עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    ימה

    11 תגובות   יום רביעי, 14/3/18, 18:57

    ימה


    חלק ראשון


    ימה - אל המוות - מופיע במסורת ההינדואיזם בשמות נוספים, ובעיקר בשני אופנים. בשם ימה, הוא אל שקרוב אל עולם בני האדם, ואפילו כפוף לחוקים המחייבים בני אדם. בשם דְהָרְמָראג'ה ("מלך הדהרמה"), הוא מרוחק ומאיים, השליט הבלעדי והבלתי-מעורער של עולם המתים, שבו הוא ממלא שני תפקידים חשובים:

    א.    השופט שדן את מעשי האנשים שהגיעו לעולם המתים, וקובע את גורלם לשבט או לחסד. בתפקיד זה הוא מקביל לאלוהים באמונה היהודית, השופט בתקופת יום הכיפורים את המעשים, אך יותר מכך, לתפקידו של מינוס בעולם המתים, על פי המיתולוגיה היוונית.

     

    http://cafe.mouse.co.il/image/3422566/

     

    ב.     הוא השליט המנהל את כל מה שמתרחש בעולם המתים, בדומה לאל האדס, במיתולוגיה היוונית. כלומר, הוא אחראי על מימוש הגמול לצדיקים ("עושי הטוב"), ועל ביצוע העונשים לרשעים ("עושי הרע"). כתבי-הקודש ההינדואיים, בעיקר כתבי ה"פוראנה" היותר מאוחרים, מלאים תיאורים של הנעשה בעולם המתים. באופן אולי בלתי-מפתיע, תיאורי הגמול לצדיקים תמיד תופסים פחות מקום מתיאורי העונש לרשעים. גם בהינדואיזם, כמו בדתות אחרות, הבינו שהאיום ב"מקל", בעונש, הוא הרבה יותר יעיל מן הפיתוי ב"גזר", הגמול הטוב – חיי נצח בשלווה, בשפע, בעושר ובנחת.


    "המוות" וימה אל המוות, היה אחד משלושת הנושאים שעמדו במרכז עבודת המחקר שלי. הסיפור "בעל הלולאה", שהעליתי ל"קפה", עוסק בנושא זה:

    http://cafe.mouse.co.il/post/3322353/.

     

    גם רשומה זאת, הראשונה מבין שתיים, תעסוק באל ימה. שני בני אנוש במסורת ההינדואית נתקלו באל המוות ויכלו לו. האחד הוא נצ'יקטס, הגיבור האנושי שעמד במרכז המחקר שלי, והשנייה היא הנסיכה סאוויטרי, שהתעמתה עם אל המוות והצילה את בעלה מלולאתו.

    אני מביא בזאת את גרסתי הסיפורית למפגש של נצ'יקטס עם אל המוות, הנסמכת על מספר מקורות. כל הציטוטים, חוץ מדברי בת-הקול, מתורגמים על ידי מכתב-הקודש העתיק "קטהה אופנישד". מפגשה של סאוויטרי עם אל המוות זכה לגרסות רבות ויטופל ברשומה הבאה.

     

    נצ'יקטס והמוות

     

    "אבא, למי תיתן אותי?" שאל נצ'יקטס.

    האב היה שקוע בשרעפיו, ולא ענה. כל גורלו היה תלוי בטקס הקורבן שניהל והיה בעיצומו. כל סטייה מנוהל ביצוע הקורבן, ולו הקלה ביותר, עלולה הייתה לעלות לו בחיי הנצח, אותם ביקש להבטיח באמצעותו.

    "אבא, למי תיתן אותי?" שנה נצ'יקטס.

    הוא היה אמנם ילד צעיר, אולם נחה עליו "רוח הקודש", שמכוחהּ הבין שהפרות שאביו מקריב כבר אכלו את כל אוכלן ושתו את כל מימיהן, ילדו את כל עגליהן ונתנו את כל חלבן, והיו עתה זקנות, כחושות ובלתי ראויות.

    "מי שמקריב פרות כאלה הולך לגיהינום ולא לגן עדן", חשב נצ'יקטס לעצמו, בעוד האב מתמיד בשתיקתו.

    "אבא, למי תיתן אותי?" התעקש נצ'יקטס ושאל בשלישית.

    "למוות אני נותן אותך!" השיב בכעס האב, שיצא מכליו.

     

    נצ'יקטס היה גם תלמידו של אביו, ותמיד עזר בכל עבודות האשרם – מנקה ומסדר, מצחצח את כלי הפולחן, מטאטא ומגרף. על כן, כששמע את דברי אביו חשב לעצמו:

    "פעמים רבות הייתי ראשון מבין כל תלמידיו, ולפעמים הייתי באמצע. מה יכולה להיות תכלית לכתי אל המוות? אני חייב לבחון איך היו הדברים בעבר –

    כמו החיטה בן תמותה מבשיל (ונופל), וכמו חיטה הוא שוב חוזר (ומתגלגל)".

     

    נצ'יקטס היה ילד טוב וצייתן. לשמע דברי אביו, כהלום ברק נפל לקרקע, והלך אל המוות. אז שמע בת-קול מצווה עליו – "בבואך לבית ימה, אל המוות, במשך שלושה ימים ושלושה לילות, אל תאכל ואל תשתה דבר!".

    כשהגיע אל משכנו של ימה, נעדר אל המוות מביתו. נצ'יקטס סירב להפצרות בני הבית להיכנס, וחיכה בפתח הבית שלושה ימים ושלושה לילות, מבלי לאכול ומבלי לשתות. כשחזר אל המוות לביתו ושמע על הכשל בהכנסת האורחים של בן הברהמין הנכבד, החליט שעליו לפצותו.

    "שאל שלוש משאלות, בני, ואמלא אותן".

    "קודם כל, ברצוני לחזור בשלום אל אבי, לאחר שכעסו שכך".

    "אתה תחזור לביתך, ואביך יקבל אותך בשמחה וללא כעס", אמר ימה. "מהי משאלתך השנייה?"

    "אנא למד אותי את סוד קורבן האש, המבטיח חיי נצח".

    ימה לימד אותו את כל הפרטים של קורבן האש המיוחד המבטיח חיי נצח, והוסיף שהקורבן ייקרא על שמו "טְרינאצ'יקֵטְאגני" – "אש נצ'יקטס המשולשת".

    "ומהי משאלתך השלישית?"

    "קיים ספק לגבי המתים – יש אומרים שהם ממשיכים להתקיים, ויש אומרים שלא. אתה, ימה, המורה המוסמך לפתור סוגיה זאת. אני מבקש שתלמד אותי את סוד הקיום שלאחר המוות".

    "אפילו האלים אינם יודעים סוד זה, בני, אנא בחר לך משאלה אחרת".

    "לא, אדוני. זוהי משאלתי היחידה, ואתה היחיד שיכול למלאהּ".

    "בקש, ואעניק לך חיים ארוכים, והרבה ילדים. שאל לך ממלכות ואוצרות, סוסים ומרכבות, פילים ועבדים, רק אל תשאל ממני לגלות לך את הסוד הזה".

    "לא ולא, אדוני, רק זאת אשאל ממך".

    אל המוות לא יכול לחזור בו מהבטחתו. הוא התרשם מנחישותו של נצ'יקטס ומרצונו העז ללמוד, ולימד אותו את תורת ה"אין-סוף", שנקראת "ימה גיטא".

    "גדולה מכל גדול, וקטנה מכל קטן, היא הנפש השוכנת במערות הלב של כל יצור חי. מי שמכיר אותה, יודע שהיא אחת ויחידה, זהה לנפש היקום כולו".

    "הדרך לידיעה" הוסיף ימה, "היא המילה הקדושה 'אום'. היודע לא נולד ואינו מת, אין הוא תוצר של דבר, ואינו מוליד דבר. עתיק הוא, מעולם לא נולד, ונצחי יישאר לעד. הוא אינו נשחת גם כשהגוף נשחט. אם הרוצח חושב שהוא הורג, ואם הנרצח חושב שהוא נהרג, שניהם כאחד אינם יודעים. בהכרת 'המוחלט' אין הורג ואין הרוג".

    ימה עוד הוסיף, הבהיר והסביר. בתום "השיעור", הוא שלח את נצ'יקטס בשלום אל אביו, ובכך התהפכו היוצרות – האב שהביא את נצ'יקטס לעולם המית אותו, ואל המוות העניק לו חיים.

    האב שהתחרט על מעשהו, קיבל את בנו בדמעות שמחה. נצ'יקטס סיפר לו על ניסיונו בעולם המתים ואף על הידיעה שקיבל מימה. אביו דחק בו להפיץ את התורה גם בין חבריו הסגפנים, וגם בחצרות שועי ארץ ומלכים.

    נצ'יקטס עשה כמצוות אביו – הוא דיבר וסיפר, אך ידע שהמילים אינן מסוגלות להעביר את המהות של האמת המוחלטת. כל אדם חייב לאמץ את דרכו האישית אל האמת, ולחוות בעצמו את הכרת "המוחלט".

    בשיבה טובה, כיוגי חכם, מוערך ונערץ, נצ'יקטס התאחד עם "המוחלט", יודע שמעולם לא נולד, ובאמת אינו מת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/3/18 23:57:

      צטט: אהובהקליין 2018-03-18 20:41:07

       עמוס היקר.


       יישר כוח על התיאור המעניין והמרתק- על "ימה" והנער.

      העיקר הסיומת - שלא הייתה צפויה - הפתיעה

      בשמחה גדולה.

       

       המשך שבוע טוב ויצירתי.


       בברכה

       אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      הסוף, כפי שכתבתי, הוא השערה שלי, שלמרות חיפושי הנרחבים - כ-60 כתבי-יד - לא קיבלה אישוש בכתבים.

      כל טוב, עמוס.

        18/3/18 23:55:

      צטט: גליה ק 2018-03-18 21:33:55

      סיפור יפה. מביא את האווירה המיתית של הסיפורים המיתולוגים בעבר ואת תחושת החלומיות שהיתה להם בזמנו, בניגוד לתקופה שלנו שבה הכל מובא בצורה אינלקטואלית קרה.

      תודה רבה, גליה.

      הסיפור מאד פופולרי בהודו, למרות שאינו נמנה עם הסיפורים הקלסיים הגדולים של התרבות ההינדואית.

      הראיתי בעבודתי המדעית, שהוא שימש במשך הדורות כ"קולב", שניתלו עליו מסרים שונים, ולפעמים אף סותרים.

      כל טוב, עמוס.

        18/3/18 21:33:
      סיפור יפה. מביא את האווירה המיתית של הסיפורים המיתולוגים בעבר ואת תחושת החלומיות שהיתה להם בזמנו, בניגוד לתקופה שלנו שבה הכל מובא בצורה אינלקטואלית קרה.
        18/3/18 20:41:

       עמוס היקר.


       יישר כוח על התיאור המעניין והמרתק- על "ימה" והנער.

      העיקר הסיומת - שלא הייתה צפויה - הפתיעה

      בשמחה גדולה.

       

       המשך שבוע טוב ויצירתי.


       בברכה

       אהובה.

        17/3/18 14:00:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-03-17 12:46:45

      תודה, (התחלתי "לרחרח" פולחנות בסין, איה"ש ובדרך הטבע איאלץ לתהות גם באשר להודו, תמהני אם אגיע לכך...)

      תודה רבה, מכבית.

      ההתעניינות שלי בהודו החלה בגיל הבר-מצווה, למיטב זכרוני. מאז לימודיי לתואר ראשון, נושא הודו מעסיק אותי בדרגות עוצמה משתנות.

      שבת שלום וכל טוב, עמוס.

      תודה, (התחלתי "לרחרח" פולחנות בסין, איה"ש ובדרך הטבע איאלץ לתהות גם באשר להודו, תמהני אם אגיע לכך...)
      ארוך לי כרגע. אחזור.
        15/3/18 15:16:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2018-03-15 14:49:39

      אכן, חשיבה אחרת על המוות. לאורך אלפי שנים, כל תרבות ניסתה למצוא את הפתרון - מה קורא אחרי המוות. להבנתי - טרם נמצא התשובה הנכונה

      תודה רבה, יורם.

      לספקנים, כמונו, אין תשובה לשאלה. למאמינים - יש ויש! כל אחד על פי אמונתו.

      מכיוון שבאמת אף אחד עוד לא שב (להוציא את ישו, וגם נצ'יקטס, ועוד כמה במיתולוגיה האכדית והיוונית, ואולי עודחיוך), אי אפשר לדעת בוודאות מה נמצא מעבר למוות.

      בשורות טובות וסופ"ש נעים, עמוס.

        15/3/18 14:49:
      אכן, חשיבה אחרת על המוות. לאורך אלפי שנים, כל תרבות ניסתה למצוא את הפתרון - מה קורא אחרי המוות. להבנתי - טרם נמצא התשובה הנכונה
        15/3/18 00:19:

      צטט: היא ולא אחרת 2018-03-15 00:05:05

      נהנתי לקרוא, תודה.

      תודה רבה לך.

      תרבות המזרח לפעמים רחוקה מאתנו "כרחוק מזרח ממערב"חיוך. אני שמח שהצלחתי לעורר בך עניין מסיפור משם.

      כל טוב, עמוס. 

        15/3/18 00:05:
      נהנתי לקרוא, תודה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין