עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    וולנטיין דיי - הרהורי כפירה

    0 תגובות   יום שלישי, 14/2/17, 09:46

    התעוררתי הבוקר עם פנחס שדה וחנוך לוין על הלב. וולנטיין-דיי, לך תבין את הלב. לשם הוא הולך היום. "אני זקוק באופן נמרץ, באופן נואש, באופן דחוף, לחיי נצח" (פנחס שדה). "אי, ילדים, נולדתם לשבור לנו את הלב. אנשים קטנים שכמותכם, גמדים מצחיקים...סהרורים, תמימים, שואלי שאלות מטורפות, שוברי צלחות, מרטיבי מכנסיים, קופים קופצים ורצים, קמים ונופלים, גונבי ממתקים ללא גבול וקץ – נולדתם לפרוט על מיתרינו הכי כמוסים, נולדתם שלא נוכל לעמוד בפניכם, נולדתם פשוט לשבור לנו את הלב".(חנוך לוין, הילד חולם).

    כל היומיים האחרונים חדרו השניים האלה לעורי, עם עפר השיפוצים, העצבים והבכי והגעגועים למילים ולמוסיקה, והתערבבו לי באג'נדה הנקמנית שלי לתיקון עולם ע"י אפליה אישית מתקנת, זאת עם החתיכים הצעירים, אלה שמרחיבין את דעתי תוך שהם שוברים את ליבי, אלה שאהפוך למילים ולמוסיקה כנקמה פורתא, ואאדיר את שמי על הדרך.

     

    ועדיין, עדיין הבנים (חנוך לוין, פנחס שדה או בוב דילן) שלא היו כלל חתיכים, אגב - יהללום הבנות, הצעירות החדשות והחולמות, ואפילו הוותיקות שאת ליבן הם שברו ללא רחם, לעיתים באדישות אכזרית, בלהט הליבידו, אוכלים את המוזה, מרסקים אותה לחתיכות, ויורקים את השאריות. גם ההיסטוריה וגם הבנות יהללו את דילן ואת דוד המלך, את חנוך לוין ואת פנחס שדה. ואותי, מי יהלל? רוצָה לומר שעל האג'נדה הנקמנית שלי צריך לעבוד נורא קשה, ולשמור על הלב היטב, מפני הרחשים והאיוולת, מפני הרכילות הטוטבת, מפני העייפות מהדרך, מפני עייפותן של הבריות מלשמוע שוב ושוב את המנגינה הקשה הזאת, אך הנחרצת. יומיים אני מתהלכת עם חנוך לוין ופנחס שדה, מאוהבת בגוף היצירה, מרוממת רוח, ורוצה להיות בן, כמוהם, להתעופף ביצירתי, ושהבנים הצעירים והיפים יעופו עליי, ויהללו את שמי (וגם ההיסטוריה, כמובן, וכל העולם). ולא, לא הייתי עושה להם ילד. הייתי מתעסקת רק בעצמי וביצירתי. חוצמזה, יש לי ילד אחד נפלא וענק ועצום שגידלתי לבד במו עצביי ושמחתי, בול כמו שרציתי, מלוא אהבתי. לא השארתי אותו לנשים בחיי, כמו שעשו יוצרים רבים שנשותיהם גידלו את ילדיהם, או נשאו בעיקר כאבי הלב שבכך, כדי שהם עצמם יתפנו *לכתוב* את כאבי הלב, ולשיר את תהילים. אז זה נאום וולנטיין-די שלי. מי בא?

    להרחבה בנושא, המאמרים הבאים שלי:

    כל היום אני מאבדת בחור יפה, סוגיה תלמודית

    נאום הליבידו (לכבוד לאונרד כהן)

    רזרבות של אישיות עצמאית 

    לאן נופלים כשמתאהבים 

    שברון לב ורוממות - שיקוי האלים


    וחוצמזה: הופעה קרובה בת"א:

    יום ראשון 26.3.17 בלבונטין 7 ב 20:00 בול.

    בהרכב מעבדה מתוק במיוחד, ואורח מיוחד. פתיחת דלתות ב 19:30.

     

    להאזנה לסינגלים החדשים שיצאו יחד החודש:

    "יוצאת לסיבוב"  וְ"לא יכולתי להרפות" 


    להורדת האלבומים 

     

    ניתן לרכוש את שני הספרים שלי ישירות ממני במייל, והספרים יישלחו לביתכם (הכי טוב ככה. יש בונוסים. פנו אליי בפרטי, ואסביר איך). אפשר לרכוש אותם גם דרך אינדיבוק: "עד התוהו הבא - סטנדאפ על פי תהום" (שירה)  "ליקוי מאורות" - (פרוזה) רומן משולש, שבור כנף וטורף דעת.

    ניתן להזמין מפגשי אמן לדיון ושיחות בנושאי הספרים (או על מה שבא לכם ולא העזתם) בביתכם או בבר השכונתי או בכל מקום. אז לכו על זה.

    האפי ולנטיין דיי.

     

    ''

    צילום מתוך הופעה בוולנטיין דיי. צלם: יעקב סבן.

    *** 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      HADARA
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין