photo by Secret Artist

בסוף השבוע הזה יתקיים ברחוב קיבוץ גלויות 47 "יריד צבע טרי" - יוזמה מעניינת שהגו והפיקו יפעת גוריון-עופר ושרון טילינגר-שפיר, שתיהן בוגרות תואר שני במינהל עסקים במרכז הבין-תחומי בהרצליה.

התערוכה מחולקת למספר חלקים שאחד מהם הוא "תערוכת הגלויה הסודית" בה גם אני נוטל חלק ומציג 3 עבודות. במרכז התערוכה - שהחלה ברויאל קולג אופ ארט בלונדון לפני 15 שנים - עומד הרעיון (שעובד גם בלא מעט תערוכות עיצוב) של יצירה עם אובייקט קבוע, פשוט ונוח לעיצוב - להלן גלויה במקרה הזה - (אבל ישנם גם שוורים, פרות, תותים, אריות, וכל שתוכלו להעלות על דעתכם...) שאת שם היוצר שלה ניתן לגלות רק לאחר קניית העבודה (להבדיל מבארץ, בלונדון מדובר במכירה פומבית של הגלויות שמחירן מתחיל מ-40 פאונד, כשבשני המקרים - בארץ ובלונדון כל ההכנסות נתרמות לצדקה).

לכן לפני הקנייה ניתן רק לנחש ולשאר האם היצירה שאתה מעוניין לקנות היא עבודה של אמן מוכשר שזה אתה סיים את לימודיו או אמן גדול שם. ביצירת העבודות האומנים הצעירים מנסים לחקות את סיגנונם של האומנים המפורסמים וכשהאחרונים מנסים להמעיט מערכן האומנותי של העבודות ככל האפשר,כאשר כל שנתיים האומנים מתחלפים בתפקידים.

כך קרה הדבר שלפני שנתיים נקנתה גלויה של דמיין היראסט עם סקיצה של גולגולת עליה לאחר שאף אחד כמעט ולא התעניין בה ב-40 פאונד ולאחר כשנה היא נמכרה במכירה פומבית בסותביס ב-15,000 פאונד - השקעה לא רעה בגלויה עם קישקוש וחתימה יפה מאחור...

שם משפחה הוא גם דרך יפה לתת ערך לזמן שלך (168 שקלים לשעה במשרה מלאה או 27,000 שקלים בחודש). כך לדוגמא תקבל עבור עבודתה רונה דנקנר שהיא בחורה מאוד נאה וגם הבת של נוחי דנקנר, והיא סיימה לא מזמן את לימודיה במינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה תועסק בתור רפרנטית חברות בנות (ולא, גם לכתובים בעיתון דה-מרקר לא היה ממש ברור מה טיבו של התפקיד). אביה יצר עבורה משרה שלא הייתה קיימת קודם - אני חושב שאני אוכל רק לחלום על דברים כאלו כשאני אסיים את לימודי בקרוב - להקנות ערך שכזה לשעת עבודתי....