עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    תגובות (15)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      4/6/17 00:18:
    תודה רבה, שושן, על "העדכון" מ"עיר הבית" שלי שנראית כיום כל-כך רחוקה ואף זרה לי. בתור ילידת צ'ונגצ'ינג הופתעתי לראות שאירוע בינלאומי בסדר גודל כזה יכול להתרחש שם. כנראה שהעיר שלי עוברת שינויים לא פחות גדולים ממני. מאוד הייתי רוצה להיות בתערוכה הזאת איתך, כמו שטיילנו ביחד בצ'ונגצ'ינג בפעם הראשונה לפני שש שנים. זו הייתה הרגשה מיוחדת לטייל עם חברה קרובה מארץ רחוקה ב"עיר הבית". אני מתארת לי איזו הרגשה יכולה הייתה להיות לנו, אילו היינו מבקרות יחד בתערוכה הזאת. או אולי דווקא ההעדר שלי ו"העדכון" ממך, ביחד עם דרישת השלום מההורים שלי, הם מה שהופכים את החוויה למשהו יותר מיוחד עבורי. להתראות בירושלים, מעיין-מא צ'ינג-ג'ו
      1/6/17 23:33:
    Xièxiè ה-X נשמעת כמו שין [סין]... תודה אחאב
      1/6/17 23:11:
    פוסט מעתיר ושופע. מעורר סקרנות ומחשבות . איך אומרים תודה בסינית ?

    סין היא ארץ מעניינת

    תודה על ההשקעה והשיתוף

    יפה לעין

      30/5/17 17:29:
    שלום באבא יאגה היקרה, תודה על הביקור החברי בבלוג. אשמח מאוד לקרוא על הביאנלה בוויטני. ביקרתי בו לפני שנתיים...
      30/5/17 14:23:
    שלום שושן, תודה רבה על אפשרות ההצצה בביאנלה, תערוכות בגודל שכזה, אני אישית לא מסוגלת להכיל בגלל גודלן. שמחה שהבאת "קיצור תןלדות..." אפילו הצלחתי לפתוח את התמונות. הייתי לפני שבועיים בביאנלה בויטני החדש בניו יורק, שתי קומות תצוגה בלבד, ואף על פי כן התקשיתי לספוג, אולי אכתוב על כך. חג שבועות שמח וטעים
      30/5/17 13:32:
    תודה רבה ציונה ועמוס, נעים לקבל משוב ולקרוא אתכם. חג שבועות לבן ומתוק, ירוק ופרחוני...
      30/5/17 10:11:
    שושן, טוב לפגוש אותך שוב ב"קפה". כל הכבוד לפוסט הנרחב והמעמיק, שמאיר לרגע עולמות רחוקים כל-כך. חג שבועות שמח ולהתראות בארץ, עמוס.
      29/5/17 22:41:
    פוסט נפלא שושן. לא פשוט להעביר עושר כזה של של מראות, נושאים, תחושות, מחשבות בפוסט אחד, ועשית זאת בהצלחה. בהחלט עוררת תשוקה להיות שם, אך ניאלץ להסתפק בדמיון. כל הכבוד.
      29/5/17 21:13:
    היי בונבונייטה, תודה על תשומת הלב. מזמן לא נפגשנו בעכבר קפה. הפוסט הוא רק הצצה לעולם רוחש ביקום מקביל. ישראל וסין נמצאות באותה יבשת אבל רחוקות וזרות. ביאנלה בין-לאומית מחברת כמיטב יכולתה המוגבלת. פוסטים כאלו מבקשים לקרב קצת בין עולמות ותרבויות, בין התרסות, התנגדויות והדחקות בכל מציאות. לצערי, אין נגישות ליוטיוב בסין. האמנים מעלים את העבודות שלהם בוויצ'ט. אפשר למצוא מעט חומרים גם סתם בעזרת גוגל והקלדה של שמות האמנים. שווה להכיר. חג שבועות שמח!
      29/5/17 21:01:
    * יישר כח. אני חושבת שאוכל לחוות במלוא המילה את התחום הזה ביצירה רק אם וכאשר אראה זאת חזותית. פחות מצליחה להתחבר לזה כך. אולי יש קישורים ליו טיוב ליצירות שהוצגו שם כוידאו שאוכל לחוות חלק מהן? אשמח
      29/5/17 11:39:
    תודה, חברות וחברים וותיקים. עובדת על הכנסת התמונות. הן העיקר...
      29/5/17 10:45:
    מצפה לראות את התמונות, לאחר שקראתי את הטכסט. ובינתיים _ חג שבועות שמח!
      29/5/17 06:32:
    אוףףף..., הכיתוב רק עשה תיאבון לראות את התמונות/סרטונים (שלא נפתחו...), אז..., אשוב שוב... (:
      28/5/17 18:29:
    שאפו על פוסט מושקע... התמונות לא נפתחו לי...
    0

    הצפה של צילום ועבודות ווידיאו במורד היאנגצה

    15 תגובות   יום ראשון, 28/5/17, 17:50

    זה פוסט על תערוכת ביאנלה בין-לאומית לצילום ולווידיאו במוזיאון צ'אנג-ג'יאנג בעיר צ'ונגצ'ינג במחוז סצ'ואן בסין -

    The 2nd Session of Changjiang International Photograph & Video Biennale

     

    ''

     

    ב-28 באפריל היא נפתחה. 245 אמנים משתתפים, כשישים אמנים זרים מרחבי העולם והשאר אמנים סינים. תערוכה גרנדיוזית שמבקשת להשאיר משהו בתולדות האמנות והתערוכות בסין. מועד סיום: 28 ביולי 2017.

    המקום: Changjiang Museum of Contemporary Art - CMCA [= מוזיאון 'הנהר הארוך' לאמנות עכשווית].

    שטח: כ- 22,000 מ"ר; 8 אולמות תצוגה וחניון תת קרקעי של המוזיאון שהומר לחלל תצוגה אקסטרימי-מעצים. hen da [= גדול מאוד], אומר לי וואנג צ'ינגסונג, האמן והאוצר, כשאנחנו הולכים והולכים והולכים.

    אוצרים ראשיים: ביסי סילבה - Bisi Silva - מניגריה, וואנג צ'ינגסונג - wang qingsong - ו-צוויי צאנצאן - cui cancan - מסין.

    הקדשתי כארבעה ימים מלאים להתבוננות בכל עבודות הצילום והווידיאו. התקרבתי לעולמות לא מוכרים, קיבלתי השראה. וזה מה שתערוכה טובה עושה. זה, לרבות ריגושים אישיים ומפגשים חברתיים, דלתות חדשות שנפתחו והפתעות שנקרו. כמו בסין – המזרח הפרוע של האפשרויות ושל הבלתי צפוי ומתוכנן.

    הוזמנתי לביאנלה בסין כאוצרת של אמנות ישראלית. בחרתי בעבודות של שלוש אמניות: מיכל היימן, ורד נסים ונועה יקותיאלי. נועה הגיעה למוזיאון ואף בירכה בשם האמנים הזרים את מאות המשתתפים, שהגיעו לאירוע הפתיחה החגיגי. היימן, נסים ויקותיאלי פועלות בחזית של החדשנות בתחום הצילום והווידיאו בתוך מרחב פסיכולוגי-חברתי-תרבותי-אמנותי, אבל – וקודם כל – במרחב האנושי. כל אחת נטועה במקום של טראומה ובשאלות אתיות, בסירוב לקבל נרטיבים הגמוניים ופרקטיקות אוטומטיות של צילום.

    אירוח סיני

    הוא מוכרח להיות נדיב ומציף. צוות מלוות, איסוף, הסעות, ארוחות פאר למאות משתתפים, מופעים, מלון טוב, פרחים לחדר, צלחת פירות... ההודעות של המארחים בוויצ'ט [זה וואטסאפ בסין] חזרו על השאלה: "שושן, איפה את?!". דאגה לכל תנועה, שמא זה ושמא ההוא. העובדה שאני מכירה את העיר ואת סין לא שכנעה את קוקו להניח לי להסתובב לבדי בעיר. "יש לך כסף?", "איך חזרת מהמוזיאון למלון?", שאלה אותי אימא צעירה ממני בשלושים שנה.

    הגעתי ארבעה ימים לפני הפתיחה כדי לדאוג להצבה של העבודות מישראל. וואנג צ'ינגסונג, אוצר ראשי ואמן בכיר בסין, קיבל אותי בחיבוק חם ובחיוך עם עומק היסטורי. בחמ"ל של התערוכה, ליד המחשב הוא אומר באנגלית שלו: "גו! גו!". אני עונה: "יו גו, או קיי". במחשבה שנייה אני תוהה על דבריו ומפענחת שהוא מתכוון ל- !come! Come - קמה ומצטרפת אליו לסיור ראשון בחללי התערוכה. העבודה של מיכל היימן קיבלה מקום בכיר בתערוכה, מול הכניסה לחלל הראשי, ליד העבודה "אנשים בעלי אותו שם משפחה ושם פרטי" [2017] של האמן הסיני הנודע חה יונצ'אנג [he yunchang], שתזכה כעבור חמישה ימים במקום הראשון. צ'ינגסונג והאוצר שאתו cui cancan הבינו את עומק היצירה של אמנית בסדר גודל של מיכל היימן.


    ''

    Wang Qingsong and Shoshan Brosh-Vaitz

    אוצר ראשי ואוצרת זוטרית

     

    הפקת בזק

    ביום חמישי מגיעה למוזיאון נועה יקותיאלי ואתה יערה שטנר. נועה מפעילה את עוצמת נוכחותה בדרישה להדפיס את העבודה שלה מחדש, על פי ההנחיות שנשלחו בכתב. צ'ינגסונג נעתר. תוך כמה שעות מודפסת העבודה על טפט בגודל 2.80X4.00 מטר והיא מודבקת על קיר שלם משלה. "מושלם", כותבת לי נועה בהודעה לאחר שבדקה את ההצבה של העבודה. הפקת אינסטנט סינית.


    ''

    נועה יקותיאלי – The Way Stories Are Told  -  Noa Yekutieli

    גם המציאות גזורה ומודבקת, שטוחה, עמוקה - מתעתעת

     

    הכלה והדרה – אוצרת מאפריקה, צנזורה סינית

    האוצרת אולה-ביסי סילבה [Olabisi Silva – מלאגוס, ניגריה] מגיעה בוויזה מוגבלת לשבעים ושתיים שעות בבוקר של יום הפתיחה. ביסי [כמו שקוראים לה בקיצור] אצרה כעשרה אמנים מאפריקה וכעשרים וחמישה אמנים מדרום אמריקה, אירן, טורקיה, דנמרק, פינלנד ועוד. ג'אנג פאנג [עמיתה וחברה מסין], ביסי ואני מסיירות בתערוכה בשלבים האחרונים של הקמתה. ביסי בודקת ומוצאת טעויות שצריך לתקן. גם נציגי הממשל עורכים במקביל סיור מקדים ומסמנים בפתקיות את העבודות שצריך יהיה להסיר או לכסות חלקים מהן. חל איסור על חשיפה של איברים אינטימיים בעירום. עירום הוא שחרור וגו'. "בינתיים ימי חג", אומרים לי במקום, "הפקידים בחופשה, ובימים הקרובים נציג את העבודות כפי שהן". פסק זמן.

     

    ''

    מימין לשמאל: מנהלת המוזיאון Bisi Silva ,Zhang Fang ,Zou Ling

     

    סבינה וואנג [Sabine Wang]

    חברתי סבינה, כמו אחות לי, חצי סינית חצי גרמניה, מגיעה בצהריים. אני מובילה אותה בחללי התערוכה הרבים ובפיתוליה, והיא מרחיבה את אופקיי. סבינה חברה קרובה של אמנים סינים רבים, יודעת אצל מי התמחו, איפה הציגו כבר עבודות, נשים, מעללים... "את צריכה לכתוב ספר", אני לוחצת עליה יותר מפעם אחת. היא מביטה בי בתמימות של עשירה שלא מכירה את אוצרותיה.


    ''

    Sabine Wang and the artist Zhuang Hui

    לאמן ג'אונג חוויי יש בימים אלו תערוכה מרשימה בגלריה קונטינואה במתחם 798 בבייג'ינג.

     

    ואמנות בתערוכה?

    המון. מאות עבודות. אי אפשר לספר על כל כך הרבה ייצוגים, דימויים, חידושים, הדהודים, ניכוסים והתכתבויות. מה צד את עיניי?

    את המקום הראשון הייתי נותנת לאמן הסיני הצעיר sun xiaochuan, שעבודת הווידיאו שלו Glimmer [נצנוץ] עוסקת בעידן הסלולרי העכשווי ביותר, מעיק ונוכח בכול. שלוש שורות של צעירים, כמו בצילום מחזור בסוף שנה; כולם מביטים במכשירי הטלפון הניידים שלהם. אין קבוצה, אין קהילה, אין קשב לסביבה. היפנוט טכנולוגי גורף. שחור וקודר.

     

    ''

    sun xiaochuan, Glimmer, 2016, Video 15


    אמני הצילום והווידיאו מתכנסים חלקם באישי, בביתי, במשפחתי, בהביטט הכפרי או העירוני שלהם. המבט הפנימי שלהם מלווה באקט פולחני שמקנה לעבודות ממד מיתי, כמו למשל בצילומים של וו ש'יאו-וו [wu xiaowu], שעבודה אחת שלו מהסדרה מוצגת בימים אלו בתערוכה "ראי אדמה, אדם" במוזיאון הגיאולוגי ברמת השרון.

    עבודות ענק על בעיות אקולוגיות פינו את מקומן למבט עוקצני [yao lu] או לעגני, מבודח ומבריק – צאו פיי [cao fei] עם איי-רובוטים [רומבה] המתגלגלים עם תרנגולות-דמה עליהם כאילו הן בשדה פתוח, מנקים עאלק אתר מגורים הרוס. הורס... אגב, רצינו להציג את עבודת הווידיאו הזאת בתערוכה "ראי אדמה, אדם" במוזיאון הגיאולוגי ברמת השרון, אבל האמנית דרשה 500 דולר, אז ויתרנו בצער.

     

    ''

    cao fei, Rumba, 2015, 14'16

     יש מבקרים בתערוכה שמעולם לא ראו איי-רובוט. סינים שיודעים במה מדובר מנדבים להם מידע מבהיר.

     

    קבוצה אחרת ערה למרחב הציבורי-פוליטי: לעושק, לשחיתות ולניצול. יבשת אפריקה מזמנת ג'ונגלים אנושיים. זהירות סטריאוטיפים בהבניה.

     

    ''

    Malala Andrialavidrazana, Figures, 2016

     

    אחרים מתחברים לתולדות הצילום ולהקשרים החומריים שלו, למשל, להדפסה על זכוכית, להדפסת תשלילים, להצבת חומריות מהוקשרת מאותם ימים: קומקום, כובע, יומנים – מיצב בשילוב צילום.

    יש אמנים שנעים במעגלים אנושיים תרפויטיים עבור האנושות וגחמותיה. מיכל היימן, למשל, ממקדת את תשומת הלב בדמות אנונימית - שמייצגת רבות כדוגמתה - אשר התרבות הדירה, תייגה וכלאה ב"מקלטים". עשר העבודות שלה הנושאות ביחד את השם Asylum (The Dress) 1855-2017 מפיחות רוח חיים סולידרית בין ההווה לעבר, בין חזקים לחלשים, צעירים וזקנים, מתים וחיים. מחווה ונס שאמנות יודעת לברוא. כשבחורה בהריון חולפת בקדמת העבודות אני מדמיינת את האלמונית מ"לוח 34" קורמת חיים חדשים.

     

    ''

    Michal Heiman, Asylum (The Dress) 1855-2017, 2016

     

    עצרתי להתבוננות חוזרת ליד עבודות שעוסקות בעבודת ניקיון של נשים. ליד עבודת הווידיאו של ורד נסים עומד wang jinwei, צעיר סיני, ולדבריו הוא צופה בעבודת הווידיאו כבר פעם חמישית. האם גם אימא שלו כילתה את כוחותיה בעבודה שאיפשרה לו השכלה? דליי בכי ניגרים מעוצמה נשית-אימהית כבירה. בעבודת הווידיאו של האמנית פינאר יולאקן [Pinar Yolacan, 2013, 2'19] מבוטסואנה הנשים השחורות לבושות לבן ומנקות כרוחות רפאים. הן נוכחות אך שקופות. הקומפוזיציה של הצילום מעצבת חיפוי מרתק. אני מחליטה לאצור בעתיד תערוכה קבוצתית בין-לאומית שתעסוק בעובדות  ניקיון.

     

    ''
    ילדה מתבוננת בעבודה של ורד נסים: אם אספר לך קורות חיי, דמעות יוצאות לי מעיניי

    Vered Nissim, If I Tell You the Story of My Life, Tears Are Coming Out of My Eyes, 2014, 12'32

     

    עוד נושאים למחקר צילומי: צרכנות אישית ["מה אפשר לקנות במאה יואן?" של האמן wei qun] והתנהגות חייתית, זהות גופנית-פיזית פרטית, משפחתית [מחוקה], ביתית, חברתית, קהילתית [כמו למשל עבודתה של נועה יקותיאלי] ולאומית; פולחן משפחתי; עיור; שחיתות [כמו למשל: זיוף תוצאות משאל באפריקה של Ayo Akinwande]; מבט אירוני וביקורתי על קולוניאליזם באפריקה [בסדרה Figures של Malala Andrialavidrazana]; מבט זועם על הקושי לקבל אשרות כניסה ["Limited Offensive"]; מבט מקרוב שמופנה לעיוורים, לבכי, לכמיהה לנישואים, לנישואי תערובת בין סינים למערביים מרוסיה [ shen shaomin  - I Am Chinese], למאמץ האנושי להתעלות על פני הבלתי אפשרי [למשל, בעבודת הווידיאו של zhao zhao שסוחב מקרר כמאתיים קילומטר].


    עלויות

    למעלה משלושה מיליון יואן [כשני מיליון שקלים] השקיעו בביאנלה לצילום ולווידיאו. מי יכול להתחרות בתקציב עתק שכזה?! גולת הכותרת: פרס ראשון: 300,000 יואן שכאמור ניתן לחה יונצ'אנג [היה צפוי], פרס שני לשני אמנים: li bin ו- lu di. כל אחד זוכה ב-100,000 יואן [4 עבודות של לו די משתתפות בימים אלו בתערוכה הנודדת "קו פריפריה-מרכז" שתעבור מתיאטרון דימונה למוזיאון וילפריד לאמנות ולידיעת המזרח בקיבוץ הזורע]. פרס שלישי: 30,000 יואן לשלושה אמנים. כל הזוכים בפרסים הם סינים. "It is more complicated than the Oscar", אומרת לי סבינה בציניות במהלך טקס הבחירות בזוכים. בסוף יצאו כולם ממורמרים. בביאנלה בין-לאומית צריך לנווט בחירה גם במשתתפים מהעולם הרחב. עבודת הווידיאו של ורד נסים מגיעה לגמר, והיא נמנית על עשרים האמנים שמתוכם נבחרו הזוכים הגדולים. פרס הכבוד לעשרים המועמדים האלו מגיע ל-5000 יואן. "עשית לי את היום", כתבה לי ורד רוז נסים כשסיפרתי לה על התוצאות ועל ההתגודדות של המבקרים מול עבודת הווידיאו שלה. ביום הפרידה מהמוזיאון קיבלתי ממפיק התערוכה מתנה אישית: מזוודה מ-דהימה בשווי 5000 שקלים [יש כזאת!]. מחליטה להפוך אותה לשולחן נמוך בבית. תודה, צ'ן לו.


    וצ'ונגצ'ינג

    עיר המחוז לא על מפת התיירות הפנימית והגלובלית. היא ליבה נחרצת של סין. בשבילנו היא מחוז לגילויים של סין ללא משוא פנים לתיירים. כך בונים, כך מפארים, כך כן/לא משמרים, כך סוחבים הסבלים, כך מתגברים על החום הכבד מנשוא בחודשי הקיץ הארוכים, כך גרים בצפיפות, כך אוכלים בחריפות. אורבניות קשוחה עם נגיעות רומנטיות של נהרות, סמטאות צרות מוצלות, מדרגות נישאות, פסלי בודהא בהר, צמחייה טרופית, יערות-בתי-מגורים, צעירות מטופחות-תמיד בנעלי עקב מייסרות, משמעת ולוקל-פטריוטיות. לפני כמה שנים כתבתי פוסט על העיר: צ'ונגצ'ינג כמשל: מזל טוב כפול http://cafe.mouse.co.il/post/2382610/ . הפעם טיילתי, בימים הפנויים, בעיר ובמחוז יחד עם מלי ימין וחנה מנור. היה לנו טוב!


    ''

    ממרומי פארק yiling בצ'ונגצ'ינג אנחנו צופות ברכבת נוסעים שנכנסת לפתח במבנה מגורים ויוצאת ממנו, כאילו כלום...


    ומאו?

    הוא עוד כאן, גם בביאנלה. צל או אור, קם ונופל... מי אני שאדע מה טוב לסינים ולסין.

     

    ''

              Chen zhixian, פסל בכיכר [מיצב], 2017

     

    ויש עוד

    מידע באנגלית על הביאנלה [תסלחו להם על התרגום לאנגלית]: http://www.changjiangart.com/article/detail/20122?lang=en

    אתר המוזיאון: http://www.changjiangart.com/home/index?lang=en

    גם מיכל היימן, ורד נסים ונועה יקותיאלי העלו פוסטים בפייסבוק שלהן על השתתפותן בביאנלה.

     

    ניהיי מעיין-מא צ'ינג-ג'ו,

    דרישת שלום חמה מאימא ואבא שלך ומצ'ונגצ'ינג, "עיר הבית" שלך. היה מרגש לפגוש אותם שוב.


    ''

    wang wei & ma qingping

    ______________________

    © כל הזכויות על הטקסט ועל התמונות שמורות לכותבת הפוסט שושן ברוש-ויץ.

        

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      יסינראל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין