עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    BARND NEW DAY

    בירבור חיים אמיתיים ובדיוניים בעירבוביה

    0

    אבל אני חיה

    3 תגובות   יום רביעי, 4/5/16, 17:37

    בשלתי 3 תפוחי אדמה לבנים. חתכתי אותם לקוביות ומרחתי עליהם חמאה. באותו זמן ירד מהגז הפילה חזה עוף המתובל עם קמח תירס. ארוחת צהרים מושחתת. באמצע האכלתי את הכלבה של השכנה. שנינו שבענו. מאז אני שותה כוסות קפה בזו אחר זו.

     

    בא לי להתפרע עכשיו. כמה ימים כבר אני מרגיש שאני נטען באנרגיות הרסניות, ופורק אותן בסיבובי אופניים בפארק. יש לי צורך למצוא מישהו ולפוצץ לו את הפנים. זה אף פעם לא קורה אצלי, אבל הצורך קיים מידי פעם. לפעמים אני מגלף בעץ ונרגע. לפעמים אני עושה טורניר משחקים עם עצמי עד שאני מתיש את עצמי. אבל, תמיד יושב לי בראש, שהיה נחמד אם היה מישהו שהייתי יכול לפוצץ לו את הפנים.

     

    בבוקר הלכתי לקנות ביצים במכולת. יש שם שני חנוונים שמדברים בלי עכבות עם כולם. אצלם במכולת מתקבצים נהגי מוניות, ערסים, וזקנים מהשכונה שבכל יום מתפלאים על איך התעוררו שוב, לחיים החולניים שלהם. היום נכנסה לשם בלה. היא ניצולת שואה כבדת שמיעה. חיה כולה לבדה עם השדים שלה. חורף או קיץ היא תמיד מסתובבת עם אותם בגדים קצרים ומסריחים. אי אפשר לעמוד לידה בכמה מובנים.

     

    בלה הגיעה למכולת כדי להתלונן אצל החנווני, המכיל הכל, על ששולחים לה מכתבים מאותה כתובת כל הזמן והיא לא מבינה מה כתוב. היא מדברת בצעקות וצריך לענות לה בצעקות. היא לא ממתינה שיענו לה, אלא מדברת ברצף, כל הזמן, ואחרי סיבוב מילים חוזרת על השאלה שמטרידה אותה שוב ושוב. אז כשמדברים איתה, מתערבים בצעקות שלה. צריך לחזור על התשובה מספר פעמים בצעקות, עד שהיא קולטת, ואז משלבת את התשובה ברצף הדיבור האינסופי שלה.

     

    הודיעו לבלה שרוצים להפסיק לה את הרנטה. לדעתם היא חיה מספיק, ויש סיכוי שמקבל התשלומים הוא לא בלה. אז בלה צרחה שוב ושוב "אבל אני חיה ינגחינהדגחכנ אבל אני חיה תצףךדךןגש אבל אני חיה ניחסינבהגעג…". נתקע לכולם הגרון בגללה.

    ''

    אחרי הסצינה נסעתי למלא לוטו. אני חי באמונה שלמה שיום אחד אני אזכה ואז לא אצטרך יותר להתאמץ. בלוטו יש את מזל החייכנית, על פי רוב. תמיד אצלה שומעים מוסיקה יוונית, והיא שרה ויש לה קול ממש יפה. היא גם ניצולת שואה אבל מסלוניקי. בבוקר היא כולה זורחת וחיונית. כולם אוהבים את מזל של הבוקר. במשך היום פוחתת כמות האנשים שעוברים דרכה ואז היא לוגמת מהטיפה המרה, ושוקעת בזכרונות. היא מספרת על רק הטובים, ושותקת כשמגיעים הרעים. בערב היא מזל של הרוחות. לא מענינת אותה החנות הדחוסה שלה ולא המוסיקה היוונית. היא רק מלמלת לעצמה ביוונית, כאילו מדברת עם מישהו, ומחתימה את טופסי הלוטו אוטומטית. עד שבעלה הזקן מגיע ומסדר באיטיות לפני סגירה. אז הם יוצאים שלובי ידיים והולכים בזהירות זהירות הביתה. היא מספרת שהיא לא ישנה בלילות, מזל שהיא זורחת לפחות בבוקר.

     

    יש לי מזל שאין לי זכרון ארוך. קורים לי דברים ואני שוכח את הטוב ואת הרע. לפעמים, רק לפעמים, אני מרגיש את אנשי הזכרונות האלה. זה הימים שאני הכי עסוק בהם. ימים של בריחה. אפשר להתגבר עליהם בעשייה, אפילו של כלום, כמוני. כשאני עושה ומתרכז אני שוכח. ככה אני מרגיש כמו כולם.

     

    היום אני מחזיק את עצמי שלא להתחיל לשתות מהבוקר. לא תמיד הטריק עם העשייה עובד לי. מזל הזורחת לא הצליחה להחריש את הצעקות של בלה. בא לי להתקשר לאמא שלי. היא היתה במקום אחר בכדור הארץ. היא תשאל בזהירות, רק בזהירות, על כל מיני דברים אצלי בחיים. ארצה לענות לה ולא יהיה לי משהו שמח לומר, כי ככה זה בדקדנס. היא תנחם אותי, ולא ארצה לשמוע יותר את האופטימיות האינסופית שלה. אולי כדאי שלא אתקשר אליה.

        

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/6/16 18:22:

      בונבוניטה, זה בסדר, את משתבחת !

      שי, רציתי לגעת בפוסט הזה, מקוה שהצלחתי.

       

      תודה שניכם :)))

        31/5/16 18:07:
      אתה כותב נהדר. מאוד סוגסטיבי.
        14/5/16 20:02:

      *

      לא יודעת למה, הרשומה הזו, הדרך בה הדברים נאמרו, סופרו, מצאה חן בעיני, אולי בשל ההומור המסוים בה נאמרו הדברים. 


      אני מתחילה להדאיג את עצמי, לאן אגיע בקצב הזה? 

      תמונה קשורה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל