עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    צ'יקן ביריאני

    10 תגובות   יום חמישי, 13/9/18, 16:05

    צ'יקן ביריאני

     

    זו איננה רשומה (פוסט) על אוכל הודי. אולם, למתעניינים ולמוכנים להשקיע, מתכון לצ'יקן ביריאני (עוף באורז) מופיע בסוף הרשומה.

     

    בשיחת נוסטלגיה על הודו, הזכיר אחד המשתתפים את המאכל צ'יקן ביריאני. למרות אהבתי להודו ולתרבותה, כולל המגוון הקולינרי שלה, דווקא המאכל הידוע הזה מעורר בי זיכרונות מאירוע בלתי נעים, שלמזלי הטוב היה יחיד מסוגו, ולא נשנה בכל ביקוריי בהודו. כדי להבין מה קרה ב-1998, עליי לחזור ל-1966. אם תשאלו "מה היה ב-1966?" אני לא אענה כמו הגששים "מי זוכר?"

     

    בדצמבר 1966 נׇחַתּי בפעם הראשונה בהודו – ר' ספרי "אל מקורות הגנגס". בשלב מוקדם באותו מסע ראשון, השתתפתי כעולה רגל מן המניין, לא כצופה מן הצד בלבד, בעלייה לרגל למקדש האל "אייפה", בהרי הגהאט הדרום מערביים. חלק מן ההכנות לעלייה לרגל היו קבלה של נדרי "ברהמצ'ארין" למשך ארבעים יום. בין היתר היו אלה, נדרי התנזרות מתספורת ומגילוח, התנזרות מיחסים עם נשים, התנזרות משתיית משקאות אלכוהוליים ומאכילת מזון מן החי, ועוד. כשחזרתי מחמשת ימי העלייה לרגל בג'ונגלים של דרום הודו, החלטתי להמשיך ולדבוק בנדרי ההתנזרות. זו הייתה החלטה ספונטנית, שביטאה כבוד לתרבות ההודית, ובעיקר לחכמים ההודים שאתם נפגשתי במהלך המסע, שהיו כולם יוגים-נזירים, שמנהלים את חייהם על פי אותם נדרים.

     

    התברר לי שבהחלטתי לדבוק במשטר אכילה טבעוני, מנעתי מעצמי סיכונים בריאותיים, שמטיילים רבים חווים בהודו. גם בכל ביקוריי הבאים בהודו הקפדתי על משטר צמחוני, חוץ מן המקרה הבודד שעומד במרכז הסיפור הזה.

     

    בביקורי בהודו בשנת 1998, חיפשתי כתבי-יד בסנסקריט, שהיו נחוצים לי לכתיבת התיזה לדוקטורט. על פי "קטלוגוס קטלוגורום" (ריכוז מידע על כתבי-היד המוכרים בהודו), כתב-יד של "סיפור נאסיקטה" (Nᾱsiketopakhyanam) היה מצוי באוסף פרטי של ברהמין מאחד הכפרים שליד העיר צ'נדרפור (Chandrapur), שבמדינת מהאראשטרה.

    הגעתי לצ'נדרפור והתמקמתי במלון סביר במחיר סביר. בארוחת הערב דיברתי עם מנהל המלון הצעיר ושאלתי אותו כיצד אני יכול להגיע למחרת אל הכפר פנברי (Panbari), שבו היה אמור להימצא כתב-היד "שלי".

    "לשם מה אתה רוצה לנסוע לשם?" שאל בפליאה. לא רבים התיירים הזרים שמתעניינים בכפר.

    "אני מחפש כתב-יד של 'סיפור נאסיקטה', שאמור להימצא שם באוסף של מוטילאל שסטרי".

    "אני מפנברי, ואבי הוא מנכבדי הכפר. הוא אמור לבוא למלון מחר בבוקר, ואני מציע שתיפגשו ושתדבר אתו".

    "בשמחה רבה", עניתי.

    למחרת בבקר הגיע שליח של מנהל המלון לחדרי והזמין אותי לבוא עמו למשרד.

    מיד עם כניסתי הבחנתי באישיות הנכבדה שזומנתי לפגוש. הוא היה גבר גבה קומה ורחב, כבן ששים, שלבש חליפה חומה מחוייטת בסגנון מערבי, ונעל נעליים חומות, אך אי-אפשר היה לטעות במוצאו ההודי. עורו היה חום בהיר למדי, שערו השחור החל מאפיר בצדעיים, ופניו בעלי הבעה נוקשה, משדרת אדנות.

    "בוא, סהיב (אדוני), תכיר את אבי פרופסור סלבי (Salvi )", חש מנהל המלון לקראתי.

    החוויתי אנג'לי, מחוות כבוד בידיים מוצמדות קרובות לחזה, והושטתי את ידי.

    "אני עמוס נבו מירושלים".

    "נעים מאד, פרופסור סלבי, גמלאי מניהול האוניברסיטה לחקלאות בדפולי (Dapoli)", אמר כשלחץ את ידי.

    "אני שמח לפגוש אותך, אך האם אתה פרופסור לחקלאות? העניין שלי הוא בכתבי הקודש ההינדואיים", אמרתי. "אני כותב דוקטורט על נצ'יקטס, ובנך אמר לי שאתה תוכל לעזור לי".

    "ברצון רב, אני מקווה שבני צדק. במה אני יכול לעזור?"

    "אני מחפש כתבי-יד של 'סיפור נאסיקטה'. על פי הקטלוגוס קטלוגורום, כתב-יד של הסיפור מצוי באוסף כתבי-היד של מוטילאל שסטרי מן הכפר שלכם".

    "הכרתי את מר שסטרי כשהייתי ילד קטן. הוא נפטר כבר לפני שנים רבות, וכן גם בנו, שהיה מבוגר ממני בחמש שנים. אולם נכדו גר עדיין בכפר, וניתן לברר אתו היכן אוסף כתבי-היד של הסבא", אמר הפרופסור. "אני אזמן את הנכד הנה כדי שתוכל לדבר אתו".

    "אני מאד מודה לך, כבוד הפרופסור", אמרתי.

    הפרופסור נתן הוראות לפקיד הקבלה של המלון, והלה העביר לו תוך כמה דקות שיחת טלפון. הוא דיבר עם בן-שיחו בטון נגיד ומצווה.

     

    תוך זמן לא רב, בעודינו מתכבדים בשתייה קרה ובפרות טריים, שהביא עבורנו משרת, הגיע למשרד גבר צעיר ושחום מאד, שנראה איכר כפרי. הוא לבש בגדים שהיו פעם לבנים אך נראו עתה כבגדי עבודה מרופטים, ונעל סנדלים.

    למעשה, הפרופסור הוא שניהל את התשאול של הנכד בשפת מרטי. לא הבנתי את השפה, אך שמעתי את המילים "כתבי-יד" באנגלית (manuscripts), ו"סיפור נאסיקטה" (Nᾱsiketopakhyanam) בסנסקריט חוזרות ונשנות בשיחה, והבנתי שהם אכן דנים באוסף שאותו אני מחפש.

    השיחה התארכה, והנכד ענה תשובות כנועות, כשהוא מתפתל וכנראה מתנצל. בתום השיחה, החווה הנכד אנג'לי תוך השתחוויה עמוקה, כרע על ברכיו ונישק את כפות רגליו של הפרופסור. הוא התרומם והלך אחורה תוך החווית אנג'לי פעמים אחדות, עד שהגיע לדלת ויצא.

    "אני מצטער מאד", אמר הפרופסור. "האידיוט הזה זרק את כל אוסף כתבי-היד של סבו למזבלה. אף מוסד אקדמי פה במהאראשטרה לא היה מוכן לרכוש אותו. העיזים כנראה אכלו הכל, ולא ניתן לגלות מה עלה בגורלו של  כתב-היד שאתה מחפש".

    "אני מאד מודה לך על המאמץ שהשקעת, אדוני, ומצטער שכתב-היד אבד", אמרתי. "כבר מצאתי כתבי-יד אחדים, ואני מקווה למצוא עוד נוספים בסיור הזה, ובסיוריי הבאים בהודו".

    אכן מצאתי. בסופו של דבר, עבודתי התבססה על כחמישים כתבי-יד של הסיפור.

     

    השעה הייתה כבר שעת צהריים, והאב ובנו הזמינו אותי לאכול עמם ארוחת צהריים במלון.

    "יש לנו היום צ'יקן ביריאני מיוחד", אמר מנהל המלון.

    "אני מבין שזהו מאכל מבשר עוף", אמרתי, "אך אני לא נוהג לאכול בשר בהודו".

    "אתה צמחוני?" שאלו שניהם, כמעט במקהלה.

    "לא בדיוק", אמרתי, וסיפרתי להם את קורותיי בביקורי הראשון בהודו, ומנהגי האכילה שסיגלתי לעצמי.

    "כדאי לך לטעום מהביריאני", הפציר בי מנהל המלון. "השף שלנו מומחה בהכנתו והוא מפורסם בכל המחוז בשל כך".

    נעתרתי באופן חריג, אך שילמתי בבריאותי, והצטערתי על חולשתי ועל טיפשותי. בהמשך אותו יום סבלתי משלשולים, ורק כעבור מספר שעות, תרופת הנגד שהבאתי מהארץ, פטרה אותי מייסוריי.

     

    צ׳יקן ביריאני – מתכון ל-6-4 מנות.

    (מן המרשתת, אתר "מאקו:

     https://www.mako.co.il/

    food-cooking_magazine/Article1faecffac58b451006.htm)

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/9/18 23:35:

      צטט: תכשיט 2018-09-16 21:46:57

      :)) גמר חתימה טובה וחגים שמחים....

      תודה רבה.

      גמר חתימה טובה וחיים שמחים גם לך!

        16/9/18 21:46:
      :)) גמר חתימה טובה וחגים שמחים....
        16/9/18 15:54:

      צטט: אהובהקליין 2018-09-16 14:15:55

       

        עמוס היקר.

       

       כתבת  בחן וכישרון רב את כל   הקטעים   בדבר החיפוש אחר המסמכים למען  עבודתך,

         חבל  שאכלת מהאוכל הארור הזה, וזה עלה לך בבריאות.

       אבל בסוף- טוב שהצלחת להתגבר וחזרת   להרגיש טוב.

       יישר כוח על התיאור המרתק.

       כל טוב וגמר  חתימה טובה- לך ולכל יקירך.

       בברכה

       אהובה.

      תודה רבה, לך, אהובה.

      היו לי הרפתקטות לא מעטות בחיפוש אחר כתבי-היד, ונהניתי מכל רגע, למעט אותן שעות של סבל, המוזכרות בסיפור.

      מאחל גם לך ולכל היקרים לך שנה טובה וגמר חתימה טובה, עמוס.

        16/9/18 14:15:

       

        עמוס היקר.

       

       כתבת  בחן וכישרון רב את כל   הקטעים   בדבר החיפוש אחר המסמכים למען  עבודתך,

         חבל  שאכלת מהאוכל הארור הזה, וזה עלה לך בבריאות.

       אבל בסוף- טוב שהצלחת להתגבר וחזרת   להרגיש טוב.

       יישר כוח על התיאור המרתק.

       כל טוב וגמר  חתימה טובה- לך ולכל יקירך.

       בברכה

       אהובה.

        15/9/18 12:12:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-09-15 11:53:33

      תודה (אני כבר כמעט לא מבשלת), גמ"ח וכל טוב

      תודה רבה, מכבית.

      אמנם אינך מבשלת, אך אני מקווה שלפחות נהנית מן הסיפור. עבורי, יחסי האדון-"משרת" היו התנסות מיוחדת.

      גמר חתימה טובה, לבריאות טובה ושמחה, עמוס.

      תודה (אני כבר כמעט לא מבשלת), גמ"ח וכל טוב
        15/9/18 01:00:

      צטט: א ח א ב 2018-09-14 23:20:42

      יפה. מזל שנשמר הסיפור העתיק

      תודה רבה, אחאב.

      תרומתי לשימור נצ'יקטס וסיפורו, היא בספר המדעי שפרסמתי - The Nasiketa Story - ובמאמרים שכתבתי לכתבי-העת בתחום, בעיקר בהודו, אך גם באוסטרליה ובארצות הברית.

      שבת שלום וחתימה טובה, עמוס.

        14/9/18 23:20:
      יפה. מזל שנשמר הסיפור העתיק
        13/9/18 23:21:

      צטט: גליה ק 2018-09-13 20:30:18

      בעיניי מעניין תיאור יחסי הכוחות והמעמדות בהודו.

      תודה רבה, גליה.

      נתקלתי בהירארכיה החברתית לא פעם, ולא פעמיים. השררה נקנית על פי הלידה - החלוקה לווארנות, קסטות" בלשון העם - עלפי הכוח, עלפי הכסף, ועוד.

      קשה מאד לבן וארנה נמוכה להתקדם בחיים, בגלל עומק האמונה בדת, הרואה בריבוד החברתי סדר אלוהי, שמקורו בבריאת העולם.

      כל טוב וחתימה טובה, עמוס.

        13/9/18 20:30:
      בעיניי מעניין תיאור יחסי הכוחות והמעמדות בהודו.

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין