עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    אלול בלהבות

    8 תגובות   יום רביעי, 30/8/17, 09:01

    איזה חודש זה היה האוגוסט הזה, חם, לח ואינטנסיבי, כמו שלא ידענו שנים, כאן בוונקובר שעל המים הכחולים של האוקיאנוס השקט. חצי חודש הייתה הפרובינציה שלנו מכוסה בענן עשן דקיק אך עקשני. שריפות היער הפכו אצלנו לעניין כמעט קבוע. אך השריפה של השנה, שכיסתה בשיאה 4700 קמ"ר של יער וחורש, שברה את שיא כל הזמנים. אלפי תושבים פונו מבתיהם שבעורף, ואילו תושבי הערים הגדולות הסתערו על חנויות החשמל בתקווה להשיג מזגנים ומטהרי אוויר, כדי לצמצם את הפגיעה בקשישים ופעוטות שתמיד רגישים יותר למפגעים אוויר. באמצע החודש נחתו עלינו שני ימיים מבורכים של גשם, שניקו את האוויר, אבל לא כיבו את השריפה שרק המשיכה להתפשט בעקבות הרוחות העזות. מאות כבאים מכל רחבי קנדה בתוספת תגבורת מאוסטרליה עדיין עובדים למרגלות הרי הרוקי בתקווה למנוע מהשריפה להתפשט, זוהי מלחמה סיזיפית ויומית שתחזיק מעמד עד שהגשם יגיע, כולם מחכים לחורף, רק לחזור למצב הצבירה הנורמלי שלנו כאן. כל העניין הזה עם הקיץ, עם שלושים מעלות, ולחות, ותיירים, ופקקי תנועה אין סופיים. זה לא מצב הצבירה הרגיל שלנו. אנחנו כאילו חיים בין שתי ערים, וונקובר של הקיץ וזו של שאר השנה. יאללה, שיבוא כבר הגשם ונחזור לשיגרה, עם האדמה החרוכה שתישאר כאן, אחרי הלהבות. https://www.thestar.com/news/canada/2017/08/21/at-least-six-wildfires-combine-to-form-largest-blaze-burning-in-bc.html

     

    **

    גם תעשיית הקולנוע שלנו הגיע לנקודת רתיחה חדשה באוגוסט הזה. כמה הפקות יוקרה כבשו את כותרות העיתונים עם מל גיבסון ווינס ווהן, דווין "דה רוק" ג'ונסון, ג'וני דפ, סת' רוגן, ובקרוב גם אנה קנדריק וביל האדר. אבל בלי ספק מי שהתעלה מעל כולם בכמויות העבודה ויחסי הציבור הוא בן הפרובינציה ראיין ריינולדס שמצלם כאן בימים אלו את "דדפול 2". בדרך כלל רוב ההפקות מתנהלות בחשאיות כמעט צבאית. אנחנו לא רוצים פאפארצי על הסט, וגם קהל של צופים עלול להפוך לבעייה במיוחד אם הקהל גדול מדי או מורכב מתיירים (שהם פחות ממושמעים מהקנדים), אבל כל אלו לא הפריעו לריינולדס והצוות שלו לדווח במהדורות החדשות של הבוקר על הרחובות שבהם מצלמים הערב. אחר כך הגיע יום בי.סי שהוא יום חופש חוקי, כלומר מעסיק שמעביד ביום כזה צריך לשלם 250 אחוז תוספת לעובד, זה לא הפריע לצוות של "דדפול 2" לסגור 3 רחובות בדאון טאון וונקובר, משימה שמצריכה העסקה של מאות עובדים ביום חופש לאומי. לכולם ברור שמתנהלת כאן מערכת יחסים שמועילה לשני הצדדים, מיליונרים קנדים נוהגים "להחזיר לקהילה", זה מקובל וטבעי כאן (שלא כמו בארץ שלוקחים כסף מהקהילה כדי לבנות קניונים בבולגריה) ויש גם הטבת מס שהופכת את העניין הזה למשתלם כלכלית. כולם חשבו שהסרט נהנה מיחסי ציבור והעיר וונקובר ותיירי הקיץ שלה נהנים מאטרקציה נוספת בחינם ברחובות העיר. אבל אז הגיע הגורל וקטע את החגיגה הזאת בצורה אכזרית. נהגת אופנוע שעבדה בתור פעלולנית על הסט של הסרט נהרגה במהלך הצילומים כאשר האופנוע שלה טס לתוך בניין זכוכית במהירות עצומה. ריינולדס צייץ שהוא "שבור לב" בעקבות האסון הנורא, זה בהחלט לא נעים, אבל ההצגה חייבת להימשך, גם אחרי שהלהבות כבות.

    http://www.cbc.ca/news/canada/british-columbia/ryan-reynolds-heartbroken-over-death-of-stunt-rider-on-vancouver-set-of-deadpool-2-1.4246500

     

    **

    הלחץ הגדול על תעשיית הקולנוע המקומית שלנו חילחל גם אלי וכך מצאתי את עצמי מקודם לתפקיד של סגן מנהל מחלקה, חודש אחרי שהצטרפתי רשמית לאיגוד. התפקיד החדש הצריך ממני המון זמן ומאמץ, אמנם הפקה לא גדולה בסדרי גודל מקומיים, רק סרט חג מולד ב 2.5 מיליון דולר, אבל בכל זאת, הכל צריך לתקתק כמו שעון. 12 שעות מצלמה כל יום ועל זה צריך להוסיף נסיעה של שעה לכל כיוון בבוקר ובערב, כי הצילומים של סרטים מהסוג הזה נערכים בעיירות כמו לנגלי, אבוטספורד ומייפל רידג', שם מוסיפה הפרובינציה עוד 6% הטבת מס להפקות וכך אפשר להוציא את המירב מהתקציב. החודש התובעני הזה חיסל לי את עונת הכדורגל על הדשא וכך נעדרתי מכל אירועי הקיץ. באחת מהנסיעות האלו בשעות שלפני הזריחה שמעתי ברדיו על הדו"ח החדש שפרסמה הלישכה הלאומית לסטטיסטיקה. ע"פ הממצאים 13.9 אחוז מהקנדים חיים לבד, בלי ילדים, זהו המספר הגבוה ביותר מאז נוסדה קנדה. ב 1951 למשל, רק 1.8 אחוז מהקנדים חיו כך. עליה של 7 אחוז נרשמה במספר הזוגות החיים ביחד ללא ילדים. כמו כן, ב 1981 רק 6 אחוז מהזוגות חיו ללא נישואין, ואילו היום 21.3 מהזוגות חיים בקנדה ללא נישואין רשמיים. זוהי תמונת הרנטגן של החיים המודרנים. שלא תגידו שלא הזהירו אתכם. כי הכי חשוב שההפקה הסתיימה בלי בעיות ובלי נפגעים, וכל כוחותינו שבו בודדים לביתם.

    http://www.cbc.ca/news/politics/census-2016-marriage-children-families-1.4231163  

     

    **

    לכן אולי זה לא מפתיע שאחד הטרנדים החדשים בארץ המייפל היא של קנדים שמתחתנים עם עצמם, כן, זה בדיוק מה שקראתם. אם אתם כאן אתם בטח כבר יודעים שיש כאן כל מיני טיפוסים מוזרים, וקצת משונים. אבל טרנד החתונה עם עצמי, הולך ותופס תאוצה עד שזכה לסיקור בעיתונות הארצית, השם הרשמי שניתן לתופעה הוא "סולוגמי" , הנה תקראו את הסיפור של סופי טנר, אשת יחסי ציבור בת 38 מטורנטו, ששלחה הזמנות, רכשה שמלת כלה ב 105 דולר, אבא שלה הוביל אותה במורד השדירה של כנסית ברטון, היא נדרה את כל הנדרים והתחתנה עם עצמה. היא אפילו "התרגשה מאוד בלילה שלפני", כי בכל זאת, לא בכל יום אדם מתחתן. 50 מחבריה הטובים ביותר רקדו אחרי הטקס בחוף אגם סמוך. היה לילה בלתי נשכח. כמובן שיש יזמים שקפצו על הרעיון וכך אלכסנדרה גיל, מבקרת מסעדות מוונקובר, פתחה לאחרונה בעיר סוכנות בשם "להתחתן עם עצמי וונקובר", שמציעה חבילות קומפלט לחתונות סולוגמי, כולל שמלות (או חליפות), סידור פרחים, הזמנת אולם וצלם, ומשלוח הזמנות לחברים ומקורבים. אחלה עסקה בכלכלה (המדומיינת) של העולם החדש. אחר כך אנשים עושים פרצוף כשאני אומר להם שהמון קנדים, אפילו אם הם מקצוענים בתחומם, הם עדיין בני 15 מנטלית. מצד שני, אם אני הייתי מתחתן עם עצמי, עם מספר חברי האמת שיש לי בעיר הזאת, לא בטוח שהייתי ממלא תחנת אוטובוס. כי האמת חשובה, אפילו אם לא תמיד נעים לשמוע אותה.

    http://nationalpost.com/news/world/i-got-really-nervous-the-day-before-sologamy-the-practice-of-marrying-yourself-seems-to-be-on-the-rise

     

    **

    סוף השבוע השלישי של אוגוסט היה החלש ביותר בקופות הכרטיסים של אולמות הקולנוע של צפון אמריקה מזה 15 שנה. זה לא רק קרב האיגרוף המפוברק בווגאס, כנראה שהיצע הסרטים של הקיץ הנוכחי הוא לא מרשים במיוחד. בכל זאת, פה ושם, אפשר להתחיל לזהות סוסים שחורים ראשונים לקראת עונת הפרסים שתגיע בחורף. המפיצים עובדים עכשיו הרבה עם השיטה של הפצה רכה על מספר מצומצם של מסכים כדי ליצור באז ארוך טווח ולהשאיר את הסרט בקולנוע לכמה שיותר זמן. אחד הסרטים שזוחלים מתחת לפני השטח לקראת עונת הפרסים הוא "טירת הזכוכית" של אולפני ליונסגייט והמפיק גיל נטר. הדרמה המשפחתית בכיכובה של זוכת האוסקר ברי לארסון, עם וודי הארלסון ונעמי ווטס בתפקידי המשנה, מבוסס על ספרה המצליח של העיתונאית הניו יורקרית ג'נט וולס, שעטפה את זכרונות הילדות שלה בכריכה רכה שהחזיקה מעמד 261 שבועות ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, ותורגם ל 22 שפות. מומלץ מאוד לפני השריפות הקבועות של ארוחות החג הישראליות. https://en.wikipedia.org/wiki/The_Glass_Castle  

     

    **

    על מלאכת הבימוי של הופקד דסטין דניאל קרטון ("שורט טרם 12") שחוזר לעבוד כאן עם ברי לארסון המקסימה. וודי הארלסון נותן כאן, לטעמי, את הופעת המסך הטובה ביותר שלו מאז "לארי פלינט", בתור רקס, אב המשפחה האינטלקטואל הכריזמטי והאלכוהליסט שמנייד את משפחתו מבית נטוש אחד למשנהו. נעמי ווטס היא האם הציירת עדינת הנפש שנסחפת אל חיי העוני העלובים הללו של נדודים ותלישות עם ארבעה ילדים שלפעמים לא אוכלים כלום במשך ימים, כי האבא עסוק בחלומות והאמא מציירת ציורים שלא נועדו למכירה. כשהילדים גדלים ומבינים את המציאות הנוראה שנכפתה עליהם, זה רק עניין של זמן עד שהכל רותח לקונפליקט שאין ממנו חזרה. לא כל המבקרים יצאו מרוצים מהסרט הזה, אבל בנתיים הקהל מביע בו אמונים. ואולי, כמו עם "קפטן פנטסטיק" מהשנה שעברה, תצא כאן איזו מועמדות לאוסקר לאחד השחקנים שבאמת נותנים כאן הופעה מדהימה. שווה במיוחד לקולנוענים ישראלים שמרבים להתעסק במשפחות לא מתפקדות. סרט חזק.

    ''

     

    **

    הסתיו מגיע ואיתו החגים והאושפיזין. ב JCC יפתחו יריד לחגים ביום ג' (12.9) למשך שבוע, ערב קמפיין הפתיחה של הפדרציה היהודית ביום ד' (13.9) באולם צ'אן באוניברסיטת UBC החל משבע בערב. ביום ה' (14.9) מפגש "ברוכים הבאים" השנתי של הקהילה היהודית למהגרים החדשים ב JCC החל מ 6:30 בערב. דובר משטרת ישראל לעתונות הזרה, מיקי רוזנפלד, יתן תקציר ביטחוני בבית הכנסת שערי צדק, ביום שישי (15.9) מייד אחרי קבלת השבת (6:45), בחסות ה JNF. ערב שירה בציבור עם מרים בני והחברים ביום א' (17.5) יכין אתכם לקראת חגי תשרי. עוד לא יצאו הודעות רשמיות אבל אני יכול לגלות לכם שהסרט הקצר שלי "השחקנית ובעל הבית" יוקרן פעמיים במסגרת פסטיבל הסרטים היהודי של וונקובר (נובמבר 2 – 12), אשמח לראותכם. יש גם שמועה חזקה שהסופר והתסריטאי אילן מסטאי ("כל ימינו השגויים"), יליד וונקובר, שהספר שלו יצא בהוצאת פינגווין וכבר נמכר לאולפני פארמונט, יתארח בפסטיבל הספרים היהודי של וונקובר (נובמבר 25 – 30), עיקבו אחרי הפירסומים. יש חיים אחרי האש. https://www.theguardian.com/books/2017/mar/30/elan-mastai-all-our-wrong-tomorrows-interview  

     

    **

    ואם זה כבר קיץ והכל בלהבות, אז אי אפשר בלי להיט קליט וקצבי שקשה להישאר אדיש אליו. קוראים לה ריה מיי (מק'נוט, במקור) והיא מהליפקס, נובה סקוטיה, היא תופיע בוונקובר ב 9 לנובמבר, ובנתיים השיר שלה "לכופף" חורך פה את המצעדים והרחבות. כי גם אם אין תמיד שמחה בלב, והבדידות קשה, גם בבוקר וגם בערב, עדיין הלב יכול רק להתכווץ, אבל לא להישבר. כי ככה אנחנו, אנשים קשוחים בארץ קרה, שמדי פעם עולה בלהבות. אנחנו נשרוד. וגם אתם. שנה טובה ומתוקה לכולכם.

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/9/17 14:13:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-09-01 04:11:08

      תודה על שפע המידע. נעשה צפוף וקדחתני, תיאוריך מזכירים לי את אשר למדתי לאחרונה על יפן (כולל ה..."סולו...), כנראה שרק איסלנד חפה מכך. בהצלחה במפעלותיך.

      מקווה שלמדת גם כאן משהו חדש. סתיו נעים גם לך.

      תודה על שפע המידע. נעשה צפוף וקדחתני, תיאוריך מזכירים לי את אשר למדתי לאחרונה על יפן (כולל ה..."סולו...), כנראה שרק איסלנד חפה מכך. בהצלחה במפעלותיך.
        31/8/17 15:18:

      צטט: דוקטורלאה 2017-08-31 11:28:48

      קראתי וראיתי הכל. אין הערות. זה מה שיש. רק הצעה של מומחה ששמעתי את הרצאתו לא מזמן. כדי לשפר את מצבנו עם עליית הגיל צריך: 1, פעילות גופנית (3 פעמים בשבוע), 2. עיסוק שכלי (מכל סוג) 3.הימנעות מבדידות ומדיכאון. נראה נכון ומתאים לכל אדם. שתהיה לך וליקיריך שנה טובה ופעילות ברוכה בכל מעשיך.

      תודה רבה ד"ר, בתחום הזה אנחנו הרבה יותר מתקדמים מישראל, כולם עושים ספורט, אבל כולם. גם פעילות למוח לא חסר למי שעוסק בכתיבה, מכל מיני סוגים, וגם חיי החברה והקהילה הם יותר מפותחים (ר' לוח האירועים) מאשר בארץ. זה רק האהבה שלא כל כך פשוט למצוא ולשמור כשעובדים 15 שעות ביממה. מעניין איך הסינים עושים את זה?

        31/8/17 11:28:
      קראתי וראיתי הכל. אין הערות. זה מה שיש. רק הצעה של מומחה ששמעתי את הרצאתו לא מזמן. כדי לשפר את מצבנו עם עליית הגיל צריך: 1, פעילות גופנית (3 פעמים בשבוע), 2. עיסוק שכלי (מכל סוג) 3.הימנעות מבדידות ומדיכאון. נראה נכון ומתאים לכל אדם. שתהיה לך וליקיריך שנה טובה ופעילות ברוכה בכל מעשיך.
        31/8/17 06:15:

      צטט: א ח א ב 2017-08-30 15:13:38

      סולוגמי ? 

      אין איזו חיית מחמד להתחתן איתה ? 

      בטח בעברית יקראו לזה סולוגמיה....

      ולגבי חיות מחמד....נו, אם אתה מקיים איתם יחסים זה נקרא "בסטיליטי" ויש על זה עונש מאסר, פה זה לא סיציליה.

        31/8/17 06:13:

      צטט: שטוטית 2017-08-30 10:00:45

      כן אוגוסט הזה הוא רב אירועים לוהט ולא נעים אך עוד רגע קט יבוא ספטמבר

      כמאמר השיר והסרט.

      חחחחח כמה צחקתי מרעיון "סולוגמי" מדהים חתונה עצמית איך לא חשבתי על זה עד היום חיוך

      יאללה שחר תבוא כל יום :)

       

      הלוואי ויכולתי לבוא כל יום....תזמיני אותי לחתונה שלך...:)

        30/8/17 15:13:

      סולוגמי ? 

      אין איזו חיית מחמד להתחתן איתה ? 

        30/8/17 10:00:

      כן אוגוסט הזה הוא רב אירועים לוהט ולא נעים אך עוד רגע קט יבוא ספטמבר

      כמאמר השיר והסרט.

       

      חחחחח כמה צחקתי מרעיון "סולוגמי" מדהים חתונה עצמית איך לא חשבתי על זה עד היום חיוך

      יאללה שחר תבוא כל יום :)

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין