עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    גִלגׇל רפאים (רֻגְ'ם אל-הירי)

    12 תגובות   יום שישי , 12/1/18, 15:59

    גִלגׇל רפאים (רֻגְ'ם אל-הירי)

     

    ירדן גדל בבית ספוג ארכיאולוגיה. אביו, ד"ר נעם אדמון, ארכיאולוג חוקר באוניברסיטת תל-אביב ובמכללת תל-חי, היה לוקח את בני משפחתו לטיולים באתרים ארכיאולוגיים בכל הזדמנות. נעמה היתה נושאת במנשא, מלפנים או מאחור, את ירדן התינוק, כמו גם את שלוש אחיותיו בזמנן, בביקוריהם בכל אתרי החפירות – מתל דן שבצפון ועד מכרות הנחושת בבקעת תמנע בדרום.

     

    קיץ אחד, בחופשה מבית הספר, כשהיה ירדן בן עשר, לקח אותו נעם אתו, אל אתר רג'ם אל-הירי ברמת הגולן. במהלך הנסיעה, הקשיב ירדן רוב קשב, לסיפורי אביו על האתר. נעם סיפר שגִלגׇל הרפאים קיים כבר למעלה מששת אלפים שנה, אך למרות שנעשו עליו מחקרים ונכתבו עליו מספר עבודות דוקטורט, עדיין לא יודעים בוודאות למה הוא שימש, וסודותיו הכמוסים עדיין קבורים בין אבניו. הנסיעה, מביתם במצפה עדי לרמת הגולן, התארכה וירדן הוציא מתרמילו ספר והחל לקרוא.

    "איזה ספר אתה קורא?" שאל נעם.

    "המסע המופלא של נילס הולגרסון ברחבי שוודיה", ענה ירדן.

    "כשאני הייתי ילד אהבתי ספר שנקרא 'המסע המופלא של נילס הולגרסן עם אווזי הבר' של סופרת שוודית בשם סלמה לגרלף, נראה לי שזה אותו ספר במהדורה אחרת".

    "כן, אבא, זה באמת שם הסופרת".

    "אני זוכר שמאד נהניתי לקרוא את הספר, ואמרו אז, שסלמה לגרלף כתבה את הספר, על מנת שלילדים יהיה יותר מעניין ללמוד על הגיאוגרפיה של שוודיה".

    "זה כנראה הצליח, כי הספר מעניין מאד, וגם אני אוהב אותו".

     

    כשהגיעו לאתר, סמוך למושב "יונתן" ברמת הגולן, החלו ללכת לאורך את החומה החיצונית המקיפה את התל. נעם התעכב מדי פעם והסביר לירדן על ממצאים שונים באתר, כולל על בית הקברות העתיק, ועל תכשיטי הזהב שנמצאו בו.

    אחרי שעה של הליכה בשמש הקופחת של חודש אוגוסט, רצה ירדן קצת לנוח.

    "טוב, ירדני, שב לך פה בצל על האבן. מים יש לך? אני רק הולך לבדוק פה כמה דברים ותוך זמן קצר אני חוזר אליך".

     

    ירדן התיישב על האבן, הוציא את הכריך שאמו הכינה לו ואת בקבוק המים שנשמר קר בעטיפתו המיוחדת, וסעד את לבו. כשסיים, הוציא את הספר והמשיך לקרוא. זו צריכה להיות הרגשה נפלאה לשבת על גבו של עוף ולראות את הכל מלמעלה, חשב לעצמו. באותו רגע נפל עליו צל גדול מאד וכעבור רגע נוסף, נחת לידו נשר ענק.

    ירדן לא חש כל פחד. בטיוליהם ברמת הגולן, צפו לא פעם בנשרים מהמצפה בגמלא, וירדן חשב שהנשר הזה הוא כנראה משם.

    "כן, אני מגמלא", אמר הנשר, כאילו קרא את מחשבותיו. "רוצה לעלות על גבי ולעוף לשם?"

    אני לא יכול", אמר ירדן, בלי להתבלבל ובלי לתהות יותר מדי כיצד הוא יכול בכלל לדבר עם נשר. "אבא שלי עוד מעט יחזור ואני לא יכול לעזוב".

    "אם כך, אולי נוכל לעוף רק מעל רג'ם אל-הירי ותוכל לראות את התל מלמעלה".

    ירדן הרהר בדבר והשיב – "יופי, זה כן מתאים לי".

    הוא טיפס על גב הנשר והנשר נסק לגובה של כמאתיים מטר. ירדן חיבק בחוזקה את צווארו על מנת לא ליפול. הוא הסתכל כל הזמן למטה וראה את האתר כולו שנראה קטן מאד מלמעלה.

    "זה מראה יפה מפה, אבל אני לא יכול לראות את אבא שלי. אתה יכול לרדת ולעוף נמוך יותר?" ביקש מהנשר.

    הנשר הנמיך לגובה של כשלושים מטר בערך. לעיני ירדן התגלה התל בכל הדרו. במרכז התל, בנקודה הגבוהה ביותר, שמח לראות את אביו חופר במכושו הקטן בין האבנים. סביב התל הבחין בחומה נמוכה, ובעוד שלוש חומות היקפיות נוספות, שיצרו מעגלים מושלמים, כאילו ציירו אותם במחוגה.

    ירדן תהה מי היה יכול לבנות מעגלים כל כך מושלמים לפני למעלה מששת אלפים שנה? ובכלל, לשם מה בנו כך את התל? הוא נזכר בדברי אביו ותהה – האם זה תל קבורה? אבל אביו אמר שאתר הקבורה נבנה מאוחר יותר. אז למה שימש התל במקור? אביו אמר שאולי זה היה אתר שקשור לפולחן של השמש והכוכבים, כמו מעגל האבנים הענקיות באנגליה, שאביו הזכיר. איך קוראים למקום הזה? משהו עם "סטון", שזה אבן באנגלית. ואולי זה בכלל משהו אחר? יכול להיות שבנו את זה הענקים/הרפאים שמוזכרים בתנ"ך? עוג מלך הבשן?

     

    כשהמשפחה ביקרה אצל הסבים בירושלים לפני כשבועיים, דיבר אתו סבו על עב"מים וחייזרים וגם הראה לו את הספר "מרכבות האלים", וכן תמונות של שרטוטים וציורים ענקיים בפרו, שחושבים שנוצרו על ידי חייזרים. האם גם רג'ם אל-הירי נוצר בידי חייזרים?

     

    בעודו שקוע בשרעפיו, שמע פתאום את אביו קורא בשמו – "ירדני, ירדני!"

    "מה, אבא? חזרת?" מלמל ירדן, עדיין לא לגמרי במלוא חושיו. "אתה לא תאמין למה שקרה לי, אבל אני חושב שכנראה חלמתי. ראית פה איזשהו נשר?"

     

    הערה:

    ראו כתבה נרחבת שהתפרסמה באתר עיתון "הארץ". ממליץ לקרוא גם את תגובה מספר 39.

    https://www.haaretz.co.il/gallery/trip/.premium-MAGAZINE-1.4741293

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/1/18 00:17:

      צטט: באבא יאגה 2018-01-15 08:51:43

      תודה, עמוס, טוב שנותרו החלומות, והאפשרות לחלום, טוב שלא דרך פייסבוק, שבוע טוב

      תודה רבה, באבא יאגה.

      באופן חריג, בשל האניגמטיות שלו, העליתי את הסיפור גם לפייסבוקחיוך.

      כל טוב, עמוס.

        16/1/18 00:15:

      צטט: רחלי בן-צור 2018-01-15 20:39:03

      כתמיד סיפוריך מרתקים וטומנים בחובם עומקים הרבה יותר מהגלוי לעין. קראתי את הכתבה בהארץ ואת התגובה של אלון שפהרד. כנראה יש דברים בגו.

      תודה רבה לך, רחלי.

      אני שמח שמצאת עניין בסיפור ושהוא מעורר מחשבות.

      לעתים המציאות מציגה בפנינו חידות בלתי פתורות.

      כל טוב, עמוס.

        16/1/18 00:11:

      צטט: אהובהקליין 2018-01-15 16:39:16

       עמוס היקר.

       

       

       נהניתי לקרוא את הסיפור  החביב - עשיר בדמיון רב וגם מרתק.

       יישר כוח!

       

       כל טוב.

       בברכה

       אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      האתר המיסתורי מרתק אותי. אני שמח שהסיפור שלי ריתק אותך.

      כל טוב, עמוס.

        15/1/18 20:39:
      כתמיד סיפוריך מרתקים וטומנים בחובם עומקים הרבה יותר מהגלוי לעין. קראתי את הכתבה בהארץ ואת התגובה של אלון שפהרד. כנראה יש דברים בגו.
        15/1/18 16:39:

       עמוס היקר.

       

       

       נהניתי לקרוא את הסיפור  החביב - עשיר בדמיון רב וגם מרתק.

       יישר כוח!

       

       כל טוב.

       בברכה

       אהובה.

        15/1/18 08:51:
      תודה, עמוס, טוב שנותרו החלומות, והאפשרות לחלום, טוב שלא דרך פייסבוק, שבוע טוב
        14/1/18 16:24:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-01-14 00:27:25

      תודה

      תודה לך, מכבית.

      שבוע טוב, עמוס.

      תודה
        13/1/18 23:52:

      צטט: א ח א ב 2018-01-13 19:29:14

      מקום מרתק רוג'ום אל הירי. המתחם נבנה בתקופה הניאוליטית שזה אומר פרה הסטוריה. הקבר שבמרכז כנראה חדש יותר. התעלומה הזאת ממשיכה להעלות שלל השערות לגבי הייעוד של מעגלי האבנים: אתר קבורה, אתר לפולחן אלילים, מצפה אסטרונומי, ויש אפילו כאלה שרואים בו בסיס להתקשרות עם עב"מים.

      תודה רבה, אחאב.

      למרות הדוקטורטים שנכתבו על האתר, ייעודו המקורי עדיין לוט בערפל, ולכן כתבתי ש"סודותיו הכמוסים עדיין קבורים בין אבניו". המיסתורין מגבירים את העניין, מעבר ליופיו ושלמות מעגליו של האתר.

      שבוע טוב, עמוס.

        13/1/18 19:29:
      מקום מרתק רוג'ום אל הירי. המתחם נבנה בתקופה הניאוליטית שזה אומר פרה הסטוריה. הקבר שבמרכז כנראה חדש יותר. התעלומה הזאת ממשיכה להעלות שלל השערות לגבי הייעוד של מעגלי האבנים: אתר קבורה, אתר לפולחן אלילים, מצפה אסטרונומי, ויש אפילו כאלה שרואים בו בסיס להתקשרות עם עב"מים.
        13/1/18 00:05:

      צטט: sari10 2018-01-12 18:03:44

      קראתי את הפוסט שלך וכן את הכתבה שבקישור ואת תגובה 39.
      חושבת שיש דברים שאין להם הסבר הגיוני ממש.
      הנושא מרתק,
      ובהחלט יתכן שקיימים יצורים וכוחות ממקומות אחרים.
      להניח שאנחנו היחידים בייקום זה דיי יומרני, לא? חיוך

      תודה רבה, שרי.

      לצערי, אין לי תשובה לשאלתך. גם לי יש רק שאלות.

      שבוע טוב, עמוס.

        12/1/18 18:03:

      קראתי את הפוסט שלך וכן את הכתבה שבקישור ואת תגובה 39.
      חושבת שיש דברים שאין להם הסבר הגיוני ממש.
      הנושא מרתק,
      ובהחלט יתכן שקיימים יצורים וכוחות ממקומות אחרים.
      להניח שאנחנו היחידים בייקום זה דיי יומרני, לא? חיוך

      ארכיון

      פרופיל