עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    השבלול וארוחת השבת

    6 תגובות   יום שישי , 18/3/16, 08:43

    השבלול וארוחת השבת

     

    "שַבּֽלול! שבלול!", קראה בשמחה הגדולה בת החמש, כשראתה את אביה מגיע מן המטבח.

    "אַ-בּוּ!", הֶחֱרֽתה החזיקה אחריה אחותה הקטנה, שעדיין לא מלאו לה שנה וחצי.

    האב צעד בגאון אל פינת האוכל ובידיו תבנית מהבילה, שזה עתה הוציא מן התנור. בתבנית השקופה היה מונח מאפה שחום בצורת שבלול, מצופה בזרעי שומשום וקצח, עם תוספות דקורטיביות בפינות. תאווה לעיניים וריח מגרה!

     

    "מה זה השבלול הזה?" שאלה הסבתא.

    "זה מזכיר לי בורקס תורכי", העיר הסבא.

    "חכו! תטעמו ותראו", אמר הבן להוריו, גאה במעשה ידיו.

    הוא הניח את התבנית על מצע לספיגת החום, נטל סכין חד והחל לחתוך את השבלול לפיסות משולשות.

     

    "אתה אפית את זה?" שאל הסבא את בנו.

    "כן, אבל הכנסתי גרעיני חמנייה במקום צנוברים, כי לא היו לי, והכנסתי פטרוזיליה, כי אמא לא אוהבת כוסברה".

    "איך בכלל מכינים את זה?" שאלה הסבתא.

    "תראי, אמא, זה מאד פשוט. לוקחים בצק עלים מופשר, חותכים ממנו חתיכה ארוכה, יותר מחצי חבילה, ומרדדים קצת. מכינים במחבת את בלילת הבשר והתבלינים – מלח, פלפל, כורכום וצנוברים. אחרי כמה דקות, מוסיפים כוסברה, וממשיכים על האש כמה דקות נוספות. מפזרים את בלילת הבשר לאורך פיסת הבצק, בעובי שווה.  מגלגלים את הבצק סביב התערובת ויוצרים גליל. סוגרים את הגליל משני הצדדים, ומגלגלים אותו לעיגול, כמו שבלול. אני גם הוספתי לקישוט 'מקלות' קלועים משאריות הבצק, לפני שהכנסתי לאפייה בתנור".

    "אני אופה עוגת תפוחים באופן דומה, אלא שאני מכינה בלילת תפוחים במקום בלילת בשר, ואני עושה 4 גלילים ישרים, ולא שבלול", אמרה הסבתא. "ואני גם לא מקשטת".

     

    במרית חילק האב את משולשי השבלול לצלחות המסובים לשולחן, ואפילו הניח פרוסה דקה בצלחת הפלסטיק של הבת הקטנה. כולם הוסיפו לצלחת גם תפוחי אדמה מוזהבים מן הקערה שעמדה על השולחן, ואכלו בהנאה.

     

    "אוכלים גם חלזונות ושבלולים, כמו שאוכלים עוף?" שאלה הבת הגדולה.

    "אנחנו היהודים לא אוכלים כל מיני בעלי חיים וגם שבלולים לא, אבל יש כאלה שכן", ענה הסבא. "הצרפתים, למשל, אוכלים חלזונות וגם צפרדעים. הם קוראים לחלזונות 'אסקרגו'. מצחיק, לא?"

    "כן, זה שם מצחיק", אמרה הנכדה.

    "את יודעת איך שבלולים נולדים?" שאלה האם את בתה, כשהריונה עם האחות השלישית כבר ניכר. "את חושבת שהם נולדים מהבטן של אמא שלהם?"

    "לא, אמא, אני יודעת! החלזונות מטילים ביצים".

    "נכון מאד, מתוקה. ואיך הביצים מופרות?"

    "אני לא זוכרת. מיכל הגננת אמרה שיש לחלזונות שני צינורות, אבל אני לא זוכרת בדיוק".

    "את זוכרת נכון, נכדה מתוקה שלי", אמר הסבא. "באמת יש להם שני צינורות בצד של הראש. כאשר שני חלזונות נפגשים הם מצמידים את הראשים. מכל חילזון יוצא צינור אחד אל החילזון השני ומפרה את הביצים שלו, ובצינור השני הוא מקבל את הצינור מהחילזון שמולו, שמפרה את הביצים אצלו. ככה כל חילזון הוא גם אבא וגם אמא של החלזונות הקטנים, אבל ההורים לא מטפלים בחלזונות שנולדים. כשהחלזונות הקטנים בוקעים מהביצים, הם יוצאים מהחור באדמה ולא מכירים את ההורים שלהם. הם מיד מתחילים לחפש לעצמם אוכל וגדלים לבד".

    "כדאי להפסיק לדבר על השבלולים שבגינה ולאכול את השבלול שאפיתי, לפני שהוא מתקרר", אמר האב.

     

    היו מי שהודו לו בלבם – זיכרון הריר שמפריש חילזון, לא מעורר תיאבון.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/3/16 07:58:

      צטט: HagitFriedlander 2016-03-24 07:45:10

      הסבאות יפה לך עמוס וגם הכתיבה הנפלאה! תודה:) רציתי לצרף לכבוד פורים מערכון מפעם על המורה בשיעור על "פרו ורבו"...זוכר? לא מצאתי...

      תודה רבה, חגית.

      ההבדל בינינו  הוא שאת לא מוצאת, ואילו אני בכלל לא זוכרחיוך.

      חג פורים שמח, עמוס.

        24/3/16 07:45:
      הסבאות יפה לך עמוס וגם הכתיבה הנפלאה! תודה:) רציתי לצרף לכבוד פורים מערכון מפעם על המורה בשיעור על "פרו ורבו"...זוכר? לא מצאתי...
        20/3/16 17:05:

      צטט: אהובהקליין 2016-03-20 11:43:25

      עמוס היקר.

       

       יישר כוח !

      -על כתיבתך היפה והמשובחת.

       סיפור  נפלא  עם מסרים נהדרים.

       שבוע של ברכות ושמחות- לך וליקירך.

       בברכה

       אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      אני שמח שכתיבתי יפה ומשובחת בעינייך.

      שבוע טוב, עמוס.

        20/3/16 11:43:

      עמוס היקר.

       

       יישר כוח !

      -על כתיבתך היפה והמשובחת.

       סיפור  נפלא  עם מסרים נהדרים.

       שבוע של ברכות ושמחות- לך וליקירך.

       בברכה

       אהובה.

        20/3/16 08:53:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-03-20 08:44:46

      יופי של סיפור, אם אבחר באופציה האלקטרונית, יש לי מה לקרוא לנכדי בביקורו הבא...

      תודה רבה לך, מכבית.

      אחד המאפיינים שלי כסבא הוא הסיפורים לנכדים. לשתי נכדותיי הגדולות, בנות שבע וחמש, יש נקודה בכתפי, שעליה הן לוחצות כדי לבקש סיפורחיוך.

      שבוע טוב, עמוס.

      יופי של סיפור, אם אבחר באופציה האלקטרונית, יש לי מה לקרוא לנכדי בביקורו הבא...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין