עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    הרהורי עבירה

    14 תגובות   יום חמישי, 15/6/17, 08:43

    הרהורי עבירה

     

    יוסי התיישב ליד השולחן הפנוי היחיד מול הדוכן של "עלית", בפורום של הקמפוס האוניברסיטאי בהר הצופים. את כל השולחנות האחרים מילאו חבורות של סטודנטים צעירים, רובן רעשניות מאד. את הכוס החד-פעמית של הקפה המהביל הניח על השולחן, שתתקרר מעט, ונגס באיטיות, נגיסות קטנות, מעוגיית השמרים העגולה עם הקינמון. הוא כביכול צפה בעוברים ושבים, אך למעשה בקושי ראה אותם - מחשבותיו נדדו לזמנים אחרים ולמחוזות אחרים.

     

    יוסי למד לתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, וכסטודנט הוא הועסק כ"כלבויניק" במשרד הפקולטה למדעי החברה. הוא היה נער שירות לכל דבר – שליחויות, סבלות, ואפילו הכנת קפה למזכירות הבכירות. כמי שגדל במושב, היה יוסי שרירי וחזק, והתמצא בכל עבודות התחזוקה. הוא היה מתקן כל מה שהתקלקל במשרד, וחסך את הצורך להזמין טכנאי מבחוץ. הוא תיקן שקעי חשמל, ברזים נוטפים, כיסאות מתפרקים ואפילו תקלות במחשבים. מתיקון המחשבים והכיסאות המתפרקים נהנה במיוחד.

    לאחר שסיים את לימודיו, מזכירת הפקולטה המליצה עליו לתפקיד שהתפנה במנהלת הר-הצופים, במחלקת עבודות הפיתוח של הקמפוס. הוא ניהל לא מעט מיזמי בנייה ופיתוח בהר-הצופים, ולפחות מחצית משעות העבודה היה מבלה בשטח, בפיקוח על הפעילות. למעלה מארבעים שנה עבד במחלקה, ואז פרש לגמלאות. שערו השחור במקור היה עתה כסוף כולו, ועורו שזוף ושחום מרוב שהייה בחוץ בכל מזג אוויר. למרות הכסף בתלתליו, והקמטים שנחרצו בפניו, הוא המשיך להקרין בריאות ואון.

    כדי לא לבלות את כל זמנו בבית, נרשם למספר קורסים באוניברסיטה, בפקולטה למדעי הרוח, על מנת להרחיב את ידיעותיו בהיסטוריה ובתנ"ך – שהיו תחביביו משכבר. בהפסקת הצהרים מן השיעורים, נהג לקנות "קפה ומאפה" ולשבת בפורום, שם היה פוגש לעתים קרובות אנשים - את חלקם הכיר, וחלקם מכרים חדשים.

     

    בעודו בוהה נכחו, הבחין בבחורה צעירה כבת שלושים וחמש המתקרבת לעברו – הבחורה המדהימה ביותר שראה מימיו. כאשר התיישבה במושב הפנוי שממולו, יוסי נשאר פעור פה אל מול מחשופה הנדיב ושדיה העגולים והכבדים, שחישבו לפרוץ מחזייתה השחורה. גם כשסגר את פיו, לא היה יכול להתיק את מבטו מן החריץ בחזהּ השופע.

    "אני לא מפריעה לך?" שאלה הבחורה בחיוך, מודעת להשפעה של הופעתה על הגברים בהם היא נתקלת.

    "לא, בכלל לא", ענה בקול ענות חלושה, והודה בלבו לשיזוף, שהסתיר את מבוכתו ואת הסומק שפשט בעורו.

    יוסי הרים את עיניו והסתכל בפניה, וגילה שיש לה עיניים שחורות וגדולות, שהחיוך לא סר מהן, ושיער שחור, חלק וארוך, הגולש אל גבה. היא נראתה לו אקזוטית מאד.

    "אני יוסי", הושיט לה את ידו.

    "ואני מרים", אמרה בלחצה את ידו המושטת. "מה אתה עושה פה?" גל חום הציף אותו, ונדרשו לו מספר שניות להתעשת.

    "אני גמלאי של האוניברסיטה, אך אני לומד מספר קורסים, ארבעה ימים בשבוע. ואת, מה את עושה פה?"

    "יש לי תואר שני במנהל עסקים, ואני עובדת ב'קרן ירושלים', אך בימי ראשון אני באה הנה ושומעת קורסים במשפטים".

    יוסי הבחין אצלה בשמץ של מבטא, ותהה מנין עלתה ארצה.

    "את מקבלת יום חופש מן העבודה לצורך לימודים?"

    "סוף השבוע שלי איננו שישי-שבת, אלא שבת-ראשון. אני נוצרייה מכפר כנא שבגליל".

    עתה הבין יוסי את המקור לשמץ המבטא, ואף הבחין בצלב קטן, שהיה מקועקע על זרועה השמאלית. הוא נמשך בטירוף אל מרים היפה והחושנית, שישבה כה קרוב אליו, והיה מוכן להמשיך לשבת אתה ולהנות מן המראה ומן השיחה. אולם, הוא אהב את אשתו והיה נאמן לה כל השנים, ולא נראה לו להתחיל לבגוד בה כעת. הוא התאמץ קשות לשלוט בעצמו, ועל כן, הוא סיים במהירות את הקפה ואת המאפה, ונפרד בחופזה משכנתו, כדי לא להתמודד יותר עם הפיתוי.

     

    "אם אפגוש אותה שנית, וזה לא בלתי אפשרי, אולי נוכל לשוחח ברוגע, מבלי ש'אשתפן' פן אתפתה", חשב לעצמו.

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/6/17 14:25:

      צטט: באבא יאגה 2017-06-22 12:57:48

      יפה, אני בעד. עכשיו סיפור על חטיארית יהודיה נשואה, שנדלקת על בעל שרירים צעיר, חתיך, משכיל וערבי! לא עלינו, סליחה, עלינו!

      תודה רבה, באבא יאגה.

      הסיפור שלך, ואם את רוצה - הלוואי עלייךחיוך, מזכיר במקצת, בדגם הבסיסי, את סיפור פאידרה והיפוליטוס, או סיפור אשת פוטיפר ויוסף.

      כל טוב, עמוס.

        22/6/17 12:57:
      יפה, אני בעד. עכשיו סיפור על חטיארית יהודיה נשואה, שנדלקת על בעל שרירים צעיר, חתיך, משכיל וערבי! לא עלינו, סליחה, עלינו!
        21/6/17 15:03:

      צטט: רחלי בן-צור 2017-06-21 11:30:45

      יוסי ה(כמעט) שובב..נהניתי לקרוא.

      תודה רבה, רחלי.

      שובב במחשבות, אחראי במעשיםצוחק.

      כל טוב, עמוס.

        21/6/17 11:30:
      יוסי ה(כמעט) שובב..נהניתי לקרוא.
        21/6/17 11:16:

      צטט: Einbar - blog 2017-06-21 09:59:13

      כתיבה זורמת ומעניינת .. תאורים חיים. מי אמר שתשוקה מתוחמת בגיל? הכתיבה היא כלי, שאפשר לבטא מה שבדרך כלל לא בטוח שמתאפשר. אהבתי.

      תודה רבה, עינבר.

      שמח שאהבת. כבר הערתי באחת התגובות, שהתשוקה אינה מכירה במחסומי גיל, דת, צבע עור, ועוד גורמים שבנסיבות רגילות היו יכולים להוות קושי בהתחברות.

      כל טוב, עמוס.

        21/6/17 09:59:
      כתיבה זורמת ומעניינת .. תאורים חיים. מי אמר שתשוקה מתוחמת בגיל? הכתיבה היא כלי, שאפשר לבטא מה שבדרך כלל לא בטוח שמתאפשר. אהבתי.
        20/6/17 18:00:

      צטט: אהובהקליין 2017-06-20 13:57:21

       עמוס היקר.


       יישר כוח על כתיבה כה נהדרת!

       אתה כותב-  בחן וכישרון רב-באופן כה אמיתי ומציאותי.

        יום נעים ובשורות טובות.

       

       בברכה

       

       אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      אני שמח כל פעם מחדש לשמוע שאת אוהבת את הכתיבה שלי.

      גם אני אוהב את היצירות השבועיות שלך, בחריזה ובציור.

      כל טוב, עמוס.

        20/6/17 13:57:

       עמוס היקר.


       יישר כוח על כתיבה כה נהדרת!

       אתה כותב-  בחן וכישרון רב-באופן כה אמיתי ומציאותי.

        יום נעים ובשורות טובות.

       

       בברכה

       

       אהובה.

        16/6/17 16:56:

      צטט: א ח א ב 2017-06-16 13:16:19

      יפה מאד...! מפגשים מהסוג שעדיין קשה לראות במחוזותינו

      תודה רבה, אחאב.

      בדרך כלל, הבדלי דת, גזע ומוצא אינם עומדים בפני התשוקה, וגם לא בפני האהבה.

      שבת שלום, עמוס.

        16/6/17 13:16:
      יפה מאד...! מפגשים מהסוג שעדיין קשה לראות במחוזותינו
        15/6/17 18:43:

      צטט: ד. צמרת 2017-06-15 15:31:33

      כשערביות יתחתנו עם יהודים יסתיים סכסוך הדמים בינינו לבני הדוד. והבקר קרתי שאין מספיק תקציב לגייר את הגויים. אנו צריכים לגייר תוך עשור מיליון ערבים, סינים ורוסים.

      תודה רבה, דודיק.

      רק מיליון אחד?קריצה

      כל טוב, עמוס.

        15/6/17 15:31:
      כשערביות יתחתנו עם יהודים יסתיים סכסוך הדמים בינינו לבני הדוד. והבקר קרתי שאין מספיק תקציב לגייר את הגויים. אנו צריכים לגייר תוך עשור מיליון ערבים, סינים ורוסים.
        15/6/17 14:48:

      צטט: sari10 2017-06-15 13:26:15

      איזה סיפור יפה! אהבתי.
      ובמיוחד את הסיום המפתיע שלו!!! חיוך

      תודה רבה, שרי.

      שמח שאהבת ושמח שהפתעתיחיוך.

      כל טוב, עמוס.

        15/6/17 13:26:

      איזה סיפור יפה! אהבתי.
      ובמיוחד את הסיום המפתיע שלו!!! חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין