עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    מוסלמים הודים בירושלים סגירת מעגל

    10 תגובות   יום שישי , 8/6/18, 01:00

    מוסלמים הודים בירושלים

    סגירת מעגל

     

    א. סיף א(ל)-דין אל-אנצארי

    "סיף, יה חביבי, אתה כבר בן עשרים וחמש. כל החברים שלך כבר התחתנו ורק אתה לא", אמרה האם.

    כך ביטאה את אכזבתהּ, לאחר שבנה, סיף-א(ל)-דין, דחה מועמדת נוספת – צעירה יפהפייה בת תשע-עשרה, בת-משפחה רחוקה, שהגיעה במיוחד מפֶּשָואר עם אביה, לשם שידוך. מאז שהיה בן שמונה-עשרה, דחה סיף א(ל)-דין את כל הנערות שניסו לשדך לו הוריו. בחדרי חדרים הם היו מתלחשים ביניהם: "אולי הוא לא אוהב בנות? אולי הוא מעדיף בנים?"

    "יש לי הצעה, בני", הוסיפה האם. "מה דעתך לעלות השנה לרגל למכה, ולקיים את מצוות החג'?"

    "יופי, אמא, זה רעיון מצוין", שמח סיף א(ל)-דין על ההצעה.

    "בהקפות של הכעבה, ואולי גם יזדמן לך לגעת באבן השחורה, התפלל לאללה שישלח לך את האחת שתהיה אשתך".

    "טוב, אמא, אם לא אשכח", אמר סיף א(ל)-דין וחייך.

     

    היו אלה שנות השלושים של המאה העשרים. מסע החג' מהודו לחיג'אז היה מפרך ומסוכן. עולי הרגל יצאו מהודו בספינות, ולא מעט מהם טבעו בים, בטרם הגיעו לחצי-האי ערב. אולם, סיף א(ל)-דין לא חשש ולא פחד, להיפך - לבו התרונן בקרבו כשחשב על מה שמצפה לו, מבלי לדעת מה שציפה לו באמת.

    אביו, נור א(ל)-דין אל-אנצארי, היה סוחר בדים אמיד וידוע במחוזות ג'ממו, קשמיר וסינד, המאוכלסים במוסלמים, שרבים מהם השתייכו, כמוהו, לפלג האחמדייה. הוא לא חס על כספו ורכש עבור בנו את כל הציוד הדרוש לעלייה לרגל, ואמו תפרה לו כיס נסתר עבור סכום הכסף הנכבד, בו צייד אותו אביו.

    סיף א(ל)-דין הצטרף לקבוצה של בני ג'ממו עירו, והגיע בשלום למכה. חברי הקבוצה הקפידו למלא את כל המצוות והמנהגים הקשורים בחג', כולל רגימת השטן באבנים במינא. כשהקיפו את הכעבה שבע פעמים, הצליח סיף א(ל)-דין, כציפיית אמו, לגעת באבן השחורה ולמלמל בקשה לאללה, שימציא לו את הכלה המתאימה. כשתמו כל הטקסים, ולאחר שחגגו סיף א(ל)-דין ויתר בני הקבוצה במכה את "חג הקורבן" - עיד אל-אדחא - המשיכה כל החבורה לירושלים,  לביקור במסגד אל-אקצא ובמסגד כיפת הסלע.

     

    יום אחד בעת השהייה בירושלים, הלך סיף א(ל)-דין לרחוב דוד בעיר העתיקה, הלא הוא רחוב השוק עד עצם היום הזה. הוא טייל לאטו ברחוב, מציץ אל פתחי החנויות, מחפש ערכת שש-בש מהודרת, כמזכרת לאביו. באחת מחנויות המזכרות ראה מוכרת צעירה ויפה, והרגיש צורך בלתי-נשלט להיכנס פנימה ולדבר אתה. כשנכנס, הבחינה הצעירה בקומתו התמירה ובתווי פניו הנאים, בעיניו הבורקות ובשפמו השחור, הסמיקה ומיהרה לכסות את פניה בצעיף שעטף את צווארה. סיף א(ל)-דין הבין שאללה נענה לבקשתו, וגם זינב, המוכרת הצעירה, בתו של בעל החנות, הבינה שצריך להודיע להורים להפסיק לחפש עבורה חתן.

    סיף א(ל)-דין נשאר אתה בחנות עד עת סגירתה, והתלווה אליה אל בית הוריה, שנמצא ברובע המוסלמי, במרחק של כמה רחובות מהחנות. הוריה של זינב, שגם הם השתייכו לזרם האחמדי, שמחו בצעיר הנאה והמשכיל, ממשפחה אחמדית טובה ובעלת אמצעים. ככל ששוחחו אתו יותר, כך רצו בו יותר כחתן.  

     

    סיף א(ל)-דין הודיע לראש הקבוצה שלו, שהוא נשאר בעיר, וביקש ממנו למסור להוריו את ערכת השש-בש, יחד עם אגרת, שבה הודיע על רצונו להינשא לזינב. בתום חליפת אגרות בין אביו להוריה של זינב, וסיכום כל תנאי החתונה, נישא הזוג בירושלים, ברוב פאר וברוב-עם. אל אורחי המשפחה הירושלמית הצטרפו בני משפחת אל-אנצארי ואורחיהם מהודו, והשמחה היתה גדולה.

     

    לפרנסתו, החליט סיף א(ל)-דין להקים אכסניה לעולי-רגל שהיו מגיעים מהודו כל שנה לפקוד את מסגדי הר-הבית. הוא הקים את האכסניה סמוך לשער הפרחים, ואת בית משפחתו בנה לא רחוק ממנה, בתמיכה כספית מהוריו ומחמיו.

    זינב וסיף א(ל)-דין קראו לבנם הבכור מוסא, ואחריו נולדו להם גם שתי בנות. המשפחה חיה באושר ובעושר וזכתה להערכה רבה בקרב הקהילה הירושלמית ובקרב עולי-הרגל מהודו. סיף א(ל)-דין נהג לחבוש תרבוש מלופף בלבן, ונודע בפי כל כ"חאג' סיף א(ל)-דין" - תואר הכבוד של עולי-הרגל למכה.

     

    (המשך יבוא)

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/6/18 18:26:

      צטט: HagitFriedlander 2018-06-14 17:59:43

      הצליחו לסדר לי את הקשר איתך...יפה ומחכה להמשך :)

      תודה רבה, חגית.

      אני שמח על חידוש הקשר, ומקווה שהפעם לא יינתקחיוך.

      שבוע טוב, עמוס.

        14/6/18 17:59:
      הצליחו לסדר לי את הקשר איתך...יפה ומחכה להמשך :)
        9/6/18 18:16:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-06-09 13:07:34

      תודה

      תודה רבה לך, מכבית.

      זהו סיפור דמיוני, את ההשראה לכתיבתו קיבלתי ממשפחה שהכרתי בעיר העתיקה.

      שבוע טוב, עמוס.

      תודה
        9/6/18 07:42:

      צטט: באבא יאגה 2018-06-09 00:58:30

      המשך, המשך!

      תודה רבה, באבא יאגה.

      מבטיח שההמשך יבוא!

      שבת שלום, עמוס.

        9/6/18 00:58:
      המשך, המשך!
        9/6/18 00:32:

      צטט: גליה ק 2018-06-08 19:38:18

      מעניין לשמוע על התנהגות בתרבות אחרת. מהו הזרם האחמדי?

      תודה רבה, גליה.

      הזרם האחמדי באסלאם נוצר בהודו במאה ה-19. אני נתקלתי בו בביקורי הראשון בהודו בשנת 1967, וקראתי את ספרו של נזיר אחמד על ישו בקשמיר (Jesus in Heaven on Earth)", המפרט את אמונתם.

      תמצאי חומר רב על הדת/הכת האחמדית בוויקיפדיה, כולל על המרכז שלהם בשכונת כבביר בחיפה.

      כל טוב ושבת שלום, עמוס.

        8/6/18 23:57:

      צטט: sari10 2018-06-08 08:00:02

      שתי בנות. ומה עם בן? יגיע בהמשך? חיוך

      תודה רבה, שרי.

      בערבית אומרים - "טוולי באלכ" - "האריכי רוחך". עם טיפה אורך רוח, הסיפור ייפתח על כל שלושת חלקיו.

      שבת שלום, עמוס.

        8/6/18 19:38:
      מעניין לשמוע על התנהגות בתרבות אחרת. מהו הזרם האחמדי?
        8/6/18 08:00:

      שתי בנות. ומה עם בן? יגיע בהמשך? חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין