עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    אבלה וחפוית ראש בין חוגגים

    12 תגובות   יום ראשון, 18/9/16, 00:38

    אבלה וחפוית ראש בין חוגגים

     

    נחמה עמדה מתייפחת בפינת האולם הגדול, ראשה מושפל אל חזה ודמעותיה זולגות אל שמלתה הפרחונית ההדורה, המהודקת בסרט ורוד למותניה. היום חוגג אחיה יותם את חגיגת הבר-מצווה, והאורחים הגודשים את האולם חוגגים יחד אתו. כולם אוכלים ושותים, משוחחים וצוחקים.

    רבע שעה קודם לכן עוד עמדה בגאווה ליד דלת ארון הקודש בבית הכנסת הרפורמי, שבו עלה יותם לתורה וקרא את ההפטרה. היא הייתה גאה בתפקיד שהוטל עליה, וציפתה לסימן מן הגבאי שהגיע הזמן לסגור את הארון.

    האולם היפה והמרווח, שבו נערכת החגיגה, נועד בדרך כלל לקידוש שלאחר התפילה, אך הפעם החליטה המשפחה לחגוג בו גם את חגיגת בר המצווה, עם כל המתפללים, ועם כל האורחים שהגיעו במיוחד. איש מבין החוגגים אינו מבחין כיצד נחמה, האחות הקטנה בת העשר, בוכה ואינה חוגגת.

     

     

    "מה קרה לך, נחמה?" שאלה אראלה השכנה, אם חברתהּ הטובה, שניגשה אליה לנחמהּ.

    "יותם העליב אותי".

    "מה הוא עשה?"

    "הוא כל הזמן רק עם החברים שלו, והם צוחקים עלי".

    "איך את יודעת שהם צוחקים עליך?"

    "כשאני מתקרבת אליהם, הם מפסיקים לצחוק ומשתתקים", ענתה נחמה בפרץ חדש של עלבון והתייפחות.

    "את לא יכולה להיות בטוחה שהם צוחקים דווקא עלייך. וחוץ מזה, את יכולה להחזיר לו ליותם – את יכולה לדבר עליו עם החברות שלך".

    "נכון, אבל זה לא הכל. אני בנבחרת ההתעמלות, וגם יותם היה שם עד שפרש. כל תרגיל שאני עושה, הוא אומר שהוא יודע יותר טוב ממני, וזה לא נכון".

    "קודם כל, נחמה, את לא צריכה להיות בתחרות אתו. את צריכה לעשות את הכל, הכי טוב שאת יכולה, ולהיות מרוצה שאת מצליחה, וכמובן, לשאוף תמיד להשתפר".

    "אבל הוא תמיד מתרברב".

    "התרברבות היא לא תכונה חיובית", אמרה אראלה. "וכשהוא מתרברב כמה הוא טוב, תמיד תוכלי למצוא מישהו שהוא טוב ממנו, אפילו אם הוא לא מישהו שמופיע באולימפיאדה".

    סוף, סוף, הופיע שביב חיוך בעיניה של נחמה, שהיו אדומות מבכי.

    "וגם בבית", אמרה נחמה והחלה שוב לילל, "ליותם מותר הכל, לא מעירים לו על כלום. ולי כל הזמן מעירים ומעבירים ביקורת על מה שאני עושה, או לא עושה וכביכול הייתי צריכה לעשות, וזה מערער לי את הביטחון".

    "בוודאי שהיה עדיף אם היו מעודדים אותך", אמרה אראלה, "אבל הביטחון שלך לא צריך להיות תלוי במה שאומרים אחרים, אפילו לא ההורים. אם את יודעת בתוכך, שאת משתדלת ומתאמצת, ועושה את הטוב ביותר שאת יכולה, זה צריך לתת לך סיפוק ולחזק את הביטחון שלך".

    היה נראה שנחמה נרגעה במקצת, ובאותו רגע ניגש אליהם בעלה של אראלה.

    "מה קרה, נחמה?" שאל ולא המתין לתשובה. "אראלה, אני חושב שאנחנו צריכים כבר ללכת. את זוכרת שקבענו היום עם הוולמנים".

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/9/16 11:15:

      צטט: אהובהקליין 2016-09-22 23:52:04

      עמוס היקר. נהניתי לקרוא את הסיפור המתאר קטע של חיי האחים אשר נראה ממש מציאותי. כמה פעמים אנו נתקלים בחיי היום- יום במריבות בין האחים והאחיות. ואתה תיארת זאת באופך מעולה. סוף שבוע טוב ומאושר. בברכה אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      הסיפור אכן מבוסס על אירוע שהתרחש במציאות, אך יחסי קנאה/יריבות בין אחים מוכרים לנו מקדמת דנא.

      שבת שלום וכל טוב, עמוס.

        22/9/16 23:52:
      עמוס היקר. נהניתי לקרוא את הסיפור המתאר קטע של חיי האחים אשר נראה ממש מציאותי. כמה פעמים אנו נתקלים בחיי היום- יום במריבות בין האחים והאחיות. ואתה תיארת זאת באופך מעולה. סוף שבוע טוב ומאושר. בברכה אהובה.
        22/9/16 11:33:

      צטט: דאגניט. 2016-09-21 17:23:50

      ניחומים לנחמה שיש לה כזה אח קקה. לצערי היא לא היחידה. ואני מניחה שזה שנחמה היא בת ויותם הוא בן זה לא מיקרי בסיפור הזה.

      תודה רבה דאגניט.

      הסיפור מבוסס על אירוע אמתי. מכיון שהוא נסמך על דברי הגיבורה בלבד, ולא על תחקיר מלא, ספק אם ניתן להסיק ממנו מסקנות על אופי האח ועל היחסים במשפחה.

      כל טוב ושנה טובה, עמוס.

        22/9/16 01:00:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-09-21 16:50:12

      ניחומים לנחמה... עזה קנאת אחים.

      תודה רבה, מכבית.

      את סיפור קין והבל כבר כתבו לפניי...

      כל טוב, עמוס.

        21/9/16 17:23:
      ניחומים לנחמה שיש לה כזה אח קקה. לצערי היא לא היחידה. ואני מניחה שזה שנחמה היא בת ויותם הוא בן זה לא מיקרי בסיפור הזה.
      ניחומים לנחמה... עזה קנאת אחים.
        19/9/16 11:14:

      צטט: HagitFriedlander 2016-09-19 10:13:06

      הצלחת שוב עמוס להצליח לרכז אותי בתוך האי ריכוז הפרטי שלי בזכות כתיבה קולחת ואנושית כל כך...תמיד שאלתי את עצמי אם ביטחון עצמי תלוי רק בסביבה או שזה משהו שנולדים איתו...ואם נולדים איתו הסביבה מחריבה אותו לפעמים ואם לא נולדים איתו אפשר לרכוש אותו באיזה מדף בסופרמרקט? :)

      תודה רבה, חגית.

      אחרי שנות לימוד רבות ועיסוק בחינוך, אין לי תשובה חד משמעית לשאלות שעוררת.

      נדמה לי שאנשי מכון אדלר, מחשיבים עצמם כבעלי תשובות, אך לאסכולות אחרות יש בוודאי תשובות שונות.

      ההורים, שעול החינוך מוטל בעיקר על כתפיהם, לא עוברים כל הכשרה להורות - וחבל.

      נראה לי שביטחון עצמי מתפתח בעיקר בעקבות השפעת ההורים והסביבה.

      לא נראה לי שביטחון עצמי זו תכונה מולדת.

      כל טוב והרבה בריאות, עמוס.

        19/9/16 11:08:

      צטט: שלויימה 2016-09-19 04:47:52

      כמו תמיד - כתוב יפה !

      תודה רבה שלויימה, על הביקור על התגובה ועל הכוכב.

      אתה תמיד מוזמןחיוך.

      כל טוב, עמוס.

        19/9/16 10:13:
      הצלחת שוב עמוס להצליח לרכז אותי בתוך האי ריכוז הפרטי שלי בזכות כתיבה קולחת ואנושית כל כך...תמיד שאלתי את עצמי אם ביטחון עצמי תלוי רק בסביבה או שזה משהו שנולדים איתו...ואם נולדים איתו הסביבה מחריבה אותו לפעמים ואם לא נולדים איתו אפשר לרכוש אותו באיזה מדף בסופרמרקט? :)
        19/9/16 04:47:
      כמו תמיד - כתוב יפה !
        18/9/16 11:36:

      צטט: sari10 2016-09-18 11:13:10

      מעניין. קטע מתוך חיים.
      זוויות התבוננות שונות.
      הילדה נחמה מתוך עצמה ואראלה בהתבוננות מבחוץ.
      יפה איך שעודדה את נחמה.
      לא ממש קל ופשוט ליישם עצות טובות,
      אבל זו ההתחלה.

      והסיום?
      אוף... איך התעצבנתי על בעלה של אראלה חיוך

      תודה רבה, שרי.

      שמח שאהבת למרות ש"התעצבנת". באמת, למה הבעל תמיד מפריע באמצע?

      ואולי זה היה הרגע המתאים להפסיק?

      כל טוב, עמוס.

        18/9/16 11:13:

      מעניין. קטע מתוך חיים.
      זוויות התבוננות שונות.
      הילדה נחמה מתוך עצמה ואראלה בהתבוננות מבחוץ.
      יפה איך שעודדה את נחמה.
      לא ממש קל ופשוט ליישם עצות טובות,
      אבל זו ההתחלה.

      והסיום?
      אוף... איך התעצבנתי על בעלה של אראלה חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין