עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    החצר האחורית

    השריטה | לקראת שני סוגי מפגשים | ספר ומוזיקה

    0 תגובות   יום שלישי, 5/7/16, 21:00

     

    הפרדת רשויות | השריטה

    יותר מדיי פעמים אני שומעת את עצמי מצהירה על כך שאני מפרידה רשויות בין שירים (סונגס) לשירה (פואטרי). לפעמים כשאני גודשת את הסאה, מרוב הצהרות, אני מפסיקה להאמין לעצמי. בצדק מסוים. כי מלכתחילה, כל עניין ההפרדה הוא סימונים, פנימה והחוצה. חלק ממלחמת זהויות קטנה שאני מנהלת בתוך עצמי, כשאני מתרוצצת כאחוזת אמוק בין תחום לתחום. לפעמים בורחת בדיוק ברגע קריטי, נבהלת כשמקבלים אותי למועדון כחברה מן המניין, ומערימה על עצמי קשיי קבלה. ובתוך הכאוס הזה, אני צריכה איזשהו סדר. בית, ריסון, זיון, משהו. אז אני עושה סדר, ומפרידה. מגדירה לעצמי את המחלקות ותתי-המחלקות והשטחים האפורים. מצד אחד, זה נסיון למקם את השירה והמוזיקה והספוקן וורד וההופעות והקריאות והמשמעויות והתכנים בתוך עצמי, ומצד שני נסיון למקם את עצמי (כמדינת האיחוד של כל הרשויות האלה) בעולם, מול הקהל, שרוצה לדעת לאן הוא הולך בסוף היום שלו, להופעה, לערב קריאת שירה, לסטנדאפ, או מה. אבל מאחורי כל אלה, בקצה מדינת האחוד חסרת המנוח והלא-דמוקרטית שלי, מצוי הדי.אן.אי היסודי, הצופן הגנטי של הדבר המבקש להתבטא (בכל הסתעפויותיו, עד כלות). הצעקה הקדומה, אם תרצו. השריטה. הצוף. המניע הקדום.

    מוזיקה | לעוף ולהתרסק 

    בהופעות המוזיקה שלי, אני כבר מכירה את המרחב שבתוכו אני יכולה לעוף ולהתרסק. אני עולה לבמה בלי לדעת לאן אני הולכת, אבל אני הולכת. הכי רחוק שאפשר. למדתי להרגיש בבית על הכנפיים השיכורות של הפסנתר שלי, עד כדי כך שלפעמים נדמה לי שבלעדיהן לא אצליח לעוף, אבל חמור מזה, לא אצליח אפילו ללכת. מי שמכיר אותי (או קרא את ספרי הקודם, "ליקוי מאורות") מבין עד כמה מוזר לשמוע אותי מרגישה כך. פעם התנגדתי לפסנתר. כעסתי עליו, אפילו. שנים חשבתי שהפסנתר מפריע לי לעוף, תוקע אותי על הקרשים של הבמה, במקום אחד, מסתיר חלקים נרחבים מגופי ואישיותי, בלי שאוכל לעזוב ידיים ולהיות קלה-כמו-גיטרה. כעסתי עליו שהוא לא נמצא בכל מקום, ואי אפשר לתנייד איתו בקלילות, על הגב, בדרכים. אבל עם השנים התרגלתי אל הפסנתר, ועכשיו אני כבר לא יכולה בלעדיו. התאהבתי בו אפילו. למרות שמאז שהפסקנו לריב, גם הפסקתי להתאמן, וזה משהו שאני צריכה עוד ללמוד. איך מתאמנים בשיגרת זוגיות, אחרי שהניצוצות של ההתחלה והחיזור כבר מאחורינו. אגב, זו תבנית התנהגותית אופיינית לי. אני תמיד מתנגדת בהתחלה. מרחיקה והודפת כל מי שמנסה להתקרב. מתעמרת באפשרות לאינטימיות. מפחידה, מבהילה. ואז, תוך כדי מאבק והתנגדות, אני מתרגלת ונקשרת אל היריב. ואז לא יודעת להיפרד ממנו, גם כשהכרחי לעשות זאת. אבל בשביל התבנית המרהיבה הזאת של היחסים, צריך יריב בנזונה. כזה שלא נבהל מוויכוחים והדיפות, ומתעקש עליך, כי הוא מבין עניין ומזהה את הניצוץ. 

    מפגשי אמן | מפגשי שיחה | ספר | התחלה חדשה

    עכשיו אני מתחילה עניין חדש לגמרי - מפגשי-ספר - שעניינם הוא שיחה אינטימית עם הקהל (בבר או בכיתת הלימוד או בסלון ביתכם) דרך הספר ומבעד לשירים שבו. אני הולכת לצלול אל המעוז החדש הזה, שוב בלי לדעת לאן בדיוק, בלי לדעת איך, בלי לדעת בדיוק איזה נושאים יזדקרו ולאן יקחו אותי, ולאן יקחו אֶתְכֶם. אני מקווה שנצליח לשוחח על עניינים שיעלו מתוך הספר, אבל אולי גם על הכתיבה עצמה, על השירה, על האתסטיקה הפיזית של הספר, על האמנות, על החיים, על הקשר בין מוזיקה למילים, על מניעים אורגניים ועל שיקולים זרים. על שברון לב, יחסים, חיווטי מוחין ושיקוי אלים. אפרופו שיקוי, ננסה להרחיב את הלב ואת השיחה עם דרינקים, להקלת המשא ולהמראה נינוחה.

    זה יקרה *לראשונה* בחיי ובחייכם
    ביום שלישי 19.7.16 בנולה סקס (שלום עליכם 4, חיפה). בואו! נסו אותי.

    הגיטריסט, השבדי ומכונת הכביסה
     
    ליתר ביטחון, גם בן גולן יהיה לצידי. בן גולן הוא מוזיקאי עם רזון, שיָרַשתי מהאֶקס. מכירים שזוגות מתגרשים ומחלקים רכוש? הרכוש הכי יקר, והכי קשה לחלוקה, זה חברים. אז בחלוקת הרכוש הפרקטית והטבעית, ובהעדר הסכם מקדים, אני קיבלתי את הגיטריסט, את השבדי, ואת מכונת הכביסה (תמורת שברון לב מהגיהנום)


     "הספר הוא מסע הסתכלות נוקב, אישי, טעון ויחודי על חיים. באבחנות חדות ואמיצות, בהומור ובהתרסה, הדרה נאחזת במדע, מרפררת לניטשה, מתווכחת עם חז"ל, מתנחמת בלואי סי.קי. ובג'ק ג'ונסון, זועמת נגד רדת האור, מעמתת את הנעורים עם הזיקנה, ואת האכזריות של הטבע עם השירה של האדם, מפקפקת במחאות הצדק, מתנגחת בקלישאות על מערכות יחסים ומוסר, מנסחת את המלחמה בין המינים, מחדשת הלכה בדורה, מגלה מה לא כתוב בספר מִשְלֵי, ומתענגת על דיסוננסים קוגניטיביים. וכל זאת, באלגנטיות מרשימה, ובלשון מבריקה ושוצפת".

    תאריכים בקרוב. 
     
    ✿ 
    ✿ 
    ***

    לינקים ועניינים:

    הספר נמכר במהדורה חתיכית, 69 שירים, הוצאת "הדרה מיוזיק". 

     

    והנה קצת שירים מתוכו.

     

    ואפשר לרוכשו ישירות ממני (כתבו לי מייל בפייסבוק, ובאינטראקציה קלה, הספר יישלח אליכם, חתום ומוקדש, אם תרצו), או באינדיבוק, או בחנויות הבאות:

    ספרים בקטמון - הפלמח, ירושלים
    ספרים ברחביה - עזה, ירושלים
    המגדלור - לבונטין 1 , ת"א
    אדרבא - רחביה, בן מימון, ירושלים

     


    הצליחו והצילו
    והיו שלום

     

    ''



    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      HADARA
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין