עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    גוף

    על הקצה / פרק 1-יום הולדת

    1 תגובות   יום שבת, 10/9/16, 09:15

    חורף דהוי בפרבר הירושלמי. מכוניות דוהרות מצליפות בחוזקה מהלומות מים על העוברים ושבים. מטריות בשלל צבעים מוטלות שבורות בצדי המדרכות ועגלת תינוק אחת חונה ליד גדר אפורה. לחות מרבית שאינה אופיינית לעונה זו ובכל זאת אנשים מציפים את הרחובות, מנהלים חיי שגרה ומצפים ליום המחר שאולי אתו יביא נחמה. רחל חוגגת יום הולדת, בת שבע עשרה ובטח יגיעו חברים רבים. טווה רחל חלומותיה בחוטי מחשבה דקים ולהוטים. חלום על עלם בחיר שיישא אותה לאישה, עת יקימו בית ומשפחה. והוא עלם גבה קומה ובהיר עור, שחור שיער ופניו כשל מלאך. לא חושבת רחל להתגייס לצבא ובודאי תסתפק בשירות לאומי. כל חברותיה מתכננות להתגייס ואף מנסות לשכנע את רחל לעשות כך. אך רחל בחורה עדינת נפש ורכה ובודאי לא תוכל לבצע מטלות קשות או לפחות כך חשבה. החברים החלו להגיע, התקבצו שלושים במקלט בית הספר, כיבוד רב ושתייה, מוסיקה טובה וריקודים. ורק אחד צד את עיניה של רחל. ומשום מה לא הכירה את הבחור וגם לא זיהתה. הוא עמד שם ליד דלפק השתייה עם יעל, הם היו מדברים וגם צוחקים ורחל תהתה מי הוא אותו עלם יפה תואר שכבד אותה ביום הולדתה. הוא בטח לא מהמוזמנים והצטרף ליעל או לשוש. אני אגש לשוש ואשאל אותה כך חשבה רחל עד שהבחינה כי אותו בחור פונה לכוון היציאה ואף נעלם כלא היה. בלטו בנוכחותן חברותיה לכיתה, הן גם הניבו חיות למסיבה אשר אופייה נקבע מעצמו כסולידי ומופנם. בעוד שהייתה מוסיקה והיו ריקודים, אך היו גם חללי שקט תהומי. רחל ניגשה אל חברתה שוש אולי כדי לתהות על קנקנו של אותו בחור. שוש,"ראיתי כי בין האורחים נכח בחור שאני לא מכירה". "לאיזה בחור את מתכוונת רחל", תהתה שוש. "זה שעמד בפינה ושוחח עם יעל". "אז אולי כדאי שתיגשי רחל ליעל ותשאלי אותה". שוש חברתה לספסל הלימודים ועוד מימי הגן. שתי חברות טובות המלוות את עצמן באש ובמים. גם הוריהן התחברו ברמה של מפגשים ויציאות. גם בבגדים תמיד היו תואמות, עד כדי כך שלפעמים לא הצליחו להבדיל בניהן. למרות שכלל הן לא דומות, שוש בחורה מלאת גוף ונמוכה, ורחל גם מעט מלאה אך דיי גבוהה. שוש מעט תקיפה במנטאליות , כך למשל הייתה מגיבה בצורה מאד חריפה ואף בניבול פה כאשר היו אומרים לה או עושים דבר מה אשר לא מצא חן בעיניה. כמו המקרה עם המורה מיכל בכיתה ט' כל חטאה של המורה היה כשהעירה לשוש על כתב ידה המסורבל, "את לא יודעת מה את מדברת ובכלל תביטי קודם כל על כתב היד שלך". כך בעצבים מרוטים ובחוסר התחשבות הטיחה שוש את ארסה על המורה. גם רחל עצמה סבלה ממזגה של שוש, וזאת על כל דבר קטן הייתה תקיפה עם רחל מילולית ולפעמים אף מתקיפה ( בשני מקרים יוצאי דופן של תגרת ידיים). ורחל עדינת נפש ובכלל לא תואמת באופי לחברתה. כנועה וצייתנית ומוצאת תמיד את הדרך למילה הטובה ולחיוך המופגן אך לא מאולץ. רחל ניגשה באמת ליעל לשאול אותה אודות הבחור יפה התואר ששוחח איתה שם בפינה ליד הבופה. "זה ניר ליטמן, למה את שואלת"? תהתה יעל. "לא סתם מסקרנות, פשוט אני לא מכירה אותו" הסמיקה רחל. "אה, אני רואה שנדלקת על ניר, והאמת שאני מבינה אותך כי כולן דלוקות עליו... למרות שהוא כבר יוצא קבוע עם מישהי... יום ההולדת של רחל היה דשן בשמחה ובריקודים, במתנות ובהרבה אושר (וזאת למרבה הפלא כי רחל בכלל לא הייתה מקובלת בחברה) והסתיים לקראת חצות. רחל ושוש נשארו עוד קצת על מנת לסדר ולנקות את המקום, ויצאו קצת אחרי חצות וחצי. אביה של שוש היה אמור להגיע ולהסיען לביתן אך משום מה הוא התעכב ואף לא ענה לנייד שלו. רחל ושוש עצרו מונית אשר הורידה את שוש בביתה ואחר כך את רחל. בהינף יד משכה את השמיכה על פניה, צפצוף מכולת האשפה בחצר הבניין וקרני השמש החלשות החותכות את קצה הגשם של תחילת חודש נובמבר חדרו מבעד לתריס, הסגור למחצה, סנוורו את עיניה. השעה הראתה על רבע לשבע בעת שהביטה אל השעון שעמד על השידה לצד המיטה .לא היה לה בשביל מה למהר לקום היום, רצתה להישאר מתחת לשמיכה אבל קונצרט הרעשים מבחוץ התגבר, בקולות ילדים שצעדו אל בית הספר, ואוטובוס שחלף גרם לה להתעורר לגמרי. היא הסירה את השמיכה מעליה שפשפה את עיניה, בעודה מותחת את ידיה לאחור צעדה לעבר חדר האמבטיה. בפתחה את הברז למים זורמים, צחצחה את שיניה, והביטה בדמותה במראה שהחלה להתמלאות באדים ונעלמה, עם פרץ הדמעות בזמן שעמדה מתחת לזרם המים החמים שנשטף בריח סבון הסחלבים. היא בכתה את בדידותה האינסופית. את חוסר קבלתה בחברה. בעודה מתלבשת וחוטפת פיסת לחם מארוחת הבוקר, הריצה בראשה התלבטות, אם להגיע היום לבית הספר או לחזור למיטה ולהתחבא שוב מתחת לשמיכה. רחל יצאה מביתה מעט מבולבלת ובעודה חוצה את הכביש לעבר בית הספר מכונית ענקית התנגשה בה והעיפה אותה למרחק לא מבוטל. חושך תהומי ושקט. על הכביש מוטלת רחל, אולי חיה? אולי מתה? אולי..... "מציף בה רזי נפשה בקצף לבנבן , בין כחול לאפור, מותיר אותה תוהה בשתיקתה הרועמת בין גלים ותמימות". מעבר לפחד בעוד מיטת בית החולים מטלטלת וחוטפת מכות מקירות המסדרונות. רחל מאבדת את מאור עיניה כתוצאה מהתאונה הקשה. מתקשה רחל לעכל את הבשורה המרה, בעוד הכאבים הקשים בכל גופה לא מרפים. מספר ניתוחים לא מבוטל עברה רחל, גם בעיניה וגם בגופה. היו ימים שהרופאים ממש הרימו ידיים ויצאו החוצה לאמה ולאחיה של רחל על מנת לבשר להם ששעותיה מעטות, אך מלאך האל אשר ריחף מעליה חס בכל פעם מחדש על נשמתה ולא נתן לה לצאת מגופה. בגיל שבע עשרה ויום משתנים חייה של רחל לחלוטין ומנערה סהרורית ונחבאת לכלים הופכת רחל לנערה שבורה גופנית ונפשית. ומכאן יוצאת רחל למסע מפרך בחייה, מאבק עיקש לעמוד על הרגליים ולהגשים את חלומה להקים בית ומשפחה. לא נחה דעתה וברוחה עדיין דמיינה את אותו עלם יפה תואר אשר יישא אותה לאישה ואיתו תקים משפחה. מסיבת יום ההולדת של רחל הייתה המסיבה היחידה שאי פעם ערכו עבורה. גם בימי הגן וגם בימי בית הספר פסחו הוריה וחבריה על ימי הולדתה והסתפקו בציון התאריך ואולי בקניית מתנה צנועה. בסתר ליבה הרגישה רחל שמשהו עומד לקרות. משהו לא הסתדר לה עם ההתגודדות הפתאומית סביבה והרי מעולם אף אחד לא שם עליה אז למה דווקא עכשיו. משהו הציק לה והטריד אותה לכל אורכה של המסיבה המוזרה. ובדיעבד אולי התאונה הייתה יזומה. ימים יגידו...... ליד הבופה עמד נער יפה תואר ושמו ניר ליטמן. ניר ליטמן לא היה בן כתתה של רחל ואפילו למד בשכבה מעליה. מספר דקות לפני שחצתה רחל את הכביש עלה ניר ליטמן על רכבו של אביו אברהם ליטמן. כמו שתכנן עם אביו לדרוס על מנת להרוג, רחל חוצה את הכביש ונפגעת ממכונית בה נהג אותו נער אשר הקסים אותה ובדיעבד אותו נער אשר אביו אחראי לעוולות רבות שנעשו למשפחתה ובמיוחד לאביה. רחל לא מוכנה לוותר, רחל תילחם בכל כוחה לקום ולעמוד על הרגליים ויהי מה. רחל עצמה את עיניה והקשיבה לעצמה: "אני מאמינה שאלוהים מעמיד אותי בניסיון נוסף, אל תדאג אבא אני אשמור על עצמי. דמעה זלגה מעינה של רחל הנידה את ראשה בתנועה עלומה, הניחה ואז נרדמה. ומחר הוא יום חדש, מפרך.
    © כל הזכויות שמורות לאלי משעלי

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/9/16 09:45:

      בוקר טוב של שבת אלי

      הותרת אותי עם רצון עז לקרוא את ההמשך

      * שבת נהדרת

      ארכיון

      פרופיל

      elimish
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין