      אבל יכול להיות שיום אחד הוא עוד ישוב אליכם מתוך געגועים.

      המשך שבוע טוב ובשורות טובות.

       בברכה

       אהובה.

        27/10/18 17:06:

      צטט: ד. צמרת 2018-10-27 08:50:37

      הזכרת לי את המירוץ בין הארנבת והצב.

      תודה רבה, דודיק.

      בתחרות צבים מותאמת לבני גילו ולמשקלו, היה לו, להערכתי, סיכוי לזכות.

      שבוע טוב, עמוס.

        27/10/18 08:50:
      הזכרת לי את המירוץ בין הארנבת והצב.
        26/10/18 20:01:
      תודה רבה, שרי. גם אני חושב כמוך. מקווה שאיני חושד בכשרים. שבת שלום, עמוס.
        26/10/18 17:06:

      נראה לי שהם גנבו את הפטיש ואת הצב....
      עצוב. ומכעיס.

      אחרי שנים רבות בהן התרגלת אליו והוא אליך.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין