עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    "לביבות שואה"

    14 תגובות   יום שבת, 27/1/18, 08:56

    התכוונתי להעלות היום ל"קפה", סיפור נוסף מן המיתולוגיה ההודית. אולם, מכיוון שהיום, 27 בינואר, הוא "יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה", כפי שנקבע על ידי ארגון האו"ם, החלטתי להביא סיפור הקשור לשואה, מזווית בלתי שגרתית.

    אני מכיר את השף רונן אביחיל. שנינו תושבי מבשרת ציון, ושנינו משווקים, בדרך כלל, ביריד של ימי שישי, את מרכולתנו בקניון הראל – אני את ספרי והוא את השמן בטעם בצל המצוין שלו.

    להלן סיפורו בלשונו, כפי שקיבלתי ממנו.  

     

    "לביבות שואה" – רונן אביחיל

     

    כשהתבגרתי, לאחר הצבא, והתחלתי ללמוד בישול בצורה יותר מקצועית, בקשתי מסבתא שלי את מתכון הלביבות שלה. רק אקדים ואומר שיצאתי משם המום והיום אני מעביר את הידע אליכם.

    היא אמרה לי:

     

    כשהנאצים פלשו לפולין הייתה לי ילדה בת שנתיים ובדיוק נכנסתי להריון עם אמא שלך. ברחתי לרוסיה והגעתי עד לקירגיזיה, שם אמא שלך נולדה. השארתי אותה ביחד עם אחותה הגדולה במנזר - ילדה בת שנה וילדה בת 3 בזהות בדויה, בכדי שאם הנאצים יגיעו לשם שלא יהרגו את הבנות. גם נתתי להם הוראה שאם וכאשר המלחמה תגמר, שישלחו את הבנות דרך הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

    חזרתי לפולין והצטרפתי לפרטיזנים, שם נלחמנו בנאצים במשך שנתיים. בשנתיים האלו היינו מתחבאים בהרים וביערות ולא היה לנו מה לאכול. בלילות היינו מגיעים בחסות החשיכה ומרוקנים פחי אשפה מהעיירות. באותה תקופה מה שמצאנו באשפה בדרך כלל היה קליפות של תפוחי אדמה. 
    את הקליפות היינו שוטפים היטב קוצצים דק דק מוסיפים מעט קמח, מלח, ומטגנים.
    זה מה שהיה לנו לאכול. מזה שרדנו במשך שנתיים. בסוף הנאצים עשו לנו אמבוש והרגו את כולם. מתוך 2000 אנשים נשארנו 3 אנשים בלבד ואני ביניהם.


    יצאתי משם המום עם סיפור לכל החיים ומתכון לביבות הכי טעימות בעולם. היום אני מעביר לכם את הידע להכין אותם. השדרוג היחיד שלי הוא שאני מטגן בשמן בטעם בצל. אפשר גם לטגן בשמן רגיל ויוצא מאוד טעים. אבל שוב, שמן הבצל לוקח את הלביבות למקום אחר לגמרי.

     

    שוטפים תפוחי אדמה היטב במים וסבון עם סקוטש, ומשרים בקערה עם מים קרים וחצי כוס חומץ ל-5 דקות. (הליך זה מנקה את החיידקים שלא יצאו עם הסבון).
    מגרדים את קליפות תפוחי האדמה לקערה (מתפוחי האדמה שנשארו אפשר לבשל פירה, או פשוט לגרד את כל תפוח האדמה כולל הקליפה).
    מוסיפים לכל ק"ג תפוחי אדמה 4 כפות קמח וחצי כפית מלח.
    מערבבים היטב ומחכים 5 דקות. תפוחי האדמה יגירו נוזלים ואז מערבבים שוב ונוצרת מעין עיסה שלמעשה הקמח מדביק אותה.
    מחממים במחבת שמן בטעם בצל, ובעזרת 2 כפות יוצקים לביבות ומשטחים בעזרת הכף (לא יוצרים כדורים ביד כי אז מאבדים את החוטים שיוצאים לשמן ויוצרים קצוות קריספי).
    הופכים צד כשהלביבה משחימה, מוציאים לנייר סופג ומגישים חם.
    אפשר להגיש כפי שזה, או עם סוכר בצד, או עם שמנת חמוצה בצד.
    בתיאבון 😋

     

    לימים כשלמדתי להיות שף התברר לי שכל הוויטמינים נמצאים בקליפות וזה בעצם מה שהחזיק אותם. סבתא שלי, סבתא הלה, קראה להן  "לביבות של שואה". אני מקפיד להכין אותן בכל יום זיכרון לשואה ולגבורה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/2/18 17:38:

      צטט: א ח א ב 2018-02-02 20:51:04

      לביבות מלבבות
      תודה רבה,אחאב.
      מתברר שבכל מצב, ויהיה הגרוע ביותר, ניתן למצוא גם נקודת אור חיובית, במקרה הזה - טעימה.
      שבוע טוב, עמוס.
        2/2/18 20:51:
      לביבות מלבבות
        30/1/18 12:44:

      צטט: bonbonyetta 2018-01-30 12:05:28

      *

       

      מדהים.

      מבקשת הבהרה לגבי שמן הבצל.

      איך ואיפה היה להם בשואה את השמן הזה, אני מניחה שהם אז היו עושים שימוש בשמן רגיל שמצאו.

      ואיפה היום בכלל קונים ורוכשים אותו, כי שמן כזה טרם שמעתי עליו.

      תודה רבה, לך.

      כמובן שלא היה שמן בצל, ואולי לא היה שמן בכלל לפרטיזנים ביערות בזמן השואה. שמן בטעם בצל הוא חידוש של רונן אביחיל.

      הנה כתובת הפייסבוק של השף:

      https://www.facebook.com/profile.php?id=100009838962140

      כל טוב ותהני מן השמן, עמוס.

        30/1/18 12:05:

      *

       

      מדהים.

      מבקשת הבהרה לגבי שמן הבצל.

      איך ואיפה היה להם בשואה את השמן הזה, אני מניחה שהם אז היו עושים שימוש בשמן רגיל שמצאו.

      ואיפה היום בכלל קונים ורוכשים אותו, כי שמן כזה טרם שמעתי עליו.

        30/1/18 00:34:

      צטט: באבא יאגה 2018-01-29 17:34:49

      מרגש מאד, הפולנים אוכלים גם היום, הרבה תפוחי אדמה עם קליפות, יש לזה אפילו שם, "תפוחי אדמה בכותונת"

      תודה רבה, באבא יאגה.

      צריך לנסות פעם את המתכון!

      כל טוב, עמוס.

        29/1/18 17:34:
      מרגש מאד, הפולנים אוכלים גם היום, הרבה תפוחי אדמה עם קליפות, יש לזה אפילו שם, "תפוחי אדמה בכותונת"
        29/1/18 00:23:

      צטט: תכשיט 2018-01-28 20:37:30

      מרגש ומרתק...

      תודה רבה לך, על הביקור, על הכוכב ועל התגובה.

      טעדכן את השף אביחיל על כל התגובות שקיבל הסיפור שסיפרה לו סבתו.

      כל טוב, עמוס.

        28/1/18 20:37:
      מרגש ומרתק...
        28/1/18 10:36:

      צטט: נומיקן 2018-01-28 09:43:46

      סיפור מזעזע. לפני שנים רבות במסעדת "תל-אביב" הקטנה הגישו מאכל טעים של קליפות תפוחי אדמה. הורי, ניצלומי שואה בעצמם, היו המומים, ולא הפסיקו לצחוק על כך שאנחנו משלמים כסף עבור אוכל של עניים, בקושי שורדים. אבל המתכון שלך נראה טעיםם.

      תודה רבה, נומיקן.

      גם לי המתכון של השף רונן אביחיל נראה טעים, והייתי גם מנסה אותו, אך אנו שומרים על הבריאות ואיננו אוכלים מטוגן, בדרך כלל.

      אגב "אוכל לעניים" - כשחזרתי מהודו, אחרי שאכלתי הרבה עדשים כפיצוי על אי-אכילת בשר, סיפרתי על כך למישהי, שאצלה בבית לא השתמשו בעדשים, בטענה שזהו "אוכל לעניים". בביתנו המצב שונה.  

      שבוע טוב, עמוס.

        28/1/18 09:43:
      סיפור מזעזע. לפני שנים רבות במסעדת "תל-אביב" הקטנה הגישו מאכל טעים של קליפות תפוחי אדמה. הורי, ניצלומי שואה בעצמם, היו המומים, ולא הפסיקו לצחוק על כך שאנחנו משלמים כסף עבור אוכל של עניים, בקושי שורדים. אבל המתכון שלך נראה טעיםם.
        27/1/18 23:54:

      צטט: אהובהקליין 2018-01-27 22:08:08

       עמוס היקר.

       קראתי בעיון רב את הסיפור.

       נזכרתי באמי ז"ל- 

      ,שהייתה ניצולת שואה-והייתה מספרת לי בילדותי- איך שרדה את השואה האיומה- היא לבדה מכל המשפחה.

       היא אכלה לא רק קליפות  של תפוח- אדמה, אלא אפילו גם עשבים.

      יישר כוח על כתיבתך היפה והמרתקת.

       שבוע טוב.


       בברכה

      אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      התנדבנו, רעייתי ואני, בפרוירט "לדורות" של יד ושם, ושמענו לא מעט סיפורי הישרדות מפי ניצולים.

      את הסיפור הזה קיבלתי מן השף רונן אביחיל, והבאתי אותו כלשנו בשמו. המחמאות על הכתיבה מגיעות לו.

      שבוע טוב, עמוס.

        27/1/18 23:50:

      צטט: sari10 2018-01-27 20:49:37

      מאוד מרגש....!

      תודה רבה, שרי.

      המחמאה מגיעה לשף רונן אביחיל, שכתב את הסיפור מפי סבתו.

      שבוע טוב, עמוס.

        27/1/18 22:08:

       עמוס היקר.

       קראתי בעיון רב את הסיפור.

       נזכרתי באמי ז"ל- 

      ,שהייתה ניצולת שואה-והייתה מספרת לי בילדותי- איך שרדה את השואה האיומה- היא לבדה מכל המשפחה.

       היא אכלה לא רק קליפות  של תפוח- אדמה, אלא אפילו גם עשבים.

      יישר כוח על כתיבתך היפה והמרתקת.

       שבוע טוב.


       בברכה

      אהובה.

        27/1/18 20:49:

      מאוד מרגש....!

      ארכיון

      פרופיל