עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    חשבון נפש

    10 תגובות   יום שלישי, 11/10/16, 12:10

    חשבון נפש

     

    כיהודי חילוני, חגי תשרי גורמים לי בכל שנה, להרהור מחדש על המרכיב היהודי שבזהותי. ברור לי לחלוטין, שאין לשום קבוצה ביהדות חזקה בלעדית על היהדות. אני מרגיש לא פחות יהודי מכל שומר מצוות. אצל מרבית חובשי הכיפות, היהדות נובעת מאמונה, אולם יש גם כאלה, שאצלם היהדות היא "מצוות אנשים מלומדה". היהדות שלי נכפתה עליי מלידה, אך חזרתי ובחרתי בה במודע.

    בביקורי בהודו בשנות הששים של המאה הקודמת, עסקתי רבות בשאלות הנוגעות לדת ולמושג האלוהות, והחלפתי דעות ולמדתי רבות מן החכמים ההודים שאתם נפגשתי. פגשתי גם יהודי דתי מישראל, ששהה בבומביי (כיום – מומבאי) בשליחות. מטבע הדברים, שוחחתי גם עמו על אותם נושאים. יום אחד, יצא לי להזכיר לו שאני חילוני, ואז אמר לי – "אתה יותר דתי מרבים, שחובשים כיפה ומגדירים עצמם כדתיים".

    אני שב ואומר, אינני דתי. אני חילוני, יהודי-חילוני. את היהדות בארץ אני מרגיש בחגים היהודיים, במיוחד בחג הפסח, אותו אנו מקיימים כהלכתו, ובחגי תשרי, בגלל המקבץ ובגלל התוכן.

    לעתים בחו"ל תחושת היהדות ושיתוף הגורל היהודי מתעצמים במפגשים מיוחדים. כך קרה לי בקוצ'ין שבהודו, כשהוזמנתי להשתתף, כעשירי למניין, בתפילה לעילוי נשמתו של בן קהילה שנפטר. בביקורי כעבור ארבעים שנה בקהילה, בשנת 2006, ביררתי מראש עם ראש הקהילה, בקידוש בביתו לאחר תפילת ערב שבת בבית הכנסת העתיק, אם אני דרוש לקיום "מניין" למחרת. כשענה שיש די מתפללים, הגעתי מאוחר ל"עיר היהודים" (Jew Town) ולבוש כמטייל, במכנסיים קצרים. ראש הקהילה עמד ברחוב, לפני בית הכנסת, וכשראה אותי שאל – "עכשיו אתה בא?" במהירות זימן את אחד מדיירי הרחוב, ואצלו אחסנתי את התרמיל ואת המצלמה. הוא גם השאיל לי זוג מכנסיים ארוכים, גדולים עליי בשני מספרים, וכך יכולתי להיכנס לבית הכנסת בלבוש "מכובד" ולהשלים פעם נוספת את מניין המתפללים.

    חוויות מעין אלה מחזקות ומעצימות את תחושת ההשתייכות לעם היהודי, וממחישות עד כמה המנהגים הדתיים – אצל כל אחד על פי בחירתו – הם חלק מהגדרת הזהות היהודית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/10/16 00:12:

      צטט: באבא יאגה 2016-10-15 23:47:13

      כן, זה נכון. גם אני בקרתי בבית הכנסת בקוצ'ין, לפני כעשור

      תודה רבה, באבא יאגה.

      בביקורי הראשון בקהילה, בשנות הששים, לא הייתה בעיה לכנס מניין ברובע היהודי, באזור בית הכנסת, למרות שחלקים נכבדים של העדה כבר עלו ארצה. הבעיה הייתה ב"פורט קוצ'ין", האזור בו התגוררו יהודים מעטים. מספר משפחות שהכרתי בביקורי הראשון, עלו במשך השנים ארצה, ויהודים מבוגרים נפטרו, וכך, ב-2006, גם באזור בית הכנסת כבר לא נותר מניין מבני המקום.

      מומלץ לכל מבקר יהודי בקרלה להגיע גם לקוצ'ין ולהתוודע למי שעוד נותר מהקהילה המיוחדת הזאת.

      חג סוכות שמח, עמוס.

        15/10/16 23:47:
      כן, זה נכון. גם אני בקרתי בבית הכנסת בקוצ'ין, לפני כעשור
        14/10/16 09:23:

      צטט: יצחק. ב 2016-10-14 02:56:53

      יהודי הוא עניין שבלב (בהכרה).
      המהות יהודית נאמרה בקול,
      אח"כ נכתבה בספר,
      אח"כ נחקקה בלב,
      "כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם
      נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה
      והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם" (ירמיהו ל"א, 32)
      ---
      היהודי הוא מי שלא עושה שקר בנפשו,
      יהיו אביו ואימו שבבשר אשר יהיו.
      שעושה שקר בנפשו, גם אם ידקלם יומם ולילה את המילים הכתובות בספרים,
      יקיים מנהגים, ילבש אביזרי "דתיות יהודית", יקרא לעצמו יהודי,
      אינו מקיים את בריתו עם עצמו - נשמתו,
      אינו מקיים בריתו עם אלהיו.

      תודה רבה, יצחק, על הביקור, על התגובה ועל הכוכב.

      אינני מתווכח עם דבריך, שנאמרו מתוך אמונה שלמה בכתוב בתורה. אולם, יש לי תהייה.

      אתה כותב - "היהודי הוא מי שלא עושה שקר בנפשו", ואני תוהה אם תכונה זו מאפיינת רק יהודים?

      מצד שני, אנחנו "בני ברית", והברית נחרטת בבשרנו שמונה ימים לאחר לידתנו. גם מי שרוצה להצטרף אלינו באופן רשמי, חייב לעבור את הטקס, מבלי להתחשב בגיל.

      אני מסכים בעיקרון, שאם מישהו מרגיש בכל מאודו שהוא יהודי, ומבטא זאת, בדרכו, באורח חייו, יש להחשיבו כיהודי, גם אם אינו עונה על כל הקריטריונים שנקבעים על ידי הממסד הדתי - ראה, למשל, ילדי העולים מרוסיה, שאמותיהם אינן יהודיות, והם מקריבים הרבה, אפילו את נפשם, בשירות בצה"ל.

      שבת שלום, גמח"ט, וחג סוכות שמח, עמוס.

        14/10/16 02:56:

      יהודי הוא עניין שבלב (בהכרה).
      המהות יהודית נאמרה בקול,
      אח"כ נכתבה בספר,
      אח"כ נחקקה בלב,
      "כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם
      נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה
      והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם" (ירמיהו ל"א, 32)
      ---
      היהודי הוא מי שלא עושה שקר בנפשו,
      יהיו אביו ואימו שבבשר אשר יהיו.
      שעושה שקר בנפשו, גם אם ידקלם יומם ולילה את המילים הכתובות בספרים,
      יקיים מנהגים, ילבש אביזרי "דתיות יהודית", יקרא לעצמו יהודי,
      אינו מקיים את בריתו עם עצמו - נשמתו,
      אינו מקיים בריתו עם אלהיו.

        14/10/16 00:27:

      צטט: ~בועז22~ 2016-10-13 23:09:10

      מקורה של משפחתי מהרי הקרפטים, שם כולם היו דתיים.

      אחרי השואה הגיע קומץ הפליטה לארץ וכאן פנה כול אחד

      לדרכו, אם מאובדנה של האמונה ואם משום שלל סיבות אחרות.

      סבי ז"ל היה מתנגד (בניגוד ל"חסיד").

      דרכו להאמין לא הייתה שונה מדרכו של כול מאמין אחר, למעט

      דבר אחד, או שניים...

      הוא הקפיד למלא אחר כול המצוות והחובות, הוא הקפיד בתפילה

      ומספרים עליו שידע לחזן באופן נפלא...

      ועם זאת, דרכו כ"מתנגד" הייתה מלאת קשיים, כי האיש הפריד

      בין הדת לבין אלה שראו בעצמם שליחים מטעם האל...

      ה"ריטואלים" שהם הנהיגו, וה"חצרות" שבהן שלטו, לא היו

      איך לומר..., כוס התה שלו...

      אמונתו באל ועבודתו את האל, היו תמימים, ככול שרק אפשר

      לדמיין.

      צר לי שלא יצא לי להכיר אותו.

      דבריך הכנים החיו את דמותו, אל מול עיני.

      תודה

      בועז

      תודה רבה לך, בעז.

      סבך נשמע לי איש מיוחד - מי שלא חושש ללכת נגד הזרם. לא לחינם קראת לו "מתנגד" - לא רק אדם שנהה אחרי הגר"א ולא אחרי הבעש"ט, אלא גם כמי שהתנגד לנוהג "החצרות" בזרם שאליו השתייך.

      צר לי שאינני מאמין "תמים" - מושלם - כפי שהיה סבך. אולם, גם אני מבדיל בין האמונה הדתית כרגש המנחה את התנהגות האדם, לבין דרישות הממסד הדתי, שלעתים נראות הרבה יותר כפוליטיקה מאשר אמונה.

      גמר חתימה טובה, עמוס. 

        13/10/16 23:09:

      מקורה של משפחתי מהרי הקרפטים, שם כולם היו דתיים.

      אחרי השואה הגיע קומץ הפליטה לארץ וכאן פנה כול אחד

      לדרכו, אם מאובדנה של האמונה ואם משום שלל סיבות אחרות.

      סבי ז"ל היה מתנגד (בניגוד ל"חסיד").

      דרכו להאמין לא הייתה שונה מדרכו של כול מאמין אחר, למעט

      דבר אחד, או שניים...

      הוא הקפיד למלא אחר כול המצוות והחובות, הוא הקפיד בתפילה

      ומספרים עליו שידע לחזן באופן נפלא...

      ועם זאת, דרכו כ"מתנגד" הייתה מלאת קשיים, כי האיש הפריד

      בין הדת לבין אלה שראו בעצמם שליחים מטעם האל...

      ה"ריטואלים" שהם הנהיגו, וה"חצרות" שבהן שלטו, לא היו

      איך לומר..., כוס התה שלו...

      אמונתו באל ועבודתו את האל, היו תמימים, ככול שרק אפשר

      לדמיין.

      צר לי שלא יצא לי להכיר אותו.

      דבריך הכנים החיו את דמותו, אל מול עיני.

      תודה

      בועז

        12/10/16 23:47:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-10-11 19:44:48

      מזדהה אתך לגמרי - הן בניתוק - והן בחיבור...

      תודה רבה, מכבית.

      טוענים ש"חותמים" ביום כיפור, אך "החותם" ממשיך במלאכה עד סוף "סוכות". לכן, גם אחרי כיפור מברכים: גמר חתימה טובה.

       

      ויקיפדיה:

      אחת הסברות שתפסו יותר מקום בנושא זה היא הסברה שבחסידות חב"ד, הסברה אומרת שנוהגים לברך בברכת חתימה טובה במשך כל עשרת ימי תשובה מכיוון שהחתימה עצמה נעשית ביום הכיפורים ואילו ברכת "גמר חתימה טובה" נאמרת אחרי יום הכיפורים ועד להושענא רבה בתקווה שהחתימה 'הטרייה' של בני אדם נחתמה בסימן טוב.

       

      אתר נוסף במרשתת:

      בחב"ד מסבירים שהברכה שנהוג לומר בין ראש השנה ליום הכיפורים היא "חתימה טובה", ואילו "גמר חתימה טובה" נאמרת לאחר יום הכיפורים ועד ליום השביעי של חג הסוכות, הנקרא "הושענא רבה".

      ומהי הסיבה לכך? כשאנחנו מברכים מישהו שיזכה לחתימה טובה, אנו מאחלים לו ששמו ייחתם ביום הכיפורים בספר החיים ושחייו יהיו טובים. עם זאת, ביום הושענא רבה נחתם סופית הדין על העולם ואז נקבע מה יהיה עתידו של האדם, אז אנחנו מאחלים שלא ייחתם ביום כיפור בלבד, אלא גם כשרשימת השמות הנכתבים בספר החיים תיסגר סופית.

      ומדוע ניתנה הארכה מיום כיפור, שנחשב כיום הקדוש שאנו יראים מפניו? כדי לתת לאנשים הזדמנות נוספת להתחרט על עוונות שעשו ולתקן את מעשיהם. על פי גישה זו, הקב"ה ממתין עוד כמה ימים, ורק בהושענא רבה הוא גוזר על כולנו "גמר חתימה טובה" (ולכן אנו מאחלים זאת האחד לשני).

      גישה אחרת אומרת שאומרים "כתיבה וחתימה טובה" עד ראש השנה – כולל, ו"גמר חתימה טובה" מראש השנה ועד יום כיפור – ויש כאלה שממשיכים לברך עד הושענא רבא.

      הרב חיים כץ, לשעבר ראש ישיבת הכותל, מציג גישה נוספת לפיה לשתי הברכות אותה משמעות, וכי ההבדל היחיד ביניהן הוא שאשכנזים נוהגים לומר "גמר חתימה טובה" והספרדים "חתימה טובה" (וגם כאן יש שממשיכים לומר גמר חתימה טובה עד הושענה רבא).

       

      גמר חתימה טובה, עמוס.

      מזדהה אתך לגמרי - הן בניתוק - והן בחיבור...
        11/10/16 13:33:

      צטט: אהובהקליין 2016-10-11 12:20:16

      עמוס היקר. קראתי את דבריך בעיון רב . אני חשה שאתה אדם ישר וירא שמים ובעל נשמה טהורה. נכון שלא תמיד הבגד קובע, אלא האדם, התנהגותו לזולת וגם אם הוא מגדיר את עצמו כחילוני עדיין הוא יהודי לכל דבר ,עצם העניין שנכנס בבריתו של אברהם אבינו, והרי הוא מורכב מגוף גשמי ונשמה אלוקית כפי שמתואר בחומש בראשית פרשת בראשית. שנה טובה וגמר חתימה טובה לך ולכל יקירך. בברכה אהובה

      אהובה, תודה רבה.

      אינני בטוח שאני זכאי לכל התארים שהרעפת עליי.

      כחילוני, "יראת שמים" אינה חלק מן הלקסיקון שלי.

      אני מאחל לך ולבני משפחתך שנה טובה וחתימה טובה והגשמת כל משאלותיכם לטובה, עמוס.

        11/10/16 12:20:
      עמוס היקר. קראתי את דבריך בעיון רב . אני חשה שאתה אדם ישר וירא שמים ובעל נשמה טהורה. נכון שלא תמיד הבגד קובע, אלא האדם, התנהגותו לזולת וגם אם הוא מגדיר את עצמו כחילוני עדיין הוא יהודי לכל דבר ,עצם העניין שנכנס בבריתו של אברהם אבינו, והרי הוא מורכב מגוף גשמי ונשמה אלוקית כפי שמתואר בחומש בראשית פרשת בראשית. שנה טובה וגמר חתימה טובה לך ולכל יקירך. בברכה אהובה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין