עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    בדיוק כשהתחלתי להתרגל לאתמול, הגיע היום .

    0 תגובות   יום שישי , 27/5/16, 12:32

    היה לך שם ופרצוף . 

    2 רגליים כרותות ,בקושי יד אחת . 

    גוף עייף בן 64 שכאילו נפל למלתעותיו של הכלב הכי רעב בשכונה .

    היית בנוי תלאי על תלאי . 

    היה לך לב פועם בחצי תפקוד , אך הנתינה הייתה מלאה ואינסופית . 

    עיניים טובות , שלא פעם בכו מהדברים הפשוטים ביותר ,

    ומבט חודר שיכול היה להפיל קיר .

    היה לך דם שזורם בו תמידית זיהום .

    שמאיים עלייך , ומאיים להדביק אנשים אחרים . 

    4 פעמים בשבוע חיברו אותך למכונות כי הכליות לא תפקדו .

    5 שעות בכל פעם .

    היית בן אדם שאכל את החיים ללא פחד ,

    בחורות , בילויים , סמים , הימורים .

    והם אכלו אותך כפליים בחזרה . 

    איבר אחרי איבר

    אשפוז אחרי אשפוז.

     לא פעם המוות בא ודפק על חלונך,

    אך ברח מימך בריצה , חוזר מתוסכל לאלוהים בידיים ריקות .

    היה לך קעקוע אחד על הגב שעשית בגיל 50 ,

    ואחד שהורדת עם מגהץ בגיל 20 . 

    צחוק מתגלגל , ופתיל קצר של כעס . 

    היית קשה , אגרסיבי , ברברי לעיתים ,

    אך מלא חמלה , רגש , ודאגה . 

    היית הגב שלי , הכוח , האמונה .

    ניצחון הרוח על תגרות החיים ,

    ואני הייתי לך ידיים , רגליים , ומסירות.

    זוכר את הפעם ההיא שמישהו קילל אותי בכביש ?

    נעמד על יד חלון הרכב , ורגע לפני שהיינו הורגים אחד את השני במכות

    פתחת עליו פה ונופפת בזרועות שאין לך שאם הוא לא יעוף משם עכשיו אתה תצא ותזיין לו את הצורה ??

    אני מניח שהמסכן לא ראה אדם במצבך מעולם ,

    ואין לי מושג ממה הוא פחד יותר , אבל הוא שתק ונסע .

     עיצבת את מי שאני היום , לטוב ולרע ,

    החל מזיכרונות ילדות מימך שאני מנסה לפעמים להדחיק לגאווה אחת גדולה . 

    היית מעצבן אותי , מכעיס אותי , יורד עליי ,ושנייה אחרי ,

    הייתי מחזיק אותך חזק ועולה או יורד איתך 2 קומות ,

    בין מדרגה למדרגה היית זורק מילה והיינו מתעלפים מצחוק , עד שכמעט ונפלנו שתינו . 

    היית אבא שלי , סופרמן על כסא גלגלים, כל יכול . 

    אומרים שהזמן מקל לפעמים על הכאב , הוא לא ,

    אבל אני מוצא נחמה בזה שתמיד תהיה שם בשבילי ,

    אסחוב אותך איתי מרכיב זיכרונות ותמונות .

    יום יום , שעה שעה , 

    תהיה חי בתוכי .

    אחרי כל השמים יש אינסוף .

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      AdiBilvod
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין