עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מחשבות ניסתרות

    מצאתי אותן בקירבי והן -
    המילים, כדורבנות נמצאות בתוכי
    מבקשות לצאת אל העולם לחופשי
    אט אט משחררת
    אט אט משתחררת

    0

    טיוטה / כוכבה סרנגה

    7 תגובות   יום חמישי, 17/11/16, 19:35

    טיוטה / כוכבה סרנגה


    ואת, כמו נייר טיוטה
    מתעוררת, מקומטת 
    לבוקר מזויין.
    על כרית, דמעותייך
    ספוגות בדיו מילים.

    רישרושי לבך
    צפרו לך מזמן
    פעימות של אלף עזאזלדקה 
    ציירו על עורקייך
    חיצי ורידים כחולים,
    הם, סתומים מדי כדי להבין אותך.


    באמת מתייסרת 
    על כל הצלפת שוט
    בכל מכת חשמל
    כשפוגע בך, ברק שיכור.
    בגרפים של אהבה
    את , עולה ויורדת
    יורדת ועולה
    לאורך ולרוחב
    מתנשמת בבחילה
    נקודות שחורות, רואה
    לוקחת כדורים, מקיאה

    וממתינה,
    לדף לבן 
    לאיזון 

    גמורה על
    קו המשווה

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/3/17 18:27:

      גם אם את מתעוררת מקומטת

      וכולך עצובה ,רועדת   ורוטטת

      הדמעות   שהן המכבסה  של  הלב

      יכולות לשטוף מהנשמה את הכאב

      וכשלפח יושלחו  המילים  שפירטו עם  הדיו את הכאב

      אפשר יהיה להעביר דף חדש ,ואת הכל לטובה לסובב

      שמעון

       

      ''

       

        19/11/16 06:51:

      יקירתי

      מזל שזאת רק טיוטה

      ואני מניח

      שאחרי התיקונים הנדרשים

      כולל המחיקות והתוספות

      הגרף יהיה על קו הרצף של אהבה עוטפת ומתוקה

      יופי של כתיבה כוכי

      אהבתי

       שאפו

       סוקראטס

        18/11/16 14:50:
      כוכי היקרה, עלי והצליחי בגראפים של אהבה ואל תעצרי את הנסיקה. את אלופה במעשה-חושב בעט נובע מלב נובע ובמכחול המפליא לעשות בשלל צבעיו כשהוא נתון בידך הענוגה. שבת שלום לך וליקיריך, בהוקרה, ברוך
        18/11/16 08:40:

      אוף... כל כך מסובך...לפעמים.

        17/11/16 23:31:

      כזו היא האהבה... משתנה.
      לעולם אינה כתמול שלשום.
      פעם מרגישים תחושה עילאית של אושר,
      ופעם אבדון.
      נדנדה...

        17/11/16 23:05:

      תודה נשיקה

      צטט: n1free 2016-11-17 22:52:58

      זה כנראה רציני, אבל הצחקת אותי במשחקי המילים שלך.

      נהניתי לקרוא.

        17/11/16 22:52:

      זה כנראה רציני, אבל הצחקת אותי במשחקי המילים שלך.

      נהניתי לקרוא.

      ארכיון