עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    עידן ויעלה

    14 תגובות   יום שישי , 2/12/16, 14:15

    עידן ויעלה

     

    "עידן, יעלה התאבדה", אמרה אנה בקול חנוק בטלפון. הוא קיבל את הידיעה על ההתאבדות בכאב עמוק, בהלם ובתדהמה. 

    "האם זה בגללי?" הייתה מחשבתו הראשונה, פרי רגשי האשמה שהוטבעו בו בבית מאז ילדותו. במהרה התעשת עידן מן התדהמה ומרגשות האשם. מזה למעלה מעשר שנים, מאז שנהרג אביה בתאונת דרכים, הוא חש בשינויים שהתחוללו ביעלה וחשש לשלומה. בעיקר חשש שתזיק לעצמה.

     

    הם היו ידידים ותיקים ואהבו מאד זה את זה - כידידים, לא כנאהבים. הם הכירו בגיל ארבע-עשרה, כששניהם הגיעו ללמוד בכתה ט', בבית הספר למדעים ולאמנויות בירושלים. בשעות הפנאי רקדה יעלה בלהקת "הורה נעורים", ואף הקדישה זמן לאימוני קרטה. עידן השתתף בחוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע בירושלים, ושיחק כדורסל כתחביב. מבלי להצטרף לאגודת ספורט כלשהי, ומבלי להשתתף בתחרויות.

    הידידות בין עידן ליעלה הייתה עמוקה מאד, ובנוסף לכל עיסוקיהם היו מקדישים את זמנם הפנוי המועט לטיולים ביחד. עידן נהג לחלוק עם יעלה את אהבתו לחי ולצומח. הוא היה מומחה בזיהוי צמחי בר, ועשה גם ליעלה היכרות אתם. כמו כן, היה הופך אבנים וסלעים בטיוליהם ומראה לה את מגוון החיים שמתחת לסלע.

     

    יום אחד הם הלכו לטייל לכיוון אתר עין-יעל, עוד לפני שהפך לשמורה בתשלום. בדרך נהנו ממראה להקת צבאים על רכס מלחה, שגם הוא עדיין לא היה בנוי. כשהגיעו לפסי הרכבת, נתקלו ברועה ערבי צעיר, שרעה את צאנו בשטח. יעלה הבלונדינית צדה את עינו והוא התקרב אל השניים, נושא את מקלו המסוקס, וקשר עמם שיחה בעברית עילגת. בשלב מסוים הושיט את ידו אל שערה של יעלה וקרב את ראשו אליה בניסיון לנשקה. היא חמקה ממנו בזריזות - לא לחינם הייתה בעלת חגורה שחורה בקרטה - ושניהם נסו מן המקום כל עוד נפשם בם. חסרי נשימה הגיעו חזרה לפנימיית בית הספר, ועוד ימים רבים אחרי המקרה המשיכו לדון בחוויה בוואדי.

     

    יעלה הייתה ילדה בלונדינית יפה, בעלת עיניים ירוקות, שעלתה ארצה מברית המועצות בגיל עשר, כבת יחידה לאביה ולדימיר ולאמה אנה. היא למדה מהר מאד את השפה העברית והקפידה לסגל לעצמה את המבטא הישראלי, עד שקשה היה להבחין אצלה אפילו בשמץ של מבטא מלשון האם הרוסית.

     

    מותו של אביה, פגע בה קשות. היא אהבה וכיבדה את אמה, אך עם אביה היו לה יחסים מיוחדים, שפסיכולוגים אולי היו מגדירים אותם כביטוי ל"תסביך אלקטרה", הפן הנקבי של "תסביך אדיפוס". יעלה שקעה במצב רוח דיכאוני, ונזקקה לטיפול פסיכיאטרי שנמשך כשלוש שנים, עד לסיום התיכון. המצב הנפשי לא פגע בהישגיה הלימודיים, ובקיץ שלפני השמינית, עידן והיא נסעו למכון וייצמן למחנה קיץ שהוקדש למדעים, שאליו הגיעו תלמידים מצטיינים מבתי ספר בכל הארץ.

     

    כשהייתה בת שמונה עשרה, קבע הפסיכיאטר המטפל, שיעלה השתקמה ושהיא בריאה נפשית, וכך הייתה כשירה להתגייס לצבא. בצבא שירתה בחיל המודיעין, ומכיוון שרק אביה היה יהודי ולא אמה, עברה בצבא תהליך של גיור. שילוב הנסיבות של המסגרת הצבאית, קונפליקט הזהויות שהתגבר עם תהליך הגיור, ושיור המשקעים ממותו של אביה, גרמו ליעלה להיכנס מדי פעם שוב למצבים דיכאוניים. היא שוחררה מן הצבא לפני תום השירות, בגלל תסמונת מאניה-דפרסיה.

     

    במשך כל התקופות הקשות, בביה"ס התיכון ובשירות הצבאי, עמד עידן לצדה של יעלה ותמך בה. השיחות עמו סייעו לה לצאת ממצבי המרה השחורה, והיא אפילו נהנתה מהטיולים ומהבילויים המשותפים עמו. אנה, אמה של יעלה, הייתה מאד אסירת תודה לעידן ואהבה אותו כמו בן, שמעולם לא היה לה. אולם, לעידן לא התאפשר להקדיש ליעלה את כל הזמן שנדרש לה. שירותו כקצין תותחנים בבקעה, מחויבותו למשפחתו, וגם החברות המזדמנות שלו, גזלו מזמנו הפנוי. הוא כבש לא מעט לבבות של בנות. כבן לאב תימני ואם פולניה, היה עידן תמיר ורזה, וצבע עורו שחום, שערו היה שחור ושופע, ועיניו כחולות, שזיק של צחוק תמידי שכן בהן.

     

    אחרי השחרור מן הצבא, למדה יעלה בחוג למחשבים באוניברסיטת תל-אביב, בעוד עידן נרשם והתקבל ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. הם היו מדברים בטלפון, אך פגישותיהם הלכו והתמעטו. כשעידן פגש את "האחת" שלו, תוך זמן קצר הם החליטו להתחתן. עידן מיהר לטלפן ליעלה ולבשר לה על החתונה הצפויה. שבוע אחרי אותה שיחת טלפון אחרונה, קיבל עידן מאנה את הבשורה המרה.

    בת עשרים וחמש הייתה  יעלה במותה.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/12/16 00:15:

      צטט: שרה בכור 2016-12-16 20:35:24

      מי ידע משעולי נפשה...
      עצוב וכואב
      ואכן, המילה חיים מסתיימת באות מ'
      בה מתחילה המילה מוות.

      אהבתי את כתיבתך
      תודה רבה לך, שרה, על הביקור, על הכוכב ועל התגובה.

      חיים ומוות הם שני צדדים של אותו המטבע. לולא המושג "מוות", לא היה צורך במושג "חיים".

      על פי תפישות רווחות בהודו, החיים, המוות והלידה מחדש, מאפיינים את הכבילות האנושית לתפישה החושית ולשכל, אשר מעוותים את היכולת לתפוש את האמת כהווייתה.אז בהיותנו "כבולים לתפישותינו המעוותות, כדאי לנו להסתכל תמיד על הצד החיובי שבדברים, ולהפיק ממנו את המירב והמיטב.

      שבת שלום ומבורך, עמוס.

        16/12/16 20:35:

      מי ידע משעולי נפשה...
      עצוב וכואב
      ואכן, המילה חיים מסתיימת באות מ'
      בה מתחילה המילה מוות.

      אהבתי את כתיבתך

        8/12/16 17:57:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-12-08 08:03:24

      סיפור עצוב

      תודה רבה, מכבית.

      אכן עצוב - כמו במציאות.

      כל טוב, עמוס.

      סיפור עצוב
        4/12/16 14:00:

      צטט: אהובהקליין 2016-12-04 13:39:15

       עמוס היקר.

       

       תיארת בחן וכישרון רב את הסיפור המעניין עם הסיומת הכואבת.

      הכתיבה: לעילא ולעילא.

       והדמויות מתוארות באופן מוצלח מאד.

       יישר כוח!

       שבוע - גדוש שמחות והצלחות.

       

       בברכה

       אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      בדרך כלל אני מעדיף סיפורים שאין בהם עצב, אך מה אפשר לעשות - החיים מזמנים לנו גם סיפורים עצובים.

      כשם ש"מוות" תלוי בקיום של "חיים", כך "עצב" הוא היפוכה של "שמחה".

      שבוע טוב, עמוס.

        4/12/16 13:39:

       עמוס היקר.

       

       תיארת בחן וכישרון רב את הסיפור המעניין עם הסיומת הכואבת.

      הכתיבה: לעילא ולעילא.

       והדמויות מתוארות באופן מוצלח מאד.

       יישר כוח!

       שבוע - גדוש שמחות והצלחות.

       

       בברכה

       אהובה.

        4/12/16 01:11:

      צטט: באבא יאגה 2016-12-03 22:19:11

      עצוב

      תודה רבה, אסתר.

      אכן עצוב. אמנם המוות הוא בן הזוג הצמוד של החיים, אך בכל זאת, כל מוות מעורר עצב, ובמיוחד מוות של מישהו מוכר אישית.

      שבוע טוב, עמוס.

        4/12/16 01:08:

      צטט: רחלי בן-צור 2016-12-03 20:23:41

      וואו...סיפור עצוב ונשמע כמבוסס על אמת. לעתים אנשים לא יוצאים מהפלונטר שמזמנים להם החיים.

      תודה רבה, רחלי.

      אכן הסיפור הבדיוני מבוסס על מקרה עצוב שהתרחש במציאות.

      שבוע טוב, עמוס.

        3/12/16 22:19:
      עצוב
        3/12/16 20:23:
      וואו...סיפור עצוב ונשמע כמבוסס על אמת. לעתים אנשים לא יוצאים מהפלונטר שמזמנים להם החיים.
        3/12/16 18:33:

      צטט: sari10 2016-12-03 17:21:22

      סיפור עצוב.יעלה הייתה עם בעיות ורקע דכאוני עוד קודם.
      נראה שהבשורה על חתונתו של עידן הייתה מה ששבר את גב הגמל...

      אולי הייתה מאוהבת בו בסתר ליבה? וגם אם לא, הרגישה שכך הוא ניתק ממנה,

      מי שהיה המשענת החשובה שלה לאורך שנים ארוכות.

      תודה רבה, שרי.

      זה אכן סיפור עצוב. גם המקרה שעליו הוא מבוסס היה סיפור עצוב. לצערנו החיים מזמנים לנו גם את הרגעים העצובים, ואנו מייחלים לשמחות ולבשורות טובות.

      שבוע טוב, עמוס.

        3/12/16 17:21:

      סיפור עצוב.יעלה הייתה עם בעיות ורקע דכאוני עוד קודם.
      נראה שהבשורה על חתונתו של עידן הייתה מה ששבר את גב הגמל...

      אולי הייתה מאוהבת בו בסתר ליבה? וגם אם לא, הרגישה שכך הוא ניתק ממנה,

      מי שהיה המשענת החשובה שלה לאורך שנים ארוכות.

        3/12/16 15:27:

      צטט: א ח א ב 2016-12-03 12:10:21

      אאוץ'. .....כואב . להתאבד בגלל אהבה ? יותר טוב לחיות ולאהוב..

      תודה רבה, אחאב.

      "ארוס" ו"תנאטוס" הולכים פעמים רבות יחד. אפילו בעברית יש "מת עליה", או "מתה עליו", שלפעמים לוקחים את זה במובן המילולי ולא המושאל, ואנו מכירים לא מעט מקרים של התאבדות בגלל אהבה נכזבת.

      בסיפור הזה, אהבה נכזבת יכולה להיות (במכוון) אחת מאפשרויות הפירוש של סיבת ההתאבדות. אולם נתתי גם די היבטים אחרים שיכולים לספק את ההסבר.

      אומרים שאין שופטים אדם עד שמגיעים למקומו. אני מסכים אתך שעדיף לאהוב ולחיות, מאשר למות כשאין אהבה. אולם, אני בהחלט יכול לקבל את התופעה שאדם קץ בחייו ומחליט לשים להם קץ במו ידיו.

      פרסמתי פה עוד סיפור על אוהב מאוכזב שמאי-רצון לחיות, איבד את חייו, אך לא במו ידיו - "הנסיכה ובן הקצב":

      http://cafe.mouse.co.il/post/3310762/

      שבוע טוב, עמוס.

        3/12/16 12:10:
      אאוץ'. .....כואב . להתאבד בגלל אהבה ? יותר טוב לחיות ולאהוב..

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין