עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    החצר האחורית

    החלפתי סאונד

    0 תגובות   יום שישי , 7/4/17, 10:39

    החלפתי סאונד. שזה כמו להחליף צד. או לעבור דירה. או להתחיל מחדש.


    בשנים האחרונות פינת הרביצה המרכזית שלי כרוכה סביב מחשב המוסיקה וכרטיס הקול רב המשקל שחובר אליו, שהפך במרוצת הזמן גם לפינת עבודה במובן הרחב של העניין, כלומר, זו גם פינת בהייה, זלילת סדרות, עדכונים, אדמינסטרציית חיים, פייסבוק לילי, פודקסטים והרצאות. ספרים ומילים אני כותבת קצת הלאה מפה, יותר קרוב למטבח, ומוסיקה אני כותבת עוד הלאה מפה, במעמקי הסלון, שם נמצאים הפסנתר והקלידים. בשנים האחרונות רבצתי בעיקר סביב מחשב המוסיקה הביתי, והשקפתי משם בעצב על הקלידים השקטים בסלון, ובכיתי משיט-טאון אלבאמה. הרבה חוטים שהעלו אבק קיבעו את המחשב הזה אל מקומו בין המסך, לכרטיס הקול, לרמקולים, ועל הדרך קיבעו גם אותי על מקומי.

    בשנים האחרונות עלו מתוך כרטיס הקול רחשים. בהתחלה פחדתי לעשות מעשה. פחדתי להזיז דברים. היו מספיק רעידות אדמה סביבי, ולא יכולתי להרשות לעצמי עוד רעש אדמה במרכז העצבים של עולמי. פחדתי לשבור את גב הגמל, ולהישאר בלי העורק הראשי. אז התעלמתי כמו שאנשים מתעלמים מאיתותים במקומות חיוניים. חבר שמבין אמר לי שלדעתו יש בעיה בפוטנציומטר, ושיש לקחת את הכרטיס-קול לניקוי מבפנים. אבל פחדתי להזיז, ופחדתי לזוז. פחדתי שאם אנתק את הכבלים, לא אוכל להשיבם למקומם, וכל עולמי יקרוס. התוכנה, הסאונד, החיים. אז המשכתי עם הכרטיס קול, ורשת החוטים המסורבלת. הכי רחוק שהעזתי היה לסובב את הכפתורים מעשר עד אפס, הלוך ושוב, במהירות, כדי להיפטר מהרעשים. ולפעמים הרעשים באמת הפסיקו לעת ארוכה, ופה ושם הצלחתי לשמוח. או לשכוח. אני שור, אני חרדה משינויים, בסך הכול אוהבת את מה שיש, גם כשהיש מאבד עניין. 

    אבל הלילה, אחרי תקופה ארוכה של שקט, חזרו הרעשים. הפעם גם משחק בכפתורים לא עזר. כשפתחתי את התוכנה, ראיתי שהיא אדישה לאינפוטים של סאונד. היה מאוחר, ולא היה לי כוח וזמן לבזבז על איתור באגים, ותיקון ועדכון תוכנות. סאונד זה עניין ערטילאי כל כך ובלתי תפיס, ולא היה לי כוח לרדוף אחריו, במבוכים הוירטואליים (שיש להם אחיזה בחומרות ובחוטים ובחיבורים ובגלים פיזיים לחלוטין). חוצמזה, כבר זמן רב רציתי להיפטר מהעָבָר הזה שתקוע בין המחשב לרמקולים ומכביד את האווירה. עבר שהיה טוב ומלא תקווה ואלבומים והתנסות, אבל זמנו עבר מקרבי. אני רוצה הלאה. אבל מפחדת משינויים שלא בעיתם או טרם זמנם, אבל מה שעבר זמנו חייב להתפרק, כדי לא להרעיל את הסביבה.

    וכך, ברגע של אומץ או עייפות, ניתקתי את הכבלים, וכשחיברתי אותם מחדש, התוכנה כבר לא זיהתה את החומרה. אני בטוחה שיכולתי להתעקש. לבדוק את חיבור היו.אס.בי החבול. לחפש הדרכה ברשת. לאתחל מחדש. להשיב עטרה ליושנה, רק בגירסה חדשה. אבל פתאום ממש לא בא לי. לא בא לי על כל הכובד הזה של הכרטיס קול, שסחב עליו משמעות הרבה יותר מכפי מידתו האמיתית. פעם היה משמעותי. ופעם הוא שימח אותי. היום כבר לא, ועכשיו אפילו המחשב דוחה אותו מעליו כמו שתל זר. אז ניתקתי את כל החוטים מכל החשמלים, ניקיתי, ארזתי, והכנסתי לארון.

    השעה היתה שתיים בלילה, אפריל בפתח, וסאונד חדש, צלול וקל לתפעול חזר למעוני ולפינת העבודה המרכזית. השולחן מרווח ונקי ממבוכים מיותרים. התעוקה הוסרה. וזה אפילו לא כאב כמו שחששתי. ניתקתי מכשירים שכבר התחננו להתנתק, ועכשיו אפשר פתאום לנשום. הפרידה הזאת לקחה זמן, אבל קרתה בול בזמן הנכון. עשיתי אותה בקצב שלי, בדרך שלי, בלי להחליק פינות, בלי לזייף תנועות. הבוקר, דברים נשמעים כבר לגמרי אחרת. ויש לי כבר כמה רעיונות חדשים, ואני מחפשת אשף ביטים וסאונדים, מהיר וקליל. יש?

    בינתיים, מוסיקה מהאלבום הבא:

    BROKEN BE

    בוא אליי

    COULDN'T LET GO 
    ההופעה המתקרבת:

    יום ראשון  7.5.17 בלבונטין 7 ב 20:00 בדיוק

     
    ''
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      HADARA
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין