עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    שניים אוחזין ......

    10 תגובות   יום שישי , 19/8/16, 12:23

    שניים אוחזין ...... 

     

    שניים אוחזין בטלית, .... זה אומר: "כולה שלי", וזה אומר: "כולה שלי". (תלמוד בבלי, בבא מציעא, א')

     

    לבוש בשרוואל שחור וחולצה לבנה ארוכה עד מתחת למותניים, חובש כפייה לבנה ועקל שחור, נכנס האב בשערי בית הספר, בעת ההפסקה, ופניו אדומים ממאמץ ההליכה המהירה ומזעם. הוא תר בעיניו אחר בתו, וכשגילה אותה משחקת עם חברותיה, צעד במהירות לעברה ותפס בידה.

    "את באה עכשיו אתי הביתה!"

    "אבל אני רוצה להישאר פה, אני רוצה ללמוד", ענתה בבכי.

    האב לא שעה לבכייה וגרר אותה בכוח לעבר השער.

    המנהל, שצפה באירוע מחלון משרדו, רץ לעבר השניים ותפס בידה הפנויה של הילדה.

    "היא תלמידה מצטיינת, אדוני, תראה את התעודות שלה. בבקשה תשאיר אותה בבית הספר", התחנן המנהל. מושך בידה השמאלית.

    "היא מתחילה להיות בחורה ומקומה בבית. בקרוב גם נמצא לה חתן", אמר האב ומשך בידה הימנית.

    "אבל היא רוצה ללמוד והיא טובה מאד בזה. תן לה עוד כמה שנים עד שתתחתן".

    "אדון מנהל, אל תלמד אותי מה לעשות! היא בתי, והיא תעשה מה שאני אומר לה".

    בזה נגמר הוויכוח, והילדה הבוכייה נגררה בכוח הביתה.

     

    המקרה קרה עם קום המדינה באחד מכפרי הגליל התחתון. בחופש הגדול, לפני פתיחת שנת הלימודים, כשהילדה עמדה להיכנס לכיתה ז', אסר זאת האב, וציווה עליה להישאר בבית. אולם ביום שנפתחה שנת הלימודים, חמקה הילדה מהבית לבית הספר, ואמה הזעיקה את האב.

     

    כמו בהרבה חברות מסורתיות, גם בחברה הערבית הכפרית בארץ, בת הייתה רכושו של אביה כל עוד שהתה בביתו, וכשהתחתנה הפכה להיות רכושו של בעלה. ילדות רבות בנות אחת-עשרה ושתים-עשרה, שהחלו לפתח את ניצני נשיותן, הוצאו ממערכת החינוך ואולצו לשבת בבית, ללא שום מגע עם העולם שבחוץ.

     

    הילדה בילתה עוד מספר שנים בבית ועזרה לאמה, ובגיל שבע-עשרה השיאו אותה לאחד מבני החמולה. ה"תיקון" בא עם בנה. הוא היה תלמיד חרוץ ושקדן, הצליח בלימודים והצליח בבחינות הבגרות. הוא היה הראשון מבני החמולה בכפר, שיצא ללימודים אקדמיים, וסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון בחוגים לספרות ערבית וללשון עברית, באוניברסיטה העברית בירושלים.

    כבעל תואר אקדמי, התקבל לעבודה מנהלית במשרד החינוך באגף לערבים, ונפתחה בפניו האפשרות להגיע לתפקיד של מורה לעברית בבית הספר התיכון בכפר הגדול הסמוך לכפרו.

    כיום הוא גבר מכובד בן ששים, ומשמש כסגן מנהל ביה"ס התיכון, בו הוא עובד כל השנים. בתו היא רופאה, בוגרת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/8/16 08:33:

      צטט: באבא יאגה 2016-08-27 14:03:06

      התיקון בה עם הרופאה, אם יש בכלל תיקון לכגון אלו

      תודה רבה, אסתר.

      מכיוון שמדובר במוסלמים, התיקון, אם ישנו, בוודאי איננו ה"תיקון" במובן הקבליחיוך.

      שבוע טוב, עמוס.

        27/8/16 14:03:
      התיקון בה עם הרופאה, אם יש בכלל תיקון לכגון אלו
        26/8/16 19:15:

      צטט: HagitFriedlander 2016-08-26 11:35:57

      הכתיבה נפלאה! הלוואי שכל ה"סופים" במקומות מסוג זה יהיו טובים כמו זה...עצוב שלא תמיד. שבת שלום עמוס!

      תודה רבה, חגית,

      רק היום יצא לי להזכיר בשיחה, שהחיים הם כמו גלגל. התופעות, טובות כרעות, באות והולכות. השאלה היא כיצד מתייחסים אל הטוב ואל הרע. מי שקיצוני בתגובותיו, שמח עד אין סוף בטוב, ושוקע בתהומות הייאוש לנוכח הרע. תורות רבות מטיפות לשמירה על האיזון, וזה כולל גם את "דרך המיצוע" של הרמב"ם.

      בחברה הערבית בישראל היום, אני מבחין בהתפתחות והתקדמות, יחד עם גילויים מסורתיים חמורים כמו רצח, בשם השמירה על כבוד המשפחה.

      שבת שלום, עמוס.

        26/8/16 11:35:
      הכתיבה נפלאה! הלוואי שכל ה"סופים" במקומות מסוג זה יהיו טובים כמו זה...עצוב שלא תמיד. שבת שלום עמוס!
        26/8/16 08:59:

      צטט: אהובהקליין 2016-08-26 07:51:45

       עמוס היקר.

       

       נהנתי  מכתיבתך- כתמיד.

       כתיבה   יפה ומעניינת-

      סגנון ותוכן נפלאים.

      יישר כוח ענק!

       שבת שלום ומבורך!

       

       בברכה

       אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      כתבתי את הסיפור בעקבות שיחת טלפון, שקיבלתי אחרי עשרות שנים של נתק, מבנה של הילדה שנקרעה בין אביה למנהל.

      שבת שלום, עמוס.

        26/8/16 07:51:

       עמוס היקר.

       

       נהנתי  מכתיבתך- כתמיד.

       כתיבה   יפה ומעניינת-

      סגנון ותוכן נפלאים.

      יישר כוח ענק!

       שבת שלום ומבורך!

       

       בברכה

       אהובה.

        20/8/16 18:48:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-08-20 03:01:18

      את התיקון בדמותן של צעירות רבות מאד בנות המגזר אני פוגשת לא מעט נבאוניברסיטת תל אביב

      תודה רבה, מכבית.

      הסיפור בא להדגים את ההתפתחות שחלה במגזר הערבי, והוא לקוח מסיפור אישי שהכרתי מקרוב.

      שבוע טוב, עמוס.

      את התיקון בדמותן של צעירות רבות מאד בנות המגזר אני פוגשת לא מעט נבאוניברסיטת תל אביב
        19/8/16 14:47:

      צטט: sari10 2016-08-19 13:06:28

      יפה שהבן הצליח. אולם מקומם אותי מאוד היחס המשפיל לנשים!!

      תודה רבה, שרי.

      בכוונה הכנסתי בסוף הסיפור את הבן והנכדה, על מנת להראות שיש התפתחות ביחס אל הנשים גם במגזר הערבי.

      שבת שלום, עמוס.

        19/8/16 13:06:

      יפה שהבן הצליח. אולם מקומם אותי מאוד היחס המשפיל לנשים!!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין