שוב מתעורר בשבועות האחורנים בקרב חוגים בימין, רעיון מדינה אחת במקום שתי מדינות. ראוי להבאיר שרעיון זה הוא רעיון עוועים בקרב אנשים שמנותקים מהמציאות באופן מודע או לא מודע.

מדהים שרעיון של מדינה אחת מגיע מבית מדרשו של הימין הרגיש לרוב היהודי במדינת ישראל.
סיפוח של יהודה ושמרון עם הפלסטינים המתגוררים בו יגרום לירידה דרמטית ברוב היהודי במדינת ישראל ואפילו לשוויון אם נכלול גם את רצועת עזה. גם אם יעלו כל יהודי ארצות הברית לישראל, עדיין נראה שהאחוז הרוב היהודי יירד כנראה מתחת ל 70% ואולי אף פחות.

לא בכדי בירך גדעון לוי על הצהרתו של נשיא המדינה שהוא בעד מדינה אחת גדעון לוי מבין שפירוש של סיפוח כל השטחים כולל רצועת עזה יביא כיום למצב של שוויון באוכלוסייה ערבית ליהודית. הנשיא ריבלין ברוח החזון הז'בוטינסקאי תומף בהענקת אזרחות מלאה שווה ליהודים ולערבים ולכן המדינה לא תהיה מדינה יהודית.

כאשר הרצל וז'בוטינסקי חשבו על מדינה שבה חייבים בצוותא אזרחים שווי זכויות יהודים וערבים, הם חשבו שזו תהיה מדינה שתרכז את כל העם היהודי או לכל פחות את רובו ותשאיר מחוצה לו מיעוט קטן מהעם היהודי. במקרה זה הרוב היהודי לא יופרע כלל מכמה מיליוני ערבים.

הרצל גם חשב על המדינה כמדינה חילונית וליברלית, לאומיות ערבית ופונדמטליזם איסלמי לא היו קיימים בתוכניתו.
אמר כבר מזרחן לא ניתן ליצור כל מסגרת של מדינה יהודית ופלסטינית כי לא ניתן לחבר תפוחים עם נעליים.
ברשות הפלסטינית ובעזה אין דמוקרטיה, ולכן לא ניתן לאחד אותה עם דמוקרטיה, זה כמו ניסיון ליצור פדרציה של צפון קוריאה עם דרום קוריאה.

אנו רואים באירופה שמהגרים שאפילו שונים אתנית מהאירופים נקלטו היטב כל עוד הם מקבלים ללא עורערין את המסורת התרבותית, הפוליטית, החברתית והמקומית. מהגרים שמבקשים להתבדל לא להשתלב ואינם מקבלים את התרבות המקומית, יש קושי בקבלה שלהם בחברה. שני הצדדים חשים חשדנות זה לזה והיא מתפרצת בעוינות.

ברור לכל שיש חשדנות ועוינות בין החברה הפלסטינית לחברה היהודית, רוב בציבור בכל צד אינו מסכים עם מה שהשני מגדיר כאתוס היסודי שלו. קשה ליצור חיים משותפים במדינה אחת שבה אין הסכמה על טיבה של המסגרת הפוליטית והחברתית.

כל זאת הנחה שמדובר בסיפוח ובהענקת אזרחות שווה לפי חזון ריבלין. אם מדובר בסיפוח ובהפיכת הפלסטינים לתושבים ללא  זכויות שוות מדובר בצעד מטורף עוד יותר.

מדינת ישראל תעניק לפלסטינים מעמד של זהה לזה שיש לתושבי מחנות הפליטים במדינות ערב. גם שם בדיקטטורות המצב מעורר מדי פעם גלי מחאה והתקוממות, כאן המצב יהיה חמור יותר.

מי שחושב שזה יעבור בשקט בזירה הבינלאומית, כנראה נמצא תחת השפעה של סמי הזיות קשים.

אז ניתן להם אוטונומיה אומרים בימין?

ואם הם יחליטו שהם הופכים את האוטונומיה למדינה. מה נעשה? נבטל את האוטונומיה? ואז מה?

ומה אם ערביי ישראל ידרשו אוטונומיה? איך נסביר שבשני כפרים שכנים אחד יש לו מעמד אחד ושני יש לו מעמד אחר?

ההסבר ההגיוני היחיד שאני רואה לכך שהימין תומך בסיפוח יהודה ושומרון שיצרפו עוד מיליוני מצביעים ערבים בתקווה שהם ימחקו את מפלגות השמאל. ואם זה לא ימחוק את מפלגות השמאל אז הימין מקווה שהציבור היהודי מהפחד מרוב ערבי בכנסת יצביע כולו לימין. 

זה רעיון מקיאווליסטי מעניין, הבעיה שהוא לא לוקח בחשבון שיש בכנסת ציבור שלא מאמין בדמוקרטיה והוא החרדים. הצטרפות של החרדים לערבים תרוקן את הדמוקרטיה מתוכן ותהיה למעשה שייט בעיניים פקוחות של ספינת מדינת ישראל ישירות לתוך קרחון.