עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      7/3/16 07:00:

    אין דבר העומד בפני הרצון

     חשיבה חיובית מקדמת הכול.

     בברכה

     

     אהובה.

      27/2/16 06:46:
    לומר שטוב לך מראה כמה דרך עשית,תהיה גאה ושמח בכל מה שמזדמן..מאחלת המון טוב. ממני
      26/2/16 09:16:

    ברוך השם . ישתבח שמו לעד . יצאת מחוזק .

    והכי חשוב .. הבנת שאת האושר אפשר לכבוש בכל פעם מחדש .

    אושר זה בחירה .

    אושר זה רצף של חוויות טובות שאדם יכול ליצור בעצמו לעצמו ולאחרים .

    ימים רבים מדי אצל הבדידות ישבתי ושכחתי את השתיקה.

    3 תגובות   יום שישי , 26/2/16, 01:35

    לומד לרפא את עצמי , לשכוח , לחייך .
    לנקות את המדפים המאובקים אצלי בראש
    מהמרתף עד התקרה , ולשחרר את הגופה המדממת הזאת שסחבתי עוד לפני שחפרתי לי בכלל בור .

    להיות ניצול ולא הקורבן .

    הזמן ברוב המקרים הוא התרופה ,

    דברים שעד לפני מספר חודשים נראו לי כמו סוף העולם מקבלים עכשיו פרופורציה ומשמעות מחודשת , 

    הכאב נשאר ,ותמיד יהיה כמו אנדרטת זיכרון
    כדי שאדע עד כמה עמוק הוא התיהום , וכמה קשה הדרך חזרה למעלה ,

    אך הבחירה להשאיר את מי ומה שצריך מאחור ,

    לרוקן את הכיסים ממחשבות מיותרות ; ולנשום , שווה כל פיסה מאוויר הפסגות .-

    מוזר איך דברים שכתבתי או חשבתי בעבר , גורמים לי פתאום לגחך .
    אנשים זרים שהחשבתי פעם כמשפחתי , גילו את פרצופם האמיתי ,

    ומילים שיצאו ונאמרו לחלל, מחקו תקופות , תמונות ושמות כאילו ולא היו .
    ליבי שהיה נעול ושבוי בתוך כלוב , היה רגיל לתת ולא לקבל דבר ,

    והרצון להיות שייך למישהי או למשהו אחרי שאיבדתי את הדבר החשוב ביותר בחיי , 

    בדיעבד היה גם המצחיק ביותר כי לא ידעתי איך לתת לעצמי עצה .
    לא שפחדתי ללמוד ,

    אבל הריקנות מבפנים שחיפשה שיחזיקו לי את היד , רק כדי להראות דאגה ,

    ואם זה משנה שאחיה או אמות .

    כעת עיניי מתאמצות לשווא לשמור על מראה הפנים, הגוף והתנועות של האישה אשר אהבתי

    תחלופנה שנים מעטות ושוב לא אוכל להיזכר אם היה שערה בלונדיני או שחור.

    להיות מאושר זאת בחירה .

    להתכונן ללחוץ על כפתור ההרס העצמי בזמני מצוקה זאת טעות .

    כבר אין לי צורך לטרוק יותר דלתות ואז לזחול רועד על הרצפה

    לקנות לה פרחים שבסופו של דבר גם יבלו.

    המשקל הכבד שסחבתי איתי , נזרק לים ושקע למצולות בדממה .

    הניתוח הצליח ,

    תופעות הלוואי כבר עברו.

    וטוב לי .

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      AdiBilvod
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין