עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    קוצו של יוד

    10 תגובות   יום שבת, 7/7/18, 00:21

    קוצו של יוד

     

    יש הטוענים שהדת ההינדואית הושפעה מן היהדות, ויש שטוענים ההיפך – שהיהדות הושפעה מן ההינדואיזם. כך או כך, מדגישים את קווי הדמיון בין שתי הדתות. ההבדל בין "הודי" ל"יהודי" הוא האות י'. האמנם ההבדל בין הדתות הוא רק ב"קוצו של יוד?"

    הפיוט "אדון עולם" הוא מיקרו-קוסמוס של האמונה היהודית. הוא מכיל בתוכו את האמונה באל המופשט, האינסופי, חסר הצורה והדמות, הכל-יודע, והכל-יכול, בכפיפה אחת עם האל הבורא, המשגיח על העולם, וגם על הפרט – תרתי דסתרי.

    אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא.

    לְעֵת נַעֲשָׂה בְּחֶפְצוֹ כָּל, אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא.

    וְאַחֲרֵי כִּכְלּוֹת הַכֹּל, לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא.

    וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה, וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאֲרָה.

    וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי, לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה.

    בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַּכְלִית, וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה.

    בְּלִי עֶרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן, בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.

    בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵּרוּד, גְּדוֹל כֹּחַ וּגְבוּרָה.

    וְהוּא אֱלִי וְחַי גּוֹאֲלִי, וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה.

    וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי, מְנַת כּוֹסִי בְּיּוֹם אֶקְרָא.

    וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא, וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.

    בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי, בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָהּ.

    וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי, יְיָ לִי וְלֹא אִירָא.

    בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי משיחנו ישלח מהרה.

    וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְּשִׁי, אמן אמן שם הנורא.

     

    "וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה, וְהוּא יִהְיֶה..." מבטא את אינסופיותו של האל מבחינת הזמן. "בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַּכְלִית..." – יכול לבטא את אינסופיותו, הן מבחינת הזמן והן מבחינת המרחב.

    הנחות אלה מעוררות תהייה. "זמן" ו"מרחב" הם מושגי היסוד של החשיבה וההיסק הפילוסופי, שבהם תפישת היקום מבוססת על "סיבה ומסובב", וכל המתרחש בו לא קורה מעצמו, אלא יש לו סיבה. מהי אם כן, סיבתו של האל? מי ברא אותו?

    קיומו של האל ביהדות מתקבל כאקסיומה: "אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא". גם המדע מקבל דברים מסוימים כאקסיומה. למשל אריסטו, בסילוגיזם הקטגורי שלו, חוזר אחורה בזמן ומגיע אל "הסיבה הראשונה" - אותו "עצם", שדבר לא קדם לו. למרות שאריסטו נחשב כאתיאיסט, ההבחנה שלו בין "עצם" ל"מקרה", בין הקבוע למשתנה, מאפשרת לראות בקבוע, את אותה מהות, שבפי המאמינים נקראת "אלוהים".

    ניתן לומר שבדת היהודית ובהינדואיזם, וכן בדתות אחרות, מאמינים באותה ישות, ורק מכנים אותה בשמות שונים. קיימים גם הבדלים בתפישתן את יכולתו של האדם להתקרב ולהגיע אל אותה מהות של "עצם" אריסטוטלי, "אלוהים" בדתות המונותיאיסטיות, או "אטמן=ברהמן" בהינדואיזם.

     

    ביהדות תפישת העולם היא דואליסטית. ההבחנה בין האל הבורא ליקום שנברא על ידו, מבטאת שניות הטבועה ביקום כעיקרון  בסיסי. האל יכול להיתפש כאימננטי, או כטרנסצנדנטי, אך עיקרון השניות נשמר - בוודאי אם הוא טרנסצנדנטי ןמצוי מחוץ לעולם, אך גם אם הוא אימננטי, ונמצא בכל. אם אומרים "אלוהים נמצא בכל", על פי השפה יש במקרה זה שני מרכיבים – "הכל" המכיל ו"אלוהים" המוכל.

     

    לעניות דעתי, השפה, המשמשת אותנו במישור הקיום הגשמי, אינה הכלי הנכון לתפישת האלוהות. היא מתאימה לעולם של "סיבה ומסובב", של "יש" תחום ומוגדר – החל מן האטום וחלקיו, וכלה ביקום ההולך ומתרחב, מאז "המפץ הגדול". היא יכולה לשמש במחקרים ובתגליות, אך אינה מתאימה לטיפול ב"אלוהים", ב"יש" האינסופי, החורג מגבולות הניסיון האנושי, ואינו נתפש על ידי ההיגיון הרגיל, שאותו משרתת השפה.

     

    בתפישה הדואליסטית, האדם, כחלק מן היקום הנברא, אינו יכול להגיע אל אלוהים, אלא רק להתקרב אליו. אלוהים מתקשר עם נביאיו, אך הם לעולם בעלי ישות נפרדת ממנו. במיסטיקה היהודית, ניתן להתקרב אל "השכינה", אך לא להתמזג עמה. בכל אדם יש אולי ניצוץ אלוהי, אך הוא אינו הופך בכך ל"אלוהים".

    עיקרון השניות מאפיין את שלוש הדתות המונותיאיסטיות, או "הדתות האברהמיות", כפי שיש מי שמכנה אותן כיום. רק בנצרות התקיימו דיונים ומחלוקות לגבי טיבו של ישו – האם הוא אנושי, או אלוהי, ומגוון האפשרויות שביניהם.

    (ר' סיכום המחלוקות בויקיפדיה - https://he.wikipedia.org/wiki/

    %D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A4%

    D7%99%D7%96%D7%99%D7%98%D7%99%

    D7%96%D7%9D ).

     

    בהינדואיזם – הדת של כמיליארד הודים, ועוד "אחדים" באי באלי באינדונזיה – ניתן למצוא מגוון שלם של אמונות: החל באמונה בריבוי עצום של אלים, וכלה באמונה באי-שניות - אׇד֧וׇאי֧טה - פרי החוויה של הסׇנ֧יאסינים, הפרושים, בשלב העליון של חיפוש "האמת". תמציתה של החוויה היא אמונה באחדות אינסופית, שבה כל ההבחנות חדלות מלהתקיים, כולל ההבחנה שבין המבחין למובחן, כלומר, מוניזם.

    למרות הדיבור על "אדוואיטה", אין ההינדואיזם מתעלם מן הגשמיות של המציאות הנתפשת הרגילה. בעצם ההבחנה בין המציאות הנתפשת, לבין המציאות "האמיתית", יוצר, או מתאר, ההינדואיזם מצב של דואליזם, שניות - "ד֧וואיטה". התפישה הדואלית מוצאת ביטויה גם באבחנה בין "חומר" ל"אנרגיה", בין המרכיב הזכרי והמרכיב הנקבי ביקום. ההתמזגות של שני היסודות מבוטאת גם בסמל ההודי העתיק - שני משולשים משולבים זה בזה - שאומץ על ידי היהדות, ונקרא "מגן דוד".

    בהינדואיזם בצורתו הנוכחית, יש עדיין ריבוי אלים – גם אלים זכרים וגם אלות נקבות. כל האלות מייצגות את המרכיב הנקבי, האנרגטי ביקום - "שׇק֧טי". באותה מידה כל האלים הזכרים היו יכולים לייצג את היסוד החומרי, הזכרי, ביקום, אך ממעטים להציג זאת כך.

    יחד עם זאת, קיימת תחושה בהינדואיזם שיש צורך לצמצם את תופעת ריבוי האלים. ניסיון ראשון היה בהסתפקות בשלושה אלים ראשיים – בּ֧רׇה֧מה "הבורא", שיווה "ההורס", והאל ויש֧נוּ "המשמר" את האיזון ביקום. האל ברהמה כמעט ונעלם מן הפנתיאון, ונותר עם מקדש פעיל אחד בלבד, בעיר פּוּש֧קׇר בראג'סטאן. בפולחן האלים וישנו ושיווה, כל אחד מהם נחשב אצל מאמיניו כאל עליון, ולכל אחד מהם, כמו גם לאֵלה, נוספו מיתוסים של בריאה. האל שיווה, בהופעתו כאל הרוקד - נׇטׇראג'ה – בין יתר משמעויותיו, גם נתפש כבורא את היקום. האל וישנו מתואר כשוכן על נחש הקוברה המיתולוגי, מרובה הראשים, כאשר מטבורו מיתמר פרח לוטוס, ומן הלוטוס נולד האל ברהמה "הבורא", וכיו"ב.

    בהצגה המודרנית של ההינדואיזם, לא פעם מופיע אחד האלים, או האלה, ככוח העליון היחיד – מעין מונותיאיזם. אחרים תופשים את כל האלים כמייצגים את אחדותו האינסופית של "היש", "הקיום/היקום", על פי המוניזם.

    בהינדואיזם - תורה בעלת פנים כה רבות, ולפעמים סותרות – לא קשה למצוא היבטים דומים גם לדתות אחרות, והיהדות ביניהן. גם בפרקטיקות הדתיות בהינדואיזם - החל בפולחן וכלה בלימוד ובסיגוף – ניתן להצביע על קווי דמיון אל היהדות ואל דתות אחרות, כמו על גם קווי שוני מהן.

     

    המסקנה – ניתן להציג קווי דמיון והשקה שבין ההינדואיזם ליהדות, כשם שניתן להציג את הניגודים בין שתי הדתות. לדעתי, רב השונה מן הדומה, ולכן, למרות שרק האות י' מבדילה בין "יהודי" ל"הודי", אין מדובר ב"קוצו של יוד" בלבד המבדיל ביניהם.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/7/18 00:12:

      צטט: אהובהקליין 2018-07-11 22:00:38

       עמוס היקר.

       נהניתי לקרוא את מאמרך המעניין  בנושא ההשוואה בין שתי הדתות.

      אתה כותב באופן מעניין ונפלא.

       יישר כוח!

      אולם, ככל שמעמיקים בלימוד ספר הספרים- כולל -

      "פרדס" שהם ראשי תיבות פשט-רמז-דרש - סוד - ועוד נוסיף ששבעים פנים לתורה- המסקנה: שהתורה היא מקור החכמה ולכל הטועם ממנה מגיע לתחושה - של רצון עוד ועוד ללמוד, כמו שנאמר:


      "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף".  

      "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְהוָה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ".

      דברי  דוד המלך בתהלים.

       

       המשך שבוע טוב ויצירתי.

       בברכה

       אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      למרות עיסוקי בדת ההודית, אינני זר גם לדת היהודית, וגם אני מלא הערכה ל"ספר הספרים". ההבדל בינינו הוא, שגישתי היא חילונית, קרובה יותר לגישה שמבטא עמוס עוז בספרו "יהודים ומילים".

      המשך שבוע טוב גם לך, עמוס.

        12/7/18 00:00:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2018-07-11 14:41:56

      ההסתכלות שהבאת מעניינת, כי היא מנסה לחקור את שורשי האל, או האלים. אני מבקש להביא פן נוסף - אם תסתכל על ההתפתחות לפי דרווין שנמשכה מאות מיליוני שנים, הרי נבחין שסדר הדברים די דומה לשישה ימי בראשית. פחות דרמטי ותהליך מאד ארוך, אבל סה"כ תהליך דומה. וכאן אני שואל - כיצד נוצר העולם לפי דת ההינדו ?

      תודה רבה, יורם.

      הייתי מבחין בהינדואיזם בין "העולם" והיקום". ה"יקום" (סיכול אותיות של "קיום", ה"יש") הוא אינסופי במרחב ובזמן. אין אפשרות להגדיר את גודלו, גם לא על ידי טריליונים של שנות אור, ואין לו נקודת התחלה בזמן, והוא ימשיך להתקיים לנצח נצחים.

      לעומת זאת, "העולם", הוא מה שנתפש על ידינו. המדע מדבר על תחילתו בתור "המפץ הגדול", ובדתות השונות הוא "נברא". גם בהינדואיזם ישנם סיפורי בריאה לא מעטים, שונים האחד מן השני. "העולם" נמצא בגלגל אין סופי של קיום - אחרי קץ עידן (kalpa), כל ה"יש" חוזר למצב היולי וכעבור זמן, מתחיל עידן חדש ו"נברא" עולם חדש.

      מקווה שהצלחתי להבהיר בקצרה את תמצית הרעיון.

      כל טוב, עמוס. 

        11/7/18 22:00:

       עמוס היקר.

       נהניתי לקרוא את מאמרך המעניין  בנושא ההשוואה בין שתי הדתות.

      אתה כותב באופן מעניין ונפלא.

       יישר כוח!

      אולם, ככל שמעמיקים בלימוד ספר הספרים- כולל -

      "פרדס" שהם ראשי תיבות פשט-רמז-דרש - סוד - ועוד נוסיף ששבעים פנים לתורה- המסקנה: שהתורה היא מקור החכמה ולכל הטועם ממנה מגיע לתחושה - של רצון עוד ועוד ללמוד, כמו שנאמר:


      "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף". 

      "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְהוָה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ".

      דברי  דוד המלך בתהלים.

       

       המשך שבוע טוב ויצירתי.

       בברכה

       אהובה.

        11/7/18 14:41:
      ההסתכלות שהבאת מעניינת, כי היא מנסה לחקור את שורשי האל, או האלים. אני מבקש להביא פן נוסף - אם תסתכל על ההתפתחות לפי דרווין שנמשכה מאות מיליוני שנים, הרי נבחין שסדר הדברים די דומה לשישה ימי בראשית. פחות דרמטי ותהליך מאד ארוך, אבל סה"כ תהליך דומה. וכאן אני שואל - כיצד נוצר העולם לפי דת ההינדו ?
        9/7/18 00:26:

      צטט: ד. צמרת 2018-07-08 21:25:48

      דבר אחד משותף להודים וליהודים שני הלאומים עצלים ומעדיפים לשבת תחת סככת הגפנים ולהתפלל במקום לעבוד. כך גם בכדורגל הן ההודים והן היהודים אינם בנויים לעבוד בענף הכדורגל. מישהו החליט לייבא עובדי סיעוד הודים ואני נתקל בהם ברחבי העיר. קחו טיפ בחינם תשאירו את ההודים בהודו.

      תודה רבה, דודיק.

      אני משוכנע שאתה יודע כמה קשה להכליל באופן כללי, ובפרט כשמדובר באוכלוסיה של למעלה מ-1.300.000.000 נפש.

      אני מעדיף לראות את הצדדים החיוביים בהודו, ומתעסק בעיקר בתרבות ובפילוסופיה שלהם.

      כל טוב, עמוס.

        8/7/18 21:25:
      דבר אחד משותף להודים וליהודים שני הלאומים עצלים ומעדיפים לשבת תחת סככת הגפנים ולהתפלל במקום לעבוד. כך גם בכדורגל הן ההודים והן היהודים אינם בנויים לעבוד בענף הכדורגל. מישהו החליט לייבא עובדי סיעוד הודים ואני נתקל בהם ברחבי העיר. קחו טיפ בחינם תשאירו את ההודים בהודו.
        7/7/18 13:37:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-07-07 12:13:34

      תודה, מזדהה עם עיקר קביעותיך. (נושא שאינו מעסיק אותי. אני ב... הישרדות- ונכדים, זהו).

      תודה רבה, מכבית.

      הנכדים הם אושר צרוף, הצורך לעסוק בהישרדות קצת מטריד.

      מאחל לך שתמצאי פתרונות הולמים ותשובי לפעילות יוצרת ולהנאה מכל מה שיש לחיים להציע.

      שבת שלום, עמוס.

      תודה, מזדהה עם עיקר קביעותיך. (נושא שאינו מעסיק אותי. אני ב... הישרדות- ונכדים, זהו).
        7/7/18 11:35:

      צטט: גליה ק 2018-07-07 10:50:46

      המושג אלוהים או אלים מראה שלבני אדם, גם הקדמונים, היתה תחושה של משהו מופשט מעבר לחיי היום יום שמעורב בחייהם. הפירושים היו לפי הבנות האדם באותה תקופה. אני די בעד ריבוי אלים כשיש צורך פנימי כי אז אין כפייה, האדם מאמץ פן אחד דומיננטי שנמצא בתוכו. וככל שיש פחות אלים, כך יש יותר הבנה מופשטת יותר של משהו שנמצא בכל. אלוהים המופשט ביותר הוא הבודהיזם שבו האדם לא מחפש את המופשט בחוץ אלא בפנים והוא מזהה שמה שנמצא בפנים נמצא גם בחוץ.

      תודה רבה, גליה.

      כנראה ש"אלוהים" הוא פרי הגותו של האדם, בכל הזמנים, מאז ראשיתה של האנושות, כשעמדו בפני האדם שאלות גדולות, שלא היה יכול לפתור בדרך אחרת.

      אגב, אתמול השתתפנו בסיור במגזר החרדי בירושלים, אישה שאירחה אותנו, סיפרה איך, בהיותה חילונית, הרגישה יום אחד בנוכחותו של אלוהים, וחזרה בתשובה.

      את טוענת שהמופשט ביותר הוא האל בבודהיזם. בקריאה מעמיקה מגלים, שבשלב ההכרה העליון בבודהיזם יש אינסוף של ריק - "שונייטה".

      כתבתי מסה על הפרישות בהינדואיזם, שמסקנותיהם דומות, אלא שאצלם מדובר באינסוף של "יש" - הזהות בין אטמן לברהמן.

      כל טוב ושבת שלום, עמוס. 

        7/7/18 10:50:
      המושג אלוהים או אלים מראה שלבני אדם, גם הקדמונים, היתה תחושה של משהו מופשט מעבר לחיי היום יום שמעורב בחייהם. הפירושים היו לפי הבנות האדם באותה תקופה. אני די בעד ריבוי אלים כשיש צורך פנימי כי אז אין כפייה, האדם מאמץ פן אחד דומיננטי שנמצא בתוכו. וככל שיש פחות אלים, כך יש יותר הבנה מופשטת יותר של משהו שנמצא בכל. אלוהים המופשט ביותר הוא הבודהיזם שבו האדם לא מחפש את המופשט בחוץ אלא בפנים והוא מזהה שמה שנמצא בפנים נמצא גם בחוץ.

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין