עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    היאק המעופף

    8 תגובות   יום שלישי, 17/4/18, 08:43

    היאק המעופף

     

    "העלייה הזאת ממש מתישה", הרהר לירן בקול, בטיפוס לעבר בהאבא פאס (Bhaba Pass), אחד ממעברי ההרים בהימצ'אל פראדש, בין קינור לספיטי. למרות שהשתחרר כקצין מסיירת מובחרת, הזיעה נטפה על פניו מן המאמץ, התרמיל העיק על גבו ויבלות נוצרו בכפות ידיו מן האחיזה הממושכת במקלות הטיפוס.

    במעלה ההר הבחין בעץ סחוף רוח והחליט ששם יעצור למנוחה קצרה.

    "אולי טעיתי כשהחלטתי לצאת ל'טרק' הזה לבדי", חשב. "זה יותר קשה, וכנראה גם יותר מסוכן ממה שחשבתי".

    הוא הגיע אל העץ, פרק את התרמיל, פרש מחצלת למרגלות העץ והשתרע עליה, כשראשו נשען על שק השינה.

     

    ''

     

    לפתע ראה חיה גדולה, שחורה ושעירה, ראשה מוטה כלפי מטה וקרניה הלבנות מופנות אליו. למרות שהיא הלכה לכיוונו במתינות ולא שעטה באיום, חש אי-נוחות מסוימת.

    "זהו בוודאי יאק", זיהה לירן על פי קטעי הווידיאו והתמונות שראה. "כמה שהוא שעיר! השערות הארוכות שמכסות אותו הן ממש כמו שמיכה שחורה".

    באותו רגע, השערות הארוכות הונפו כלפי מעלה ויצרו מעין כנפיים. היאק ירד על ברכיו והתקרב אל לירן בהבעת תחינה בעיניו.

    "נראה כאילו הוא מתחנן שאעלה עליו", חשב לירן, ומבלי לחשוב פעמיים, עלה על גב היאק. מיד החל היאק לנופף ב"כנפיו" ונסק כלפי מעלה. לירן נצמד אל צווארו וחיבק אותו בשתי ידיו.

    היאק התעופף מעל המסלול שתכנן, והדרך נראתה לו מוכרת. העמקים התרחקו והפסגות התקרבו. הצמחייה פחתה, ולאט, לאט, יותר ויותר שלג כיסה את פני השטח. מנקודת התצפית הגבוהה על גב היאק, כבר יכול לירן לראות, הרחק לפנים, את בהאבא פאס, מעבר ההרים המושלג שאליו מועדות פניו.

    כשהגיעו, ראה לירן שסופת שלגים כבדה מתחוללת במעבר, ומכסה את כל השטח במעין שמיכת פוך לבנה ורכה. רק מספר ראשי צוקים שחורים ומחודדים בלטו מעל פני השטח המושלג. הרוח העזה היתה מערבלת את השלג והקשתה על הראות. נפש חיה לא נראתה במרחבים הלבנים.

    לירן החל לחוש בקור העז העולה מלמטה.

    "זה רעיון לא מוצלח להמשיך אל מעבר ההרים הזה", סיכם לעצמו. "אם הייתי מאמין, הייתי אומר שזהו 'אות משמים'. בכל אופן, זה היה מטופש ובלתי אחראי מצדי לצאת לבדי ל'טרק'. אני חייב לחזור".

     

    בעוד המחשבה מהדהדת בראשו, מצא עצמו לפתע על המחצלת, למרגלות העץ. "לאן נעלם היאק?" חשב. "אני באמת אידיוט! הרי הכל היה בחלום. אולם, האם לפעול בהתאם לאות האזהרה שקבלתי בחלום, או להמשיך ללכת, כפי שתכננתי?"

    במקום בו נח, השמש עדיין זרחה ומזג האוויר היה בהתאם לתחזיות שבדק לפני יציאתו ל'טרק'. בכלל, זו היתה העונה המומלצת לבצע את הטרק בן חמשת הימים מעמק קינור לספיטי דרך בהאבא פאס.

     

    לירן החליט להישמע ל"אות משמים", לתחושת הבטן שהמשך ה"טרק" מסוכן ולחזור על עקבותיו. הוא הכתיף את תרמילו, לקח את מקלות ההליכה והחל שב אל עבר הנקודה ממנה יצא - הכפר קאפנו (Kafnu), בעמק קינור.

    בהליכתו בשבילי ההרים, נזכר לירן במסעו של קים, גיבורו של רודיארד קיפלינג, ששוטט באזור זה עם הלאמה שלו. סיפורו של קים עורר בו את המוטיבציה הראשונה לבקר בעמק ספיטי. בעודו משרת עדיין בצבא הקבע, חזר חברו הטוב ערן, מטיול באזור. התלהבותו מן המסע וסיפוריו על הנופים, על האנשים ועל החוויות, ובעיקר על ה'טרק' לבהאבה פאס, הגבירו את רצונו של לירן לנסוע לאזור ולצאת ל"טרק" המקסים בהרי ההימאליה ההודיים, שעליו המליץ ערן.

     

    הירידה היתה קלה מן העלייה, ולירן נהנה מכל רגע. כשהגיע כעבור יומיים לקאפנו, שמע באכסניה, שנקלטו במקום אותות מצוקה של מטיילים, אשר נקלעו למעבר ההרים ולא יכלו להתקדם בשל הסופה. משלחת שיצאה לחלצם חזרה נושאת שתי גופות של מטיילים שניספו. גם שלושת חבריהם שנותרו בחיים, סבלו מכוויות קור ומהתייבשות. המדריך והסבלים המקומיים לא נפגעו.

    "היה לי יותר מזל משכל", חשב לירן. "אם אני הייתי נתקע שם לבדי, ספק אם הייתי נשאר בחיים, וספק אם היו מצליחים למצוא אותי!"

    לירן נרשם ל"טרק" מאורגן בין הכפר קאפנו בקינור, לכפר מוד (Mud) בעמק ספיטי, דרך בהאבא פאס. ב"טרק" המאורגן, היאקים שימשו כסבלים ונשאו את המטען.

     

    כשחזר לירן ארצה והחל ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון, היה מתפרנס גם מהרצאות על טיולו בהודו. הלקחים העיקריים שהיה מעביר לאלה שבאו לשמוע אותו, בעיקר צעירים היו שלא כדאי לקחת סיכונים מיותרים, להשתדל לטייל בקבוצה, לדאוג לכל הציוד הדרוש ולתקשורת אמינה, לתכנן כל מסלול בפרטי פרטים ולהפקיד את המידע עליו בידי מי שנשאר מאחור, למקרה של תקלה.

     

    סיפור היאק המעופף היה אחד הסיפורים היותר אטרקטיביים בהרצאותיו.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/4/18 08:48:

      צטט: שיאצו, דיקור סיני 2018-04-19 01:31:22

      אות משמיים והקשבה ללב(:

      תודה רבה, אפרתה.

      גם לך אני אומר: אשרי המאמין!

      חג עצמאות שמח, עמוס.

        19/4/18 08:47:

      צטט: ד. צמרת 2018-04-19 07:52:53

      אצבע אלוהים

      תודה רבה, דודיק.

      אשרי המאמין!

      חג עצמאות שמח, עמוס.

        19/4/18 07:52:
      אצבע אלוהים
      אות משמיים והקשבה ללב(:
        18/4/18 23:30:

      צטט: א ח א ב 2018-04-18 15:05:02

      יותר מזל משכל

      תודה רבה, אחאב.

      אתה צודק. כמה אנשים אתה מכיר ששיחק להם המזל לרכוב על יאק מעופף?חיוך.

      חג עצמאות שמח, עמוס.

        18/4/18 15:05:
      יותר מזל משכל
        17/4/18 23:40:

      צטט: sari10 2018-04-17 11:32:23

      אז... חשוב להישמע לתחושות הפנימיות/אינטואיציה/תחושת בטן.

      לא לפסול, לא הכל אנחנו מבינים או יודעים.

      תודה רבה, שרי. 

      מסכים אתך. רצוי ללכת בעקבות תחושות הבטן, אך ללוות אותן בכל אמצעי הזהירות המתבקשים, במיוחד כאשר מדובר ביעדים מסוכנים.

      כל טוב וחג עצמאות שמח, עמוס.

        17/4/18 11:32:

      אז... חשוב להישמע לתחושות הפנימיות/אינטואיציה/תחושת בטן.

      לא לפסול, לא הכל אנחנו מבינים או יודעים.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין