עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    החצר האחורית

    המתנחל והכופרת

    0 תגובות   יום חמישי, 27/4/17, 17:45

     

    בטוויסט מקומי על סיפור האינסטלטור שבא לתקן ויצא מחוזק, ידע הגורל הפרוע בדיוק את מי לזמן לפתחי, בעקבות מודעה שפירסמתי על מכירת אוסף הדיסקים העצום שלי. אחרי תאום טלפוני מהיר, הופיע בדירתי ג'ינג'י צעיר, גבוה, מאיר פנים, זקנקן, כיפה, ציציות. באוויר עמדה לרגע מבוכת זרים קלה. מייד הצעתי יין לנפילת החומה, והופתעתי כשהג'ינג'י נענה. מי שותה יין באמצע היום? תלמיד ישיבה. ואין ישיבה עכשיו? עכשיו חופש. מתנחל? כן, מתנחל. נכד לשושלת מכובדת של מתנחלים, עם עבר מוצנע של בסיסט. מקפיד בהלכות שנלחשו ישירות לאוזנו של משה, וגם באלה שעברו בעל פה. בדק את התווית של היין, והתעקש לחלוץ את הפקק ולמזוג בעצמו, כהלכת אחד הרבנים מבית מדרשו, ושיקשק הכוס לפני שטעם, כמנהג המבינים. כי ביהדות כמו בעפיצות. הבחנתי בְּאקדח תלוי על מותנו, הכדורים בפנים. מהר מאוד ברור היה ששנינו להוטים לחפור ביסודות ולזעזע את הסיפים. 

    הבנאדם יצא לחפש מוזיקה, אבל מצא כופרת. רצה חופש מבית מדרשו, והגיע לבית מדרשי. פה, גם אפיקורסים גמורים יכולים להיות פולמוסאים לולייניים, איתנים בהילכות כפירה. כשחקני נשמה הששים לקרב, התמקמנו בהגזמה כל אחד בתפקידו, משחיזים טיעונים, מחדדים עמדות, כשהוא דבק במצוות כהלכתן, ואני בכפירה כהלכתי, מגזימים את עצמנו לדעת. זו כנראה היתה דרכנו, כשני זרים גמורים, לחיישן את מידותיו של האחר. כהרגלי בקודש, לקחתי את תפקיד הבן הרשע מההגדה, ובפרפראזה על דילן פתחתי ושאלתי, מה בנאדם תבוני כמוך עושה ב 2017 עם פולחנים תמוהים מעידן הינקות של האנושות? התחיל דיון שלא ידע את נפשו. באווירת חכמי אתונה, כטוב ליבנו ביין הנגמע, עם מתח מתוק וסמוי ואסור בין המינים, התעמקנו בסוגיות מטה-הילכתיות של החיים. לעת עתה, השארנו בצד את סוגיית אלוהים, ואפילו את הפוליטיקה הרעילה הנספחת אליה תדיר, כסרח עודף ומסוכן של שבטי אדם קדומים. השמעתי לו את השיר על סייד קשוע, שנהיה חצי אלוהים, בוחן כליות ולב של שמאלנים. הוא צחק. בכלל, צחקנו הרבה, בעיקר על עצמנו. אבל נשמרנו. בכל זאת, הרגע נפגשנו, וגם זכרתי שיש אקדח במערכה ביננו. כשהשקנו את הכוס המי-יודע-כמה הסתכלנו בעיניים, והוא הוסיף: שנרוויח. אימצתי את הברכה מייד בבחינת נעשה ונשמע, אבל הקשיתי בכל זאת, מה נרוויח? שנרוויח מהשיחה, הוא אמר, שלא נתבצר, שנרוויח. זה יפה זה, חשבתי.

    כעבור שעות אחדות של שיחה ערה ומליאת סטיות (כי יש לי נטיות) הגענו למוסיקה. הוא בחר דיסקים שלא חשבתי שאי פעם אפרד מהם: טום ווייטס, פיונה אפל, סנטנה, דמיין רייס באריזת הקנבס, אִילס, ברייט-אייז ומלא ג'אז שובר. קיוויתי שהדיסקים הולכים לאוזניים טובות ולב חפץ. 

    הגיע ערב ונעשינו רעבים, אבל המקומות המגניבים בשכונה אינם כשרים. התלבטנו דקות ארוכות, ובסוף הגענו לפשרה. כלומר, כדרכה של כפיה דתית סמויה, אני זו שהתפשרתי. הוסכם על סמכותה של "השגחה פרטית- כשרות קהילתית" אלטרנטיבית, שליברלים מפוקפקים אוהבים להתהדר בה. אבל כשיצאנו לחוצות השוממים של ירושלים, הכול היה סגור בגלל ערב יום השואה, אז קנינו מצרכים וחזרנו לארוחה ביתית כשרה למהדרין, אחרי שהבנאדם דאג להגעיל את הכלים בדירתי. כמי שלא טרחה בפסח, קיבלתי עכשיו מטבח כשר אינסטנט בהגעלה פרטית. עכשיו יכולנו להמשיך לסוגיות כבדות על בטן מלאה ומבושמת. חוקים אנושיים מול חוקים אלוהיים, הומואים, מקומן של בנות, לייבוביץ, המקום ההיסטורי, הפנמת הרגש הדתי כעצם הזנב של האבולוציה האנושית, חשיבותה של הלשון האנגלית, והמלחמה המדליקה והרותחת בין הבנות לבנים, שמגיעה תמיד (אם מקפידים על כנות כואבת) לפער הגילים. 

    לקראת חצות השלמנו את עיסקת המוסיקה שלשמה התכנסנו, וניסינו לארוז את היום המוזר הזה לקראת סופו. ואז ברגע של פריצה גמורה, הבנאדם הודיע שהוא הולך להפר את הדוסיוּת שלו, אם אפשר מבחינתי, בחיבוק. וכך עמדנו שם בלב בית המדרש לכפירה חופשית, והתחבקנו נצח קטן כזה, המתנחל והכופרת. כל האג'נדות לתיקון עולם היו אצורות שם, בחיבוק המתוק הזה. חיבוק עדין, אמיץ, לא תמים. 

    אני מדגישה את קסם החיבוק הזה דווקא בשל היותו טאבו לא רק בקרב דתיים פרוגרסיביים, אלא אפילו בקרב כופרים גדולים. ברור היה שחומת ברלין שעמדה ביננו באותו רגע נצחי לא היתה המרחק האידאולוגי, לא הציצית והכיפה, לא החוקים והמצוות, ואפילו לא האקדח. רק פער הגילים עמד ביננו לכלות את שלומינו, שפרושו הוול-ביאינג הפשוט של הרצון האנושי החופשי והטוב.

    אחרי שהלך, התיישבתי מייד לכתוב. עווית צחוקו של הגורל היא תמיד חומר טוב לשיר או ספר. חייבת לומר, שכמו שקורה לעיתים קרובות, כשהתיישבתי לכתוב, נגעלתי מעצמי. הרגשתי מחוייבת מדיי לרעיון, וקרובה מדיי אצל עצמי, מכירה כל פרק בהילכותיי, ונזהרת מדיי, שלא להקיא. התלבטתי אם לפרסם או לא, עם תמונה או בלי, מזוהה למחצה, או מופשט מהקשרים. מחר, חשבתי, הוא כבר יחזור לישיבה, אני אחזור לאולפן ההקלטות, ולמה לי כל מלחמת היצרים הזאת. לפני השינה, עוד נסחפתי רגע לרשת, שלקחה על עצמה את תפקיד המקהלה היוונית המסכמת את עמדתה על ארועי היום. באופן מקרי לחלוטין, ואולי תחת עינו הפקוחה של האלגוריתם העליון, בקעו אואזיס מהיוטיוב, "אני אתחיל את המהפיכה מהמיטה שלי, כי אמרת שהשכל שלי עלה לי לראש", ועמנואל מקרון נבחר לאחד הפיינליסטים במרוץ לנשיאות צרפת. לא יכולתי שלא ללחוש תודה לאל בעבור המוסיקה, ובעבור הקומדיה החכמה של המקרה. כנראה שגם מלאכתם של כופרים גדולים נעשית לפעמים בידי אחרים (נשיאים, להקות רוק, מתנחלים, גוגל, יו ניים איט). 

    ***
    הסיפור התפרסם ב"העוקץ", אחר כבוד.

    בואו לדבר איתי על זה בהופעות:

    יום ראשון 22.4 בלבונטין 7 ב 20:00 בדיוק, ת"א.
    פתיחת דלתות ב 19:30
    מורידים את הפסנתר לריצפה להופעת 360°  באמצע הקהל

    יום שישי 25.5 במצפה רמון במועדון הג'אז ב 21:00


    הכי טוב לדבר איתי בפייסבוק.

    "כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה
    הם הביטו זה בזה
    כמו שילד רואה ילד
    בפעם הראשונה,
    כמו שאדם רואה אדם בפגישה הראשונה,
    כמו שקולומבוס ראה את אמריקה
    כשגילה אותה
    לראשונה.
    כך ראו העכבר והנחש
    זה את זה
    כשנפגשו לראשונה."

    (מתוך "כשהעכבר והנחש נפגשו לראשונה" מאת שלי אלקיים)



    מאמרים רלוונטיים:

    תעודת הזהות שלי - המקום הכי חם בגיהנום

    כל יום אני מאבדת בחור יפה ברחוב - הרחבה על סוגיה תלמודית

     

    הדרשנות האובססיבית על קוצו של יוד (חשבון נפש, בית אביחי)

    רוח האדם VS רוח הקודש - הארץ

    הכשל של המערכה הפמיניסטית (פורסם בסלונה)

     

    נאום הליבידו - טריביוט ללאונרד כהן

     

    ביום שבו שבת אלוהים מכל מלאכתו


    ''


    הצילום הוא לצורך אילוסטרציה בלבד, למרות שנלקח מהחיים האמיתיים.
    הצלמת: הילה עוז. החבר המחבק: גילי ריבקין הכנר הגאון והחתיך בהופעה.
    כמו שאתם רואים, כדאי לבוא להופעה.

    היו שלום. 
    הצליחו והצילו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      HADARA
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין