מִינֵי בְּשָׂמִים  /כוכבה סרנגה

יֵשׁ כָּאֵלֶּה הַמְּקִיאִים עַצְמָם

עַל מַחְבֶּרֶת אוֹ מִקְלֶדֶת

אוֹ עַל פִּסַּת נְיָר

אַחַר-כָּךְ מְקַנְּחִים אֶת אַפָּם

דּוֹחֲפִים לִנְחִירֵיהֶם, מִטְפָּחוֹת טִישׁוּ

לִסְפֹּג אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַמְּדַמְּמוֹת, שֶׁזָּלְגוּ לַהֵן מֵאֵיזֶה נִים פּוֹקֵעַ,

וְאֶת הַשְּׁאֵרִיּוֹת- מְנַגְּבִים,בִּתְנוּעוֹת אֲרֻכּוֹת עַל שַׁרְווּל

וּכְמוֹ קוֹסְמִים, שׁוֹלְפִים שִׁיר.

וַאֲנִי? - סְתָם, סְתָם!

נִסִּיתִי, בָּאֱמֶת שֶׁנִּסִּית לְהָקִיא

(אֲפִלּוּ בָּלַעְתִּי כַּדּוּרֵי שׁוֹקוֹלָד

מְצֻפִּים בְּקוֹקוּס), אֶפֶס. .. אֶפֶס

נִשְׁפֶּכֶת לִפְעָמִים אֶל תּוֹךְ בִּיּוּב-

(עִם הַמַּיִם שֶׁמּוֹרִידָה מֵהָאַסְלָה)

וְשׂוֹחָה

שׂוֹחָה

מְפַרְפֶּרֶת

כִּמְעַט טוֹבַעַת

עַד שֶׁמּוֹצֵאת בּוּעַת אֲוִיר

לִנְשֹׁם בְּתוֹכָהּ.  צָפָה.

תּוֹבַעַת פִּנָּה חֲשׁוּכָה

לְהִתְרַעְנְנוּת,  

מַתִּיזָה עַל עַצְמִי מֵי-קוֹלְחִין

כָּעֵת, מְבוּשֶּׂמֶת,

מְשַׁנֶּנֶת פְּסוּקֵי תּוֹרָה

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא..."