עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    קׇרֽפּוּזי

    12 תגובות   יום שישי , 18/11/16, 18:41

    קׇרֽפּוּזי  

     

    הטיול הראשון שלי ביוון היה בקיץ 1987 עם בננו הבכור ערן, כשהיה בן 13 – טיול בר מצוה. היה חם ביוון, חם מאד!

     

    יום אחד, בשעות אחר הצהרים, הגענו לקׇלׇבׇּקה, למרגלות מֶטֶאוֹרה - אתר המנזרים המיוחדים בראשי ההרים - והתאכסנו בבית כפרי שהוסיפו לו חדרי אירוח, מעין צימרים. מי שקלט אותנו וטיפל בכל עניינינו במקום, היה הבן הצעיר של בעל הבית – יוֹרֽגוֹ. בחום יולי, לבוש מכנסיים קצרים וגופייה, פעיל ונמרץ, הוא התרוצץ ולא נח לרגע, דואג לכל האורחים. יורגו היה היחיד מבין בני הבית שדיבר אנגלית, אך חוויה מיוחדת חווינו דווקא עם אביו, שדיבר רק יוונית.

     

    את המנזרים המבודדים התכוונו לבקר למחרת בבקר, ולאחר שהתמקמנו בחדרנו, יצאנו על מנת לתור את העיירה קׇלׇבׇּקה. אביו של יורגו ראה אותנו בצאתנו וניגש אלינו שופע חיוכים וחביבות. הוא דיבר אלינו והזכיר מספר פעמים את המילה "פֶּדי", שהיא "ילד" ביוונית. בשערו השחור השופע, ובעיניו הכהות והערניות, הצליח ערן למצוא מסילות אל לב היוונים במספר הזדמנויות, לכן לא התפלאתי גם הפעם, שמארחנו מדבר על ה"ילד". הוא הזמין אותנו למטבח לאכול "קׇרֽפּוּזי" ונעתרנו, למרות שלא ידענו מה זה.

     

    הסבנו אל שולחן העץ הפשוט במטבח, ואז התברר לנו מהו "קרפוזי". מארחנו הוציא אבטיח מן המקרר, בצע אותו, הניח לפני כל אחד מאיתנו נתח ענק ממנו, והפציר בנו לאכול. לא היה צורך בהפצרות – אבטיח קר, ביום קיץ חם, הוא תמיד מעדן!

    בכל מאודו ניסה בעל הבית לקיים עמנו שיחה – הוא דיבר יוונית שבקושי הבנתי, ואני עניתי באנגלית, שהוא כלל לא הבין. הוא שאל מהיכן אנחנו, וענינו שאנחנו מישראל, מירושלים. הוא שאל אם אנחנו יהודים, וכשהשבנו בחיוב, החל לספר לנו את קורותיהם של יהודי העיר טֽריקׇלה הסמוכה, בעת מלחמת העולם השנייה. הסיפור היה ביוונית בסיסית, מלווה בהשמעת קולות ובתנועות ידיים, ונראה לי שהבנתי את עיקרי הסיפור:


    כשפלשו הנאצים לצפון יוון, ברחו יהודי טריקלה להרים, שלא כמו יהודי סלוניקי, שנותרו במקומם ונשלחו לאושוויץ. חלק מהם הצטרפו לפרטיזנים במערות וביערות בהרים, וחלקם מצאו מסתור אצל משפחות של נוצרים בני האזור. יהודים מטריקלה, שבכל זאת נתפסו על ידי הנאצים, הוצאו להורג בירייה. כדי להדגים מה עלה בגורלם, השמיע המספר הרבה קולות "בום, בום", שלוו ברקיעות רגליים.


    הסיפור הגיע אל סיומו, וכמוהו גם האבטיח.

    "אֶפֽחׇריסְטוֹ פּוֹלי (תודה רבה)", הודיתי למארחנו על שניהם.

     

    כשיצאנו אל הכביש, היה ערן משוכנע שבעל הבית סיפר על רעידת אדמה. זה לא היה חסר בסיס. בהתנסותנו המוקדמת יותר בדרום יוון, בעיר קׇלׇמׇטה, ראינו בתים חרבים רבים - תוצאה של רעידת אדמה הרסנית שהתרחשה כשנה קודם לכן. ישראל שלחה בזמנה סיוע לאזור, ולכן, כשהתברר למקומיים שאנחנו מישראל, זכינו ליחס חם במיוחד.

     

    כשהצגתי לערן את הסיפור על פי הבנתי, הוא התקשה להאמין שזהו אכן הסיפור ששמענו. למען האמת – גם לי היה קשה. אולם, הלהט והאמצעים הקוליים והחזותיים הם שסייעו למארחנו להעביר את המסר, ולמרות זאת תהיתי - אולי בכל זאת שגיתי?

     

    ***

    לאחר שכתבתי את הסיפור החלטתי לברר מה באמת קרה ליהודי טריקלה. בדקתי באינטרנט וגם יצרתי קשר דרך פייסבוק עם מספר יוצאי טריקלה, והתברר לי, שבקווים כלליים אכן הבנתי נכון את הסיפור.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/11/16 01:03:

      צטט: אהובהקליין 2016-11-24 08:44:57

       עמוס היקר.

       

       נהניתי מאד לקרוא על הטיול שלכם ביון-

      ותוך כדי כך למדתי גם כיצד נקרא האבטיח בשפה היונית.

      התפעלתי במיוחד: כיצד שני בני אדם מצליחים  לתקשר ביניהם כל כך יפה ,

      למרות שאינם מבינים את שפת איש רעהו.

       זה פשוט מדהים.

      יישר כוח!


       בברכה

       אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      גם אני בקושי האמנתי שאני מצליח להבין את מה שהאיש סיפר. על כן וידאתי גם ממקורות אחרים.

      כל טוב ושבת שלום, עמוס.

        24/11/16 08:44:

       עמוס היקר.

       

       נהניתי מאד לקרוא על הטיול שלכם ביון-

      ותוך כדי כך למדתי גם כיצד נקרא האבטיח בשפה היונית.

      התפעלתי במיוחד: כיצד שני בני אדם מצליחים  לתקשר ביניהם כל כך יפה ,

      למרות שאינם מבינים את שפת איש רעהו.

       זה פשוט מדהים.

      יישר כוח!


       בברכה

       אהובה.

        21/11/16 18:31:

      צטט: רחלי בן-צור 2016-11-21 16:26:30

      סיפור נפלא המאגד בתוכו את ההיסטוריה במקום וההיסטוריה של הקהילה היהודית. תודה לך עמוס.

      תודה רבה לך, רחלי.

      ההיסטוריה שלמדנו והבאתי כאן, היא ערך מוסף לחוויה של האבטיח והדו-שיח עם בעל הבית.

      כל טוב, עמוס.

        21/11/16 16:26:
      סיפור נפלא המאגד בתוכו את ההיסטוריה במקום וההיסטוריה של הקהילה היהודית. תודה לך עמוס.
        21/11/16 16:25:

      צטט: P65 2016-11-21 12:20:26

      מעניין, גם המנזרים האלה

      תודה על הביקור ועל התגובה.

      המנזרים, ואתרים אחרים בהחלט מעניינים. אולם, על פי הרגשתי, המפגשים עם אנשים הם יותר חווייתיים.

      כל טוב, עמוס.

        21/11/16 12:20:
      מעניין, גם המנזרים האלה
        21/11/16 11:00:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2016-11-21 10:34:12

      כבר כמה פעמים כתבתי שצריך להקים קבוצת בוגרי הריאלי בקפה... ולעצם הסיפור - יוון היא מדינה לא מפוענחת עבורי. הייתי כמה פעמים באיים, אבל זה ממש רחוק מלהכיר את המדינה הזו.

      תודה רבה, יורם.

      סיימתי את הריאלי כבוגר הפנימייה הצבאית בשנת 1957, מתי אתה?

      אחרי הודו, יוון היא המדינה השנייה בעולם החביבה עליי. למרות ביקוריי שם, אין לי אפילו ציפייה "לפענח" אותה. די לי באתרים מן המיתולוגיה שעומדים על תילם עד היום, ובחום ובחביבות האנושית שאני נתקל בה בפגישותיי עם אנשים.

      אחד הסיפורים הוא על מפגש חווייתי באי קורפו נקרא "ביצי פסחא" והתפרסם ב"קפה": http://cafe.mouse.co.il/post/2595490

      כל טוב, עמוס. 

        21/11/16 10:34:
      כבר כמה פעמים כתבתי שצריך להקים קבוצת בוגרי הריאלי בקפה... ולעצם הסיפור - יוון היא מדינה לא מפוענחת עבורי. הייתי כמה פעמים באיים, אבל זה ממש רחוק מלהכיר את המדינה הזו.
        19/11/16 14:55:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-11-19 14:15:24

      גם תובנה וגם אבטיח... הרי זה משובח. ופדי-פדו מוכר לנו ממושג לא חביב: פדופיל... (="אוהב" ילדים)

      תודה רבה, מכבית.

      יש למילה "פדי" גם נגזרות חיוביות, למשל, המושג "פאידוצנטריות" - העמדת הילד במרכז העשייה החינוכית.

      המאמר/חוברת "פאידיאה" של אפלטון, מתוך ספרו "המדינה", המסכם את תורתו החינוכית:

      http://www.ellopos.net/elpenor/greek-texts/ancient-greece/plato-paideia-cave.asp

      שבת שלום וכל טוב, עמוס.

      גם תובנה וגם אבטיח... הרי זה משובח. ופדי-פדו מוכר לנו ממושג לא חביב: פדופיל... (="אוהב" ילדים)
        19/11/16 13:13:

      צטט: sari10 2016-11-19 12:28:16

      סיפור מעניין. ואיך אפשר להבין סיפור בלי להבין
      את השפה? נשמע לי משימה בלתי אפשרית...
      תנועות ידיים ופרצופים אפשר להבין באמצעותם משהו,
      אבל סיפור שלם?

      תודה רבה, שרי.

      מורה שלנו בבית הספר הריאלי בחיפה אמר לנו פעם - עם עובדות לא מתווכחים!

      לפעמים סיפוריי הם בשלמותם או  בחלקם, פרי הדמיון, אך לא כן בסיפור הזה - הכל אמת לאמתה, או לפחות העובדות כפי שהן זכורות לי.

      שבת שלום, עמוס

        19/11/16 12:28:

      סיפור מעניין. ואיך אפשר להבין סיפור בלי להבין
      את השפה? נשמע לי משימה בלתי אפשרית...
      תנועות ידיים ופרצופים אפשר להבין באמצעותם משהו,
      אבל סיפור שלם?

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין