עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    האם יש יהודים בחאניה?

    6 תגובות   יום שני, 26/9/16, 08:39

    האם יש יהודים בחאניה?

     

    החלטנו שבנופש השנה באי כרתים, נכלול גם ביקור בעיר חאניה. עבורי הייתה זו חזרה נוסטלגית, לאחר שבשנת 1994 (עשרים ושתיים שנה קודם!) ביליתי בעיר שבועיים, בניסיון ללמוד יוונית.

    החברה בה רכשנו את חבילת הנופש הציעה גם יום טיול לחאניה, אך הוא נראה לנו יקר. חשבתי שאוכל להראות לרעייתי ולזוג החברים שלנו את העיר על פי ניסיון העבר שלי.

    התפלאתי שבתכנית הטיול שהציעה החברה היה מצויין גם ביקור בבית הכנסת היהודי. יש בעיר בית כנסת? בביקורי הראשון, איש לא הזכיר את דבר קיומו. החלטנו שאם בית הכנסת אכן קיים, מן הראוי לבקר גם בו.

     

    האוטובוס אסף אותנו מן המלון והביא אותנו לכיכר מרכזית מול השוק הגדול, בו נהגתי לבקר מדי יום בביקורי הקודם בעיר, ולתרגל את מה שלמדנו בשיעורים. גם הפעם ביקרנו בשוק והתברר לי שהוא שינה את פניו כמעט לבלי הכר. המבנה הוא אמנם אותו מבנה, אך תוכו נקי ומשופץ. במקום שוק ים-תיכוני אותנטי שמספק את צורכי התושבים, כיום רוב מרכולתו מיועדת לתיירים. נותרו עדיין מספר חנויות של בשר, דגים וירקות המשרתות את תושבי המקום, אך האווירה איננה אותה אווירה ואפילו באוויר יש ריחות אחרים – ריח ניקיון ולא ריח של שוק.

    יצאנו מן השוק ושוטטנו בסמטאות הצרות והציוריות של הרובע הישן של חאניה. ראינו בתים ששמרו על צביונם העתיק בן מאות השנים ובתים אחרים ששופצו והפכו לגמרי מודרניים. בין אלה לאלה, היו לא מעט בתים, ששימרו בעת השיפוץ גם קטעים עתיקים בקירותיהם החיצוניים.

    באחת הסמטאות פגשנו שני גברים שישבו על כסאות בסמטה צרה שכל הקירות בה היו צבועים בצבע בורדו.

    "קלימרה (בקר טוב)", אמר הצעיר והיותר גבוה מבין השניים, גבר בשנות החמישים, שפניו אובליים וראשו קרח - חציו קרח טבעי וחציו מגולח.

    "קלימרה", עניתי. "טי קׇנ֪ט֪ה? (מה שלומכם)"?

    התברר שהשואל הגיע מהעיר פאפוס בקפריסין לחופשה בכרתים, והוא שמח לפגוש את ה"שכנים" מישראל. במהרה תפס הגבר השני את הפיקוד. הוא היה בעל שער שיבה ופנים עגולים, ללא קמטים, ומה שבלט אצלו במיוחד, היו עיניו הכחולות והחיוך התמידי שריצד בהן. הוא היה הבעלים של כל המתחם שמסביבנו, שנקרא "אודיסיאוס" – מתחם אירוח, שכלל חדרים להשכרה, בית קפה וגלריה. "המארח" שלנו הצביע על חצר, שכיום היא חלק מבית הקפה, וסיפר שבמקום עמד קודם בית בן 400 שנה, שנחרב בהפצצה מהאוויר על ידי הגרמנים, במלחמת העולם השנייה. יותר מאוחר התברר לנו שגם בית הכנסת "עץ חיים" הופצץ על ידם. מארחנו סיפר על מעברים סודיים שהיו בין בתי הנוצרים, עוד מזמן השלטון העותומני באי. הוא הראה לנו תמונות ואף הזמין אתנו פנימה לראות את אחד הפתחים שכיום חסום, אך לבניו האדומות בולטות על רקע הסיד הלבן של הקירות.

    שאלנו אותו על בית הכנסת היהודי והוא סימן לנו עיגול על המפה הקטנה שקיבלנו, שהאתר לא סומן בה קודם לכן כאתר בעל עניין תיירותי. הוא גם סיפר שהיו בחאניה כ-300 יהודים לפני המלחמה, אולם אחרי פלישת הנאצים לאי כרתים, מרביתם ניספו, ולא נותרו בעיר יהודים. אחרי המלחמה, יהודים אחדים חזרו. נפרדנו משני הגברים החביבים והמשכנו לשוטט בסמטאות, עד שהגענו למזח הנמל הוונציאני של חאניה, עם המגדלור המפורסם שלו.

    http://cafe.mouse.co.il/image/3340050/
     

    פנינו מן המזח אל סמטה צדדית ומצאנו את בית הכנסת "עץ חיים". עם כניסתנו לחצר בית הכנסת, קיבלה את פנינו אישה צעירה, כבת שלושים.

    "אתם רוצים לשאול משהו על בית הכנסת?" שאלה.

    "לא תודה", השבנו. "אנחנו יודעים מה זה בית כנסת".

    "אתם עוד תרצו לשאול בהמשך", אמרה וחזרה אל מושבה מתחת לעץ התות, בחברת מספר אנשים שישבה אתם בטרם פנתה אלינו.

    בית הכנסת, שחרב במלחמה, שוחזר ושופץ בשנות התשעים, אך כיום מראהו משדר יושן, והוא בהחלט זקוק לשיפוץ מחודש. למרות זאת, הוא נראה כמו בית כנסת פעיל, ולא כמו מוזיאון. מאחר שידענו שאין יהודים בחאניה, הופתענו. חזרנו אל הצעירה שבחצר, שעזבה שוב את חבורתה ונפנתה אלינו.

    "ידעתי שתחזרו לשאול", אמרה.

    "באמת רצינו לשאול - האם המקום הוא בית כנסת פעיל?"

    קיבלנו מן הצעירה הסברים מפורטים על התכנסויות בערבי שבת, של תושבים יהודים בודדים ושל אורחים - יהודים וגם אחרים - מכל העולם, שמעדיפים לבלות בצוותא בבית הכנסת היהודי. (כמתואר גם בכתבה במרשתת - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4257046,00.html).

    התברר שהצעירה, שנראתה ונשמעה לנו ממוצא הולנדי, היא בעצם ממזרח גרמניה. היא נראה לנו כלא יהודייה, אך לא ביררנו זאת אתה ושמרנו על פרטיותה. היא סיפרה לנו על חדר התצוגה שבקומה השנייה, על המקווה שנמצא בחצר האחורית וגם על שני קברי הרבנים המצויים שם. כמו כן סיפרה, שבחגים מתכנסים בחאניה כל יהודי האי, ורב שמגיע מאתונה, מקיים בבית הכנסת את תפילות החג בציבור.

     

    למרות שאיננו פוקדים בתי-כנסת באופן קבוע, הייתה זו עבורנו חוויה מיוחדת. התרשמנו מאד מן העובדה שמצליחים לקיים בית כנסת בהעדר קהילה יהודית. בהקשר זה נזכרתי בדברים ששמעתי לאחרונה: "יש מדינות שאין להן חוקה, ויש חוקה שאין לה מדינה (הכוונה ללבנון ע. נ.)".

     

    הביקור בבית הכנסת בחאניה חיזק אצלי פעם נוספת את התחושה של שיתוף הגורל בינינו לבין יהודים בעולם, באשר הם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/9/16 00:18:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2016-09-27 18:08:38

      להבנתי, המשפט האחרון שלך, על שיתוף הגורל היהודי הוא מיצוי כל הסיפור כולו. בכל אירופה ובמקומות רבים נוספים יש או היו קהילות יהודיות שאנחנו מרגישים קשר עמוק אליהן, לא משנה כמה הם רחוקים ובודדים. זה הסיפור.

      תודה רבה לך, יורם.

      בנסיעתי הראשונה לחו"ל, במסע שלי להודו בשנות הששים, נוכחתי באותה שותפות גורל יהודי, כאשר הוזמנתי להשתתף כעשירי למנין, בתפילה לעילוי נשמתו של נפטר. למרות חילוניותי, זו הייתה חוויה מיוחדת, אותה העליתי על הכתב בסיפור "עשירי למניין".

      כל טוב ושנה טובה, עמוס. 

        27/9/16 18:08:
      להבנתי, המשפט האחרון שלך, על שיתוף הגורל היהודי הוא מיצוי כל הסיפור כולו. בכל אירופה ובמקומות רבים נוספים יש או היו קהילות יהודיות שאנחנו מרגישים קשר עמוק אליהן, לא משנה כמה הם רחוקים ובודדים. זה הסיפור.
        26/9/16 12:29:

      צטט: רחלי בן-צור 2016-09-26 09:35:46

      פוסט מדהים ומרגש. אכן יש שותפות גורל ושותפות בעוד הרבה דברים. שתהיה לך ולמשפחתך שנה נפלאה, שנה של בריאות ושנה של שמחה ויצירה!

      תודה רבה, רחלי.

      קורה לי לא אחת שהמפגש עם יהודים, או עם אתרים יהודיים, מחזק את תחושת שותפות הגורל שלנו, מבלי להתחשב בהבדלי צבע, שפה, או מנהגים.

      את כל ברכותייך אני מחזיר אליךחיוך!

      שנה טובה, שנת בריאות ואושר, עמוס.

        26/9/16 12:26:

      צטט: HagitFriedlander 2016-09-26 09:01:00

      תודה עמוס על השיתוף...מרגש ביותר ותיאוריך כה מוחשיים שאפשר בם לגעת:)

      תודה רבה, חגית.

      הזיכרון עדיין טרי!

      שנה טובה וברוכה, ובעיקר בריאות טובה, עמוס.

        26/9/16 09:35:
      פוסט מדהים ומרגש. אכן יש שותפות גורל ושותפות בעוד הרבה דברים. שתהיה לך ולמשפחתך שנה נפלאה, שנה של בריאות ושנה של שמחה ויצירה!
        26/9/16 09:01:
      תודה עמוס על השיתוף...מרגש ביותר ותיאוריך כה מוחשיים שאפשר בם לגעת:)

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין