עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    קטטה

    6 תגובות   יום שני, 18/7/16, 19:47

    קטטה

     

    "שכבתי עם אלכסיי", הודיעה אנה לעידו בבקר כשפתח לה את הדלת, לאחר שנעדרה כל הלילה.

    "מה? אני אהרוג אותו!" קרא עידו בזעם.

    "תירגע!", אמרה אנה. "הוא לא אשם, אני באתי אליו ופיתיתי אותו".

    "איך יכולת לעשות לי את זה?"

     

    עידו ואנה היו חברים מזה חמש שנים. כמתנדבים בקטיף, הם נפגשו בקיץ, על סולמות משני עברי עץ תפוחים בקיבוץ יפתח באצבע הגליל. האהבה פרחה במרומי הסולמות, וכבר באותו ערב הודיעה אנה בטלפון לחבר שלה, שהכל נגמר ביניהם. היא היתה בחורה דקת גזרה, אך מקומרת מלפנים ומאחור במקומות המתאימים. היה לה יופי סלאבי - עצמות לחיים בולטות, עיניים חומות ושיער שטני חלק בתסרוקת קארה. היא סיימה שנה א' בחוג למחשבים באוניברסיטת חיפה, ועידו נרשם לשנה הראשונה בלימודי פילוסופיה באוניברסיטה, לאחר שירות בצבא הקבע, וטיול בן שנה בהודו ובנפאל.

    שניהם גרו בדירות שכורות בשכונת הדר בחיפה, אך עד מהרה עברו לגור יחד, בדירתו של עידו. אנה לא כל כך מצאה שפה משותפת עם החברים הצברים של עידו, ועידו לא התלהב מן המפגשים של אנה עם חבריה מברית המועצות לשעבר. המפגשים התקיימו ברוסית, והוקדשו לקריאת שירה ופרוזה של המשוררים והסופרים הרוסיים הקלאסיים, והם נהגו גם לשיר מן השירים המחתרתיים המודרניים (אז), של ויסוצקי ואחרים, שחתרו תחת השלטון הסובייטי. אלכסיי היה חבר בחוג הזה והיה ידיד קרוב של אנה. הוא לא הסתיר ממנה, ולא מן החברים האחרים, שהוא מעוניין בהרבה יותר מידידות.

    עידו היה מאוהב באנה. הוא חשב שאחרי חמש שנות חברות סוערות, הגיע הזמן למסד את היחסים. הוא היה כבר בן עשרים ושבע, בעל תואר שני, ואנה היתה בת עשרים וחמש, וכבעלת תואר ראשון במחשבים עבדה בהיי-טק. בערב, טרם עזבה בכעס את הדירה, התעורר ביניהם ויכוח בנושא הנישואים, שהתפתח למריבה. כל אחד מהם התבצר בעמדתו – הוא בהצעה להתחתן, והיא בסירובה, בטענה שהיא זקוקה לעוד זמן. בהתעקשותם, למרות שהיו מאוהבים, הטיחו אחד בשני שהם בעצם לא אוהבים יותר, והתוצאה – כמסופר לעיל.

     

    בלב כבד, החליט עידו, שהמעשה של אנה הוא בגידה שאין עליה מחילה. למרות שבעומק לבו רצה שהיא תישאר אתו, הוא הבהיר לה שהמעשה שעשתה הוא בלתי נסלח.

    "אני יוצא, וכשאני חוזר, אני מצפה שלא תהיי פה", אמר לה.

     

    הדם הלם ברקותיו, וזעמו חיפש מוצא להתפרץ. למרות שהיה "חנון בן-חנון", ומעולם לא היה מעורב בתגרה מכל סוג שהוא, החליט שהדרך היחידה לפרוק את זעמו, היא להכות את אלכסיי. הוא עלה על אופניו ונסע אל דירתו.

    "באתי להרביץ לך", אמר לו ותקף אותו באגרופיו.

    אלכסיי, שהיהגבוה ורחב ממנו, הרים את זרועותיו והגן על פניו, אך לא החזיר לו מכות.

    "אני לא רוצה לריב אתך. מה שקרה היה חד-פעמי. לצערי, אותך אנה אוהבת", אמר.

    עידו המשיך לתקוף עד שאגרופיו כאבו, וזעמו שכך במקצת.

    הוא עלה על אופניו ונסע לתחנת מד"א לבדוק אם לא נשברו לו מפרקי האצבעות.

     

    לאחר שפקידת הרישום השחרחורת בתחנת מד"א לקחה ממנו את פרטיו האישיים ואת פרטי הכאבים שעליהם התלונן, היא לא יכלה לעצור בעד סקרנותה.

    "ממה זה קרה לך?"

    "קטטה", ענה בקצרה ולא יסף.

     

    כשהמתין עידו לתורו בחדר ההמתנה, הבחין שפקידת הרישום מגניבה אליו מבט מדי פעם. הוא היה בחור מצודד, תמיר ורזה, זקן שחור עיטר את פניו ועיניו הפיקו תבונה.

    כשיצא מן הבדיקה, בידיים חבושות, רצה הבחורה אחריו ותחבה לו פתק לכף ידו.

    "אני לא נוהגת לעשות כך", אמרה בביישנות וחזרה למשרדה.

    "תרצה" היה כתוב בפתק, וליד השם מספר טלפון.

     

    כשחזר לדירה, אנה המתינה לו. היא התחננה "שלא יזרוק" אותה, אך הוא היה איתן בדעתו שהיא עברה את הגבול, ואין יותר על מה לדבר.

     

    עידו יצא פעמיים-שלוש עם תרצה, השחרחורת המתולתלת, אך הרגיש שהוא עדיין אינו בשל למערכת יחסים חדשה. כעבור כחצי שנה, במקרה נתקל באנה ברחוב הרצל, במעבר החצייה של צומת בלפור. היא היתה בהריון בולט לעין.

    "לא חיכית הרבה", אמר עידו בציניות.

    "אני עכשיו עם אלכסיי, עידו, אך ברגע זה אני מוכנה לחזור אליך, אם רק תקבל אותי. אני אוהבת אותך".

    "גם אני עוד אוהב אותך, אבל עברנו את נקודת האל-חזור".

    הרמזור התחלף והם המשיכו כל אחד בדרכו.

     

    למרות שלא היה בשל עדיין לאהבה חדשה, עידו לא הפסיק לנסות. הוא ניסה שנים רבות, עם הרבה מאד מועמדות. חלקן נשארו לילה אחד, או מספר לילות, וחלקן - שבוע, או מספר שבועות. היו שנשארו חודש, והיו - מספר חודשים, ואפילו היו בודדות שהחזיקו מעמד שנה, או שנתיים.

     

    בגיל ארבעים מצא עידו את אהבת חייו והם נשואים באושר, עד עצם היום הזה.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/7/16 15:30:

      צטט: HagitFriedlander 2016-07-20 14:12:10

      את סיפוריך אני בולעת בספיד...והיכולת שלך לסקרן ולכתוב נפלאה..מאד סבוך הטבע האנושי:) תודה

      תודה רבה, חגית,

      שימחת אותי במשוב שלך.

      אכן, הטבע האנושי סבוך, ולא תמיד התגובות הן על פי המצופה. בשיחה שהיתה לי עם צעיר חרדי השבוע, התבטאתי בהקשר הזה - "נפלאות דרכי השם", ואני בכלל לא מן ה"מאמינים"!

      כל טוב, עמוס.

        20/7/16 14:12:
      את סיפוריך אני בולעת בספיד...והיכולת שלך לסקרן ולכתוב נפלאה..מאד סבוך הטבע האנושי:) תודה
        19/7/16 08:51:

      צטט: sari10 2016-07-19 08:19:10

      סיפור מעניין.
      האם הייתה כאן החמצה?
      או שמה שהיה צריך לקרות קרה? נקודת אל חזור?

      תודה רבה, שרי.

      אם את שואלת אותי, כמי שחיבר את הסיפור, הרי מה שקרה, הוא מה שכנראה היה צריך לקרות - העובדה שהזוג חי באושר.

      לדעתי, ההסתכלות אחורה בחרטה ובתחושת החמצה, היא גישה פחות תורמת לחיים טובים ושלמים.

      כל טוב, עמוס.

       

        19/7/16 08:50:

      צטט: אהובהקליין 2016-07-19 08:28:00

        עמוס היקר.


       כתיבתך כה יפה ומעניינת.

      אני כל פעם מתפעלת מחדש.

       יישר כוח!

       המשך שבוע טוב וגדוש הצלחות.


       בברכה

       אהובה

      תודה רבה, אהובה.

      אני מודה שנעים לשמוע שאת מתפעלת מן הכתיבה - זה שכרי ככותב.

      המשך שבוע פורה ומוצלח גם לך, עמוס.

        19/7/16 08:28:

        עמוס היקר.


       כתיבתך כה יפה ומעניינת.

      אני כל פעם מתפעלת מחדש.

       יישר כוח!

       המשך שבוע טוב וגדוש הצלחות.


       בברכה

       אהובה

        19/7/16 08:19:

      סיפור מעניין.
      האם הייתה כאן החמצה?
      או שמה שהיה צריך לקרות קרה? נקודת אל חזור?

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין