עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    הכומר האנגליקני של קנגרה

    14 תגובות   יום שלישי, 10/4/18, 00:28

    הכומר האנגליקני של קנגרה

     

    בחיפושיי אחר יהודים, על מנת לחוג אתם את ליל הסדר בתשכ"ז (1967), הגעתי לעיר קנגרה, כל מי ששאלתי, הפנה אותי אל הכומר המקומי.

     

    הגעתי לפנות ערב אל בית הכומר, שעמד בסמוך לכנסיה האנגליקנית היחידה בעיר. פתחתי את השער ופסעתי אל הבית המסויד לבן, שגגו המשופע היה מכוסה ברעפי צפחה אפורים-שחורים. הקשתי במרתוק על  דלת העץ, ואישה מבוגרת - המשרתת - פתחה לי. לאחר שחלצתי את סנדליי, שאלה אותי לשמי ובררה את מטרת בואי, ונעלמה בחדרים הפנימיים. כעבור זמן קצר הגיע הכומר בעצמו, לחץ את ידי, והזמין אותי להיכנס.

    הכומר היה בעל קומה ממוצעת, רחב כתפיים ועב מותניים, בשנות החמישים לחייו, צבע עורו היה כהה מאד, ותווי פניו לא אופייניים לתושבי הצפון. הצגתי את עצמי, ואז התיישבנו על הכורסאות משני עברי השולחן הנמוך בחדר האורחים.

    המשרתת הביאה לנו תה ומגש של פירות, והשיחה קלחה.

    "מנין אתה?" שאל הכומר.

    "מישראל".

    "שמך עמוס? זה שם מהברית הישנה", אמר.

    "אכן כן, זהו שמו של אחד הנביאים בתנ"ך".

    "אתה נוצרי?" המשיך לשאול.

    "לא", עניתי, "אני יהודי. מחר ליל הסדר שלנו, ואני מחפש יהודים לחגוג אתם את החג. האם אתה יודע על יהודים בקנגרה?"

    "לא ידוע לי על יהודים שגרים פה בעיר", אמר למרבה אכזבתי.

    "אולם", המשיך, "אני מציע לך לנסוע מחר בבקר אל העיר דהרמסאלה הסמוכה. מצפון לה, במֶקְלאוּד גָנְג', יש מחנה גדול של פליטים טיבטים, ושמעתי שבין המתנדבים הזרים שהגיעו לסייע להם, יש גם זוג יהודים".

    "תודה, אסע לשם כעצתך", אמרתי.

    לאחר שתיקה קצרה, הוספתי

    "האם תרשה לי לשאול אותך שאלה אישית?"

    "שאל, אין בעיה".

    "אתה לא נראה לי בן הצפון. מהיכן הגעת הנה?"

    "נולדתי בעיר קוטאיאם שבקרלה".

    "הייתי בקוטאיאם", אמרתי. "ביקרתי בכמה קהילות נוצריות בקרלה, ושמעתי את סיפורו של תומס הקדוש, שהביא את הנצרות להודו. אתה נולדת למשפחה נוצרית?"

    "לא. נולדתי כהינדו בג'אטי (כת, קאסטה) נמוכה. הוריי היו משפחת בורסקאים, טמאים, אסורים במגע. אני רציתי ללמוד, אך בשל מוצאי הנחות, לא היה לי סיכוי לקבל השכלה. בשכונה סמוכה לנו בקוטאיאם, היתה קהילה של נוצרים אנגליקנים, והתחלתי לבקר בכנסיה שלהם. למרות שהייתי בן כת הטמאים, הכומר קרב אותי ולימד אותי את עקרונות הדת הנוצרית. בשלב מסוים, כשהייתי בן שלוש עשרה, הוטבלתי לנצרות, והכומר שכנע את הוריי לשלוח אותי לקבל חינוך בפנימייה של הכנסייה".

    "והוריך נשארו הינדים?" שאלתי.

    "כן, אך כשהוסמכתי לכמורה, הצלחתי לשכנע גם אותם לעבור לנצרות, והיום הם משתייכים לאותה קהילה אנגליקנית בקוטאיאם".

    "אני הגעתי להודו מתוך עניין בדת ההינדית", אמרתי. "בעיניי הרעיון של 'ברהמן' - ההוויה האחדותית של כל הקיים ביקום - הוא ברמה רוחנית יותר גבוהה מהרעיון המונותיאיסטי של האל הבורא, ככוח עליון טרנסצנדנטי, או אימננטי". 

     

    שיחתנו בענייני הדת התארכה. הכומר היה איתן מאד באמונתו הנוצרית, בעוד אני מסנגר בכל כוח השכנוע שלי, על עיקרי הפילוסופיה של אדוואיטה ודאנטה.

    כל אחד מאיתנו המשיך לאחוז חזק בעקרונותיו ובדעותיו, ויצאתי מביתו בשעת לילה מאוחרת.

    בדרך חזרה אל האשרם של סוואמי אגנידווה, שאצלו התארחתי, הרהרתי בהשתאות בשיחה שקיימנו זה עתה:

    אני היהודי, ניסיתי להחזיר כומר נוצרי למקורו ההינדואי!

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/4/18 23:58:

      צטט: רחלי בן-צור 2018-04-14 01:36:55

      בהחלט מוזר. כל אחד מכם עדה כברת דרך מאמונת המקור שלו. בכל אופן - אחדות היקום קיימת גם בדת היהודית.

      תודה רבה, רחלי.

      שתי הערות:

      1. הכומר האנגליקני נולד הינדו והפך לנוצרי. אני, למרות הערכתי הרבה להינדואיזם, נשארתי יהודי.

      2. אמנם יש ביהדות תפישות כוללניות, אך תמיד נשארת ההבחנה בין הבורא לעולם שברא. בדרגה העליונה של ההכרה בהינדואיזם, נעלמות כל ההבחנות, ונותרת אחדות אינסופית, שאין קיום בלתה.

      שבוע טוב, עמוס. 

        14/4/18 01:36:
      בהחלט מוזר. כל אחד מכם עדה כברת דרך מאמונת המקור שלו. בכל אופן - אחדות היקום קיימת גם בדת היהודית.
        13/4/18 13:10:

      צטט: גליה ק 2018-04-12 14:45:38

      אני גם חושבת שהגדרה האלוהות ההינדית היא הנכונה ואילו זאת של היהדות המונותיאיסטית היא ניסיון להגדיר אחדות אבל עדיין תקוע בניסוח כמעט פיזי. עם זאת, מתסכל איך דתות שהתחילו עם רצון אנושי אמיתי להבין את המקור הרוחני ואפילו לקדם את מעמדם של בני האדם השתמשו בצורך זה לשליטה ולדיכוי ולהיגררות אחרי האגו של אנשים כוחניים.

      תודה רבה, גליה.

      אני אינני יודע איזו תפישה נכונה יותר - המונותיאיסטית, או המוניסטית. אני יכול רק לומר, שהתפישה המוניסטית המזרחית, יותר קרובה ללבי, תוך שאני שומר על זהותי היהודית.

      מסכים אתך, שהדת אכן צמחה מתוך הרצון האנושי להבין את צפונות המציאות. כוהני הדת, בכל הדתות, נתפשו כבעלי "הידיעה", וזה הקנה להם כח רב. ברבות הימים, נעשה שימוש בכוח זה למטרות שקשה להגדירן כרוחניות.

      כל טוב, עמוס.

        13/4/18 13:09:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-04-13 03:27:45

      והנה ה *

      תודה רבה, מכבית, ושבת שלום. 

      והנה ה *
        12/4/18 14:45:
      אני גם חושבת שהגדרה האלוהות ההינדית היא הנכונה ואילו זאת של היהדות המונותיאיסטית היא ניסיון להגדיר אחדות אבל עדיין תקוע בניסוח כמעט פיזי. עם זאת, מתסכל איך דתות שהתחילו עם רצון אנושי אמיתי להבין את המקור הרוחני ואפילו לקדם את מעמדם של בני האדם השתמשו בצורך זה לשליטה ולדיכוי ולהיגררות אחרי האגו של אנשים כוחניים.
        11/4/18 23:20:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-04-11 00:45:41

      סיפור מעניין

      נהנתי לקרוא על החוויה

      תודה

      תודה רבה לך, עמנואל.

      אני שמח שנהנית לקרוא. אני נהניתי להיזכר ולכתוב.

      כל טוב, עמוס.

      סיפור מעניין

      נהנתי לקרוא על החוויה

      תודה

        10/4/18 23:58:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-04-10 11:59:07

      מנפלאות המעשים (אבוי אזלו הכוכבים).

      תודה, מכבית.

      מקווה שנהנית - הכוכב לא משמעותי. שמרי אותו להזדמנות אחרת.

      כל טוב, עמוס.

        10/4/18 23:56:

      צטט: sari10 2018-04-10 12:01:57

      חייכתי על מילות הסיום שלך...
      יש בך הרבה סקרנות ועניין
      ונראה שהיו לך חוויות מעניינות!

      תודה רבה, שרי.

      גם עבורי התובנה שאחרי, היתה משעשעת.

      כמו שכבר הגבתי, היו חוויות מעניינות רבות באותו מסע ראשון להודו, וזו הסיבה שהחלטתי לפרסם עליו ספר.

      כל טוב, עמוס.

        10/4/18 12:01:

      חייכתי על מילות הסיום שלך...
      יש בך הרבה סקרנות ועניין
      ונראה שהיו לך חוויות מעניינות!

      מנפלאות המעשים (אבוי אזלו הכוכבים).
        10/4/18 08:56:

      צטט: שיאצו, דיקור סיני 2018-04-10 00:50:21

      יופי של סיפור. חוויות נהדרות יש לך.

      תודה רבה, אפרתה.

      המסע הראשון שלי להודו היה רצוף חוויות, על כן כתבתי עליו ספר - "אל מקורות הגנגס".

      כל טוב, עמוס.

      יופי של סיפור. חוויות נהדרות יש לך.

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין