עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הטבע, לא איכפת לו ממחאות - רסיסים משירים

    0 תגובות   יום שני, 7/11/16, 13:47

    תשמעו משהו

    מִשֶּׁהָלְכָה הָאַהֲבָה, וְיָצָא הָאֲוִיר כֻּלּוֹ,

    וּבָאוּ מַחְשָׁבוֹת בִּמְקוֹמוֹ,

    סִמֵּן הַלֵּב יְעָדִים

    בְּכָל הָעוֹלָם וְרוּמוֹ.

    הוּא יָדַע אָמְנָם, כְּמוֹ שֶׁכָּל לֵב יוֹדֵעַ,

    שֶׁבַּמִּקְרֶה הַטּוֹב יוּכַל לְהַגִּיעַ רַק עַד הַר נְבוֹ,

    וּבְכָל זֹאת סִמֵּן יְעָדִים מֵעֶבְרוֹ,

    מְסַפֵּר לְעַצְמוֹ

    שֶׁשּׁוּם אַהֲבָה לֹא תַּעֲמֹד בְּדַרְכּוֹ.

     

     הטיפשות להגנת הטבע

     

    הִנַּחְתָּ הָרִים שֶׁל עֶצֶב וְנָהָר שֶׁל שִׁירִים

    עַל הַקִּיר שֶׁלְּךָ.

    אֲנִי שׁוֹמַעַת הֵד מֵהַג'וּנְגֶּל:

    "אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתָךְ שׁוּב".

    דִּבַּרְתָּ אֵלַי?

    (אֲנִי מְפַחֶדֶת מִשִּׁטְּיוֹן הַגַּעְגּוּעַ,

    שֶׁבּוֹ נִדְמֶה לְךָ שֶׁכָּל שִׁיר נִכְתָּב עָלֶיךָ,

    וְשֶׁהַקִּיר מָלֵא כַּוָּנוֹת וּמְּסָרִים).

    וְרָצִיתִי לְהַחְזִיר לְךָ, בֶּנְזוֹנָה אַתָּה בְּעַצְמְךָ,

    אֲבָל בִּמְקוֹם לָלֶכֶת מַכּוֹת,

    הִתְנַוַּנְתִּי כְּכָל הַבְּרִיּוֹת,

    וְכָתַבְתִּי פּוֹסְט פּוֹלִיטִי

    עַל דִּיּוּר בַּר־הַשָּׂגָה

    וְתַחְבּוּרָה צִבּוּרִית בְּסוֹפֵי שָׁבוּעַ.

    תִּרְאֶה מָה זֶה, רוּחַ הָאָדָם.

    תָּמִיד זִלְזַלְתָּ בְּרוּחַ הָאָדָם.

    אוּלַי צָדַקְתָּ.

    גּוּפוֹ סְמַרְטוּט, רוּחוֹ מְחֻרְפָנָה.

    אֲבָל יֵשׁ לִי תְּחוּשָׁה שֶׁלֹּא הָאָדָם לְבַדּוֹ

    אַחְרַאי לְהִתְחַמְּמוּת כַּדּוּר הָאָרֶץ,

    שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא בִּכְלָל מִתְקָרֵר. 

     

    הטבע, לא אכפת לו ממחאות 

     

    וְעַכְשָׁו, מִתְנַעֶרֶת בְּעַל כָּרְחֵךְ,

    כְּמוֹ חַיַּת הַשָּׂדֶה בְּמִצְוַת הָעוֹנוֹת בְּדַרְכּוֹ שֶׁל הַטֶּבַע

    רַב הַהוֹד וַחֲסַר הַלֵּב, שֶׁמּוֹלִיד וּמֵמִית, בְּלִי רַחֲמִים.

    אָז מָה תַּעֲזֹר כָּל הַהִתְקוֹמְמוּת הַזֹּאת נֶגֶד כָּל הַחֶרְפָּה?

    הַטֶּבַע, לֹא אִכְפַּת לוֹ מִמְּחָאוֹת, תַּאֲמִינִי לִי.

    שַׂמְתִּי לֵב שֶׁבַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הִפְסִיקוּ לְדַבֵּר עַל הַחֹר בָּאוֹזוֹן.

    עַכְשָׁו כֻּלָּם בַּקֶּטַע שֶׁל גְלוּטֶן. מָה, נִגְמַר הַחֹר?

    הָאַטְמוֹסְפֶרָה יָצְאָה מֵהָאָפְנָה? מִי מְשַׁלֵּם עַל הַמֶּחְקָרִים?

    מִי בַּעַל הַמֵּאָה

    הָעֶשְׂרִים וְאַחַת הַזֹּאת?

     

    עוד 

     

    רָצִיתִי לְנַסּוֹת לוֹמַר מַשֶּׁהוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּי אֵין לוֹ שֵׁם וְאֵין לוֹ תֹּאַר, וְיָצְאוּ לִי רַק שֵׁמוֹת וּשְׁמוֹת תֹּאַר. אוּלַי כִּי לֹא הֵעַזְתִּי לוֹמַר אֶת כָּל הָאֱמֶת, מִפְּאַת כִּכַּר הָעִיר שֶׁבָּה נֶאֱמָרִים הַדְּבָרִים, הַקַּלּוּת הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת שֶׁל עֲרִיפַת הָרָאשִׁים, מִשְׁפְּטֵי הַשָּׂדֶה, שִׂיחַ הָעִוְעִים, הַהֶקְשֵׁרִים הָאִישִׁיִּים, הַטַּעַם הַטּוֹב, הַלֵּב הַמִּשְׁתּוֹלֵל, הָעֹנֶג הַצָּרוּף אַךְ הַקָּצוּב, וְהַהִתְעַקְּשׁוּת לְהַתְמִיד אֶת הַיֹּפִי מֵעֵבֶר לִיכָלְתּוֹ לָשֵׂאת אֶת עַצְמוֹ תַּחַת אֵשׁ, וְתַחַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֹפֶן כְּלָלִי. וּמֵאַחַר שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה לוֹמַר דָּבָר, וּמֵאַחַר שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּנָּה כָּל הַזְּמַן, וּמֵאַחַר שֶׁעוֹד אֵינִי יוֹדַעַת לְאָן אֲנִי הוֹלֶכֶת, וּבְכָל זֹאת מְנַסָּה לְכַיֵּל אֶת צְעָדַי עִם לִבִּי, כִּי שַׂמְתִּי לֵב שֶׁמִּדֵּי פַּעַם, דִּבְרֵי הַיָּמִים מְבִיאִים אוֹתִי לַמָּקוֹם הַנָּכוֹן בַּשָּׁעָה הַיְּעוּדָה בְּלִי לִשְׁאֹל אוֹתִי, כְּמוֹ אֶל פִּסַּת הָאֵינְסוֹף הַכְּלוּאָה, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהַחַיִּים עָמְדוּ בְּדַרְכָּהּ, הִיא הִמְשִׁיכָה בְּשֶׁלָּהּ וּבִזְמַנָּהּ, עַד שֶׁהִתְפַּקְּעָה מֵעַצְמָהּ בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, בְּאֶמְצַע הוֹפָעָה, וּמֵאַחַר שֶׁכְּבָר חָזַרְתִּי אֶל הַמְּמַדִּים הַטִּבְעִיִּים וְהָעֲצוּבִים יוֹתֵר שֶׁל הַדְּבָרִים, חִפַּשְׂתִּי אֶת הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה לְסַכֵּם בָּהּ אֶת סוּג הַיֹּפִי, וְסוּג הַתְּעוּפָה. אָז הַמִּלָּה הַמְּסַכֶּמֶת הָאוֹלִיבֶרְטְוִיסְטִית שֶׁלִּי הִיא "עוֹד", תְּחִנָּתוֹ הָאַלְמוֹתִית שֶׁל אוֹלִיבֶר טְוִיסְט, שֶׁמִּתּוֹךְ עֹנִי וְרָעָב וְיַתְמוּת, וְגַם מִתּוֹךְ עָתִיד גָּדוֹל וְעָשִׁיר שֶׁצּוֹפֵן לוֹ הַמְּחַבֵּר מֵרֹאשׁ, בִּקֵּשׁ עוֹד. וְתִשְׁמְעוּ, זֶה כֵּיף גָּדוֹל לְבַקֵּשׁ עוֹד. שָׁנִים נִלְחַמְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁלֹּא יִפָּלֵט לִי אֵיזֶה "לֹא עוֹד" בְּרֶגַע שֶׁל חֻלְשָׁה, מֵרֹב הָרַעַשׁ הַנִּשְׁמָע בַּכִּכָּרוֹת, וְכָל הַלַּהַג וְהַמְּחָאוֹת, וְכָל הַפִּינְג־פּוֹנְג הַמָּהִיר וְהַצַּלְבָּנִי שֶׁל כָּל הַדְּרוּכִים הָאֵלֶּה שֶׁאוֹרְבִים לָרֶגַע שֶׁבּוֹ יִתְפְּסוּ אוֹתְךָ בְּאֵיזוֹ מִלָּה שֶׁהֶעֱתִיקוּ מֵהֶקְשֵׁרָהּ. אָז אֲנִי מַגִּישָׁה אֶת הַצַּלַּחַת שֶׁלִּי לְדִבְרֵי הַיָּמִים, וּמְבַקֶּשֶׁת עוֹד.

    ***

    אלה רסיסים מתוך שירים מתוך "עד התוהו הבא - סטנדאפ על פי תהום" (69 שירים, מהדורה חתיכית). מגב הספר:  מתוך הגב: "הספר הוא מסע הסתכלות נוקב, אישי, טעון ויחודי על חיים. באבחנות חדות ואמיצות, בהומור ובהתרסה, הדרה נאחזת במדע, מרפררת לניטשה, מתווכחת עם חז"ל, מתנחמת בלואי סי.קי. ובג'ק ג'ונסון, זועמת נגד רדת האור, מעמתת את הנעורים עם הזיקנה, ואת האכזריות של הטבע עם השירה של האדם, מפקפקת במחאות הצדק, מתנגחת בקלישאות על מערכות יחסים ומוסר, מנסחת מחדש את המלחמה בין המינים, מחדשת הלכה בדורה, מגלה מה לא כתוב בספר מִשְלֵי, ומתענגת על דיסוננסים קוגניטיביים. וכל זאת, באלגנטיות מרשימה, ובלשון מבריקה ושוצפת".

    ניתן לרכוש את הספר ישירות דרכי, בפניה במייל לפייסבוק או במייל דרך האתר הזה, או דרך מחנה המוזיקה שלי. ניתן גם להזמין מפגשים ואירועים על ספרות, יין או מוזיקה, ולדבר על כל מה שלא העזתם, או דברים מעצבנים במיוחד. 

     

    ההופעה הקרובה בדצמבר בת"א: ביום ראשון 11.12.16 בלבונטין 7 בשעה 20:00 בדיוק

     

    ''

    צילום: הילה עוז


    http://cafe.mouse.co.il/video/3338285/
     

     

    היו שלום

    הצליחו והצילו


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      HADARA
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין