עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מיסטיקה ושאר ירקות

    מיסטיקה על קצה המזלג
    אין מקריות, ואמנם הכל צפוי אבל הרשות תמיד נתונה...

    צמיחה רוחנית

    59 תגובות   יום שלישי, 26/2/08, 17:24
     

    צמיחה רוחנית

    התפתחות רוחנית נודעה במסורת של צמיחה ותובנה הבאה אחרי מאבק חווית מוות לידה מחודשת, אסון, מחלה או הארה אשר באה בעקבות משהו דרמטי קשה שזעזע את החיים השגרתיים וגרם לעלית מדרגה ותובנה רוחנית המובילה לדרך חיים חדשה.

    האם זה מחויב המציאות? האם אין אפשרות לצמוח להתפתח לגלות את נתיב הרוח ללא דרמה, אסון או מאבק ?

    מדוע ניראה שרק החלמה ממחלה קשה , תאונה או מוות סמלי הם השער להתפתחות רוחנית?

    למעשה נוצרה התמכרות לצמחה תוך מאבק, למדנו במהלך השנים שחוויות טראומטיות קשות גורמות לגילוי עצמי של כוחות שלא ידענו שקיימים בנו, גילוי של תכונות, מאגרי אנרגיה ויכולות שהיו כל הזמן אך לא ידענו להפעיל אותם. תכונות אופי, אומץ לב אמון אהבה שלא לחצנו על הכפתורים שלהם עד שלא קרה לנו ה"אסון". למדנו לחשוף את האור בזכות החושך שפקד אותנו.

    למעשה יש אופציה אחרת , לא חייבים ללכת בנתיב הפחד על מנת להגיע לצמיחה רוחנית . נכון שחוויה טראומטית יכולה לפתוח את התובנה שלנו אבל לא חייבת להיות טראומה על מנת לעשות זאת. אפשר לנסות לגלות את עולם הרוח בלי לעבור דרך שער הסבל והכאב .

    החוכמה היא להקשיב לעצמנו, להביא את הרוח אל חיינו היום יומיים בלי הצרה , להתחיל בלי הטריגר שגרם לנו להתעורר , לקום בלעדיו.

    נתיב האהבה ההרמוניה והשיתוף, קבלת עצמנו ואהבת עצמנו, יכול לפתוח לנו את עולם הרוח בלי לפסוע תחילה במחוזות הכאב והסבל.

    דתות רבות מלמדות סגפנות ועינויי נפש וגוף על מנת להתעלות, וחינוך זה הקנה לנו את האמונה שאי אפשר בלי זה, אולם יש דרכים אחרות , עכשיו בתחילתו של עידן הדלי, זאת נקודת מפנה בה אפשר לשנות את השביל הישן בו לימדו אותנו לפסוע ,להתחבר לחוכמה ולקול הפנימיים שלנו בלי לסבול ולהתייסר.

    להתחבר אל הרוח.

    לשם התחלה יש להתחיל לקרוא ,ללמוד, להקשיב ,ללכת לסדנאות לנסות לחוות ולהתחבר אל האני הפנימי שלנו , ההדרכה האמיתית נמצאת בתוכנו אנו , ואת ההדרכה הזאת ניתן למצוא בעזרת מסעות פנימה אל עצמנו, או מה שניקרא מדיטציה שבה אנו מנסים לעשות מסעות אל נפשנו פנימה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (57)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

       

      צטט: המסקרן 2008-03-08 18:22:22

      מסכים איתך!  גם אני התחלתי להתפתח כך...

       

      תודה!

      בהצלחה

        8/3/08 18:22:

      מסכים איתך!  גם אני התחלתי להתפתח כך...

       

      תודה!

       

      צטט: more is mor 2008-03-07 00:37:51

      דורית יקירתי,

      מאחר ואני בעיצומו של המסע הזה, מזדהה באופן מוחלט עם התוכן של הפוסט היפה הזה.

      לדעתי, הסיבה לכך שברוב המקרים הצמיחה באה ממקום של כאב גדול, היא שלרוב האנשים מאד קשה לבצע שינוי. האוטומטים, האגו, הסביבה - משפחה, חברים, צבא, תקשורת, תומכים ומתדלקים כל העת את ההשפעה של החוץ פנימה.

      אומרים לנו מה מקובל, מה ללבוש, מה לאכול ואפילו מה לחשוב, מה זה להיות אין או אאוט.

      ומסע רוחני הוא למעמקי הפנים של עצמנו.

      צמיחה רוחנית היא העצמה של האני הגבוה שלי, חיבור לאמת הפנימית שלי, והחלשה של ההשפעות החיצוניות.

      כמה שאדם מתחזק פנימה, כך החוץ שלו הולך ונחלש . לכן יש כאן מצב שההרגלים, האוטומטים, החינוך והשפעת הסביבה עושים הכל כדי לשמר את השפעת החוץ על הפנים.

      לכן לרוב האנשים קשה להתחבר למקום הרוחני, אל עצמם פנימה. אין להם את הכוחות.

      רק בשעת משבר כאשר קורה שבר גדול, הטראומה מצליחה לזעזע את הסדר הישן ונוצר מקום למשהו חדש.

      מעטים הם אלה שיש להם את הפתיחות ללמוד, לשנות ולצמוח. זה דורש אומץ, זה דורש כניסה למרחבים לא ידועים, לחוסר ודאות ולפעמים לכיאוס. רק אלה שמוכנים לחוות את הכיאוס והערפל, יש להם את היכולות להגיעה לצמיחה והתפתחות רוחנית מהמקום הטוב.

      מהמקום של כיף, הנאה והתגלות.

      אז אני 100% איתך כי גם אני עושה את הדרך הזאת ממקום של בחירה, הנאה וסקרנות רבה.

      תודה ששיתפת אותנו

      כוכב גדול

      סופ"ש נפלא

      מור

       

      תודה לך מור על התגובה הנפלאה..

      על הכוכב..

      המון הצלחה בדרכך

      דורית

        7/3/08 00:37:

      דורית יקירתי,

      מאחר ואני בעיצומו של המסע הזה, מזדהה באופן מוחלט עם התוכן של הפוסט היפה הזה.

      לדעתי, הסיבה לכך שברוב המקרים הצמיחה באה ממקום של כאב גדול, היא שלרוב האנשים מאד קשה לבצע שינוי. האוטומטים, האגו, הסביבה - משפחה, חברים, צבא, תקשורת, תומכים ומתדלקים כל העת את ההשפעה של החוץ פנימה.

      אומרים לנו מה מקובל, מה ללבוש, מה לאכול ואפילו מה לחשוב, מה זה להיות אין או אאוט.

      ומסע רוחני הוא למעמקי הפנים של עצמנו.

      צמיחה רוחנית היא העצמה של האני הגבוה שלי, חיבור לאמת הפנימית שלי, והחלשה של ההשפעות החיצוניות.

      כמה שאדם מתחזק פנימה, כך החוץ שלו הולך ונחלש . לכן יש כאן מצב שההרגלים, האוטומטים, החינוך והשפעת הסביבה עושים הכל כדי לשמר את השפעת החוץ על הפנים.

      לכן לרוב האנשים קשה להתחבר למקום הרוחני, אל עצמם פנימה. אין להם את הכוחות.

      רק בשעת משבר כאשר קורה שבר גדול, הטראומה מצליחה לזעזע את הסדר הישן ונוצר מקום למשהו חדש.

      מעטים הם אלה שיש להם את הפתיחות ללמוד, לשנות ולצמוח. זה דורש אומץ, זה דורש כניסה למרחבים לא ידועים, לחוסר ודאות ולפעמים לכיאוס. רק אלה שמוכנים לחוות את הכיאוס והערפל, יש להם את היכולות להגיעה לצמיחה והתפתחות רוחנית מהמקום הטוב.

      מהמקום של כיף, הנאה והתגלות.

      אז אני 100% איתך כי גם אני עושה את הדרך הזאת ממקום של בחירה, הנאה וסקרנות רבה.

      תודה ששיתפת אותנו

      כוכב גדול

      סופ"ש נפלא

      מור

       

      צטט: fatalia 2008-03-03 16:19:17

       

      צטט: מעופפת - דורדור 2008-03-01 12:29:36

       

      צטט: אלוני עפר 2008-02-29 12:38:43

      הצמיחה באה בגלל משבר כשם שזרע שיפול על פני הקרקע לא יצמח... הוא זקוק לנפילה מתחת לפני הקרקע כי שם כוח הצמיחה...

      לכן מסביר המהר"ל מפרג: "כי נפול תיפול" (כלומר שתי נפילות) שזה הייתרון שלנו...נפילה אחת על פני הקרקע והשניה מתחת שמשם תגיע הצמיחה...

      כן עופר אבל יש מצבים בהם זרע נקלט באדמה גם כשהוא על פני השטח ומבלי להקבר הוא מצליח לנבוט ולהכות שורש...

      יפה לך התשובה הזאת דורית, זה נכון. ובכל זאת, הבודהיזם למשל מושתת על הצורך לפתור את הסבל , שהוא מין בילט אין כזה של המצב האנושי. שם הבינו את המלכוד, חרב הפיפיות  של הנאה-סבל, אושר-אומללות, סיפוק-תיסכול, מה שהוביל לתפישה של וויתור על כל  עסקת החבילה, על המאניה ועל הדיפרסיה ובגדול על הרבה ממה שהופך אותנו לאנושיים. הגיעו גם אסכולות כמו של שכננו מלמעלה כאן בתגוביות, שמבקשות מאיתנו להפסיק להרגיש, בתור מוטו לחיים.

       

      מבאס בניו אייג', איך שאנשים תופסים עליו טרמפ למקומות שנוחים אישית להם ולמבנה הנפשי (שלא לומר הסריטות...) שלהם ומתיימרים לדבר בשם האמת המוחלטת.

       

      והאמת? כתבו עליה הרבה דברים, והיא בכלל לא ידעה שהיא כזאת...

       

      ואת? תמשיכי לעשות טוב ויפה לעצמך ולאחרים, ואל תתני לשום דבר לעצור אותך...

       

      תודה לך יקירה על התגובה המאלפת...

      מסכימה איתך .. האמת... מי יודע באמת היכן היא...ואולי כל הענין זה החיפוש אחריה..

        3/3/08 16:19:

       

      צטט: מעופפת - דורדור 2008-03-01 12:29:36

       

      צטט: אלוני עפר 2008-02-29 12:38:43

      הצמיחה באה בגלל משבר כשם שזרע שיפול על פני הקרקע לא יצמח... הוא זקוק לנפילה מתחת לפני הקרקע כי שם כוח הצמיחה...

      לכן מסביר המהר"ל מפרג: "כי נפול תיפול" (כלומר שתי נפילות) שזה הייתרון שלנו...נפילה אחת על פני הקרקע והשניה מתחת שמשם תגיע הצמיחה...

      כן עופר אבל יש מצבים בהם זרע נקלט באדמה גם כשהוא על פני השטח ומבלי להקבר הוא מצליח לנבוט ולהכות שורש...

      יפה לך התשובה הזאת דורית, זה נכון. ובכל זאת, הבודהיזם למשל מושתת על הצורך לפתור את הסבל , שהוא מין בילט אין כזה של המצב האנושי. שם הבינו את המלכוד, חרב הפיפיות  של הנאה-סבל, אושר-אומללות, סיפוק-תיסכול, מה שהוביל לתפישה של וויתור על כל  עסקת החבילה, על המאניה ועל הדיפרסיה ובגדול על הרבה ממה שהופך אותנו לאנושיים. הגיעו גם אסכולות כמו של שכננו מלמעלה כאן בתגוביות, שמבקשות מאיתנו להפסיק להרגיש, בתור מוטו לחיים.

       

      מבאס בניו אייג', איך שאנשים תופסים עליו טרמפ למקומות שנוחים אישית להם ולמבנה הנפשי (שלא לומר הסריטות...) שלהם ומתיימרים לדבר בשם האמת המוחלטת.

       

      והאמת? כתבו עליה הרבה דברים, והיא בכלל לא ידעה שהיא כזאת...

       

      ואת? תמשיכי לעשות טוב ויפה לעצמך ולאחרים, ואל תתני לשום דבר לעצור אותך...

       

       

      צטט: אלוני עפר 2008-02-29 12:38:43

      הצמיחה באה בגלל משבר כשם שזרע שיפול על פני הקרקע לא יצמח... הוא זקוק לנפילה מתחת לפני הקרקע כי שם כוח הצמיחה...

      לכן מסביר המהר"ל מפרג: "כי נפול תיפול" (כלומר שתי נפילות) שזה הייתרון שלנו...נפילה אחת על פני הקרקע והשניה מתחת שמשם תגיע הצמיחה...

      כן עופר אבל יש מצבים בהם זרע נקלט באדמה גם כשהוא על פני השטח ומבלי להקבר הוא מצליח לנבוט ולהכות שורש...

        29/2/08 12:38:

      הצמיחה באה בגלל משבר כשם שזרע שיפול על פני הקרקע לא יצמח... הוא זקוק לנפילה מתחת לפני הקרקע כי שם כוח הצמיחה...

      לכן מסביר המהר"ל מפרג: "כי נפול תיפול" (כלומר שתי נפילות) שזה הייתרון שלנו...נפילה אחת על פני הקרקע והשניה מתחת שמשם תגיע הצמיחה...

        27/2/08 21:29:

       

      צטט: גילגול.. 2008-02-27 20:46:28

      יפה כתבת. מאמינה בדברים שנכתבו.

      מאמינה בסימנים שאנו מקבלים כל הזמן כצמיחה רוחנית "ללא דרמה".

      לעיתים ה"מכות" שעליהן כתבת מגיעים לאחר שורה של סימנים קטנים יותר.

      מדיטציה, התבוננות ושקט הם הדרך הנכונה....

      *

      אכן, גילגול.. תודה

        27/2/08 20:46:

      יפה כתבת. מאמינה בדברים שנכתבו.

      מאמינה בסימנים שאנו מקבלים כל הזמן כצמיחה רוחנית "ללא דרמה".

      לעיתים ה"מכות" שעליהן כתבת מגיעים לאחר שורה של סימנים קטנים יותר.

      מדיטציה, התבוננות ושקט הם הדרך הנכונה....

      *

        27/2/08 14:51:

       

      צטט: ריקי שיר 2008-02-27 13:48:44

       

      צטט: מעופפת - דורדור 2008-02-26 18:14:02

       

      צטט: ריקי שיר 2008-02-26 18:07:19

      גם אני מסכימה עם שירלי ופלפל.

       

      לומדים מטעויות וצומחים כשמשהו נשבר

      כנראה חוקי הטבע חלים גם עלינו.

       

      החוכמה להמשיך לצמוח תמיד.

      כן רק שזה לא סותר, מה שאני אמורת שאפשר ללמוד גם לפני שטועים

       

      אפשר וצריך ללמוד מטעויות.

      שתדעי לך שאני חושבת על הפוסט שלך מאתמול...

      המחשבה שעלתה לי שכמו שגוזמים עץ, ההתפתחות שלו הרבה הרבה יותר מהירה.

      אולי כך אנחנו

      גדלים גם בלי, אבל כשיש נסיון בחיים ששובר קצת, זה מקדם אותנו.

       

      לי זה קרה באופן אישי...

      גם לי.

        27/2/08 13:48:

       

      צטט: מעופפת - דורדור 2008-02-26 18:14:02

       

      צטט: ריקי שיר 2008-02-26 18:07:19

      גם אני מסכימה עם שירלי ופלפל.

       

      לומדים מטעויות וצומחים כשמשהו נשבר

      כנראה חוקי הטבע חלים גם עלינו.

       

      החוכמה להמשיך לצמוח תמיד.

      כן רק שזה לא סותר, מה שאני אמורת שאפשר ללמוד גם לפני שטועים

       

      אפשר וצריך ללמוד מטעויות.

      שתדעי לך שאני חושבת על הפוסט שלך מאתמול...

      המחשבה שעלתה לי שכמו שגוזמים עץ, ההתפתחות שלו הרבה הרבה יותר מהירה.

      אולי כך אנחנו

      גדלים גם בלי, אבל כשיש נסיון בחיים ששובר קצת, זה מקדם אותנו.

       

      לי זה קרה באופן אישי...

        27/2/08 13:37:

       

      צטט: kobi345 2008-02-27 13:09:23

      מעניין,

       

      מחייך

        27/2/08 13:36:

       

      צטט: אפור הזקן 2008-02-27 07:55:59

      ממקומי   הפחות  רוחני

      איני  אוהב  וזאת  בלשון  המעטה

      את  אלו  שמנצלים  מצבים קשים ומחזירים בתשובה

       

      צמיחה  ללא  התרסקות

      היא    הנכונה

       

      נשיקהמגניב

      כן אפור

      יש שם כאילו שממש ממתינים לטרף.

        27/2/08 13:09:

      מעניין,

       

        27/2/08 07:55:

      ממקומי   הפחות  רוחני

      איני  אוהב  וזאת  בלשון  המעטה

      את  אלו  שמנצלים  מצבים קשים ומחזירים בתשובה

       

      צמיחה  ללא  התרסקות

      היא    הנכונה

       

      נשיקהמגניב

        27/2/08 03:00:
      תודה לך קומו... 42 ? יכול להיות.. שווה בדיקה
        27/2/08 01:29:
      שלום דורית,נושא מעניין מאוד.הרוחניות היא במידה מסוימת מפלט. היא לא חייבת להיות מפלט מקונפלקט חזק, אך מפלט ממצב למצב.האושר הוא מצב שבד"כ כל האנשים שואפים אליו אך בגלל שאנו תמיד שואפים ליותר, אנו בעצם במרדף תמידי בעקבות האושר בכל צורה שתהיה. רק שהאושר מורכב ויש בו במקרים רבים אלמנט מוסווה של סיפוק האגו. למשל בונים דירה לא פרופורציונאלית לצרכינו על מנת להשוויץ במידה ויכולים, או תולים ציור שלא מוצא חן בעיננו על מנת להראות כמה אנו אניני טעם. למה? כי הציפייה היא שדרך ההתפעלות של הרואה אנו מרגישים יותר טוב או מאושרים ובעלי ערך. לזה כמובן יש אינספור דוגמאות. הצרה בדברים היומיומיים האלה שהן מספקות אושר בהתבסס על אגו שהן לא מחזיקות מעמד ואנו מוצאים את עצמנו במרדף מחודש בעקבות האושר מחמת הריקנות שבתוכנו.במוקדם או במאוחר אנו מגיעים למסקנה שכנראה זו לא הדרך האמתית לאושר ובעצם יש יותר. פה לדעתי אולי מתחבאת התשובה לשאלתך האם צריך דרמה או אסון על מנת לעשות את התפנית?אם הולך לנו בחיים, אנו עובדים ומסופקים וזמננו מלא, עבודה, משפחה וכיוצא מזה (לא מדבר על הפאן הדתי) אז בעצם הזמן עובר ואנו לא שמים לב שיש צורך במשהו אחר, כי פשוט, אין לנו את הזמן או את הריקנות לחשוב על זה. אם פה מתפקשש משהו, למשל היתקלות במחלה קשה, זה אכן יכול להיות הטריגר.מצד שני, בנאדם עם הורים עשירים שלא צריך לעבוד קשה על מנת להתפרנס ואשר עבר את שלב ההצגה של עושרי, כלומר התבגר נפשית, יש לו הרבה זמן ריק שיצטרך למלאת. את הזמן הזה מתישהו לא יהיה ניתן למלאת בלהשוויץ ביכולות פיננסיות בלבד וריקנות משתלטת. כך שיש מאין למה עשירים מתאבדים. ההצלה באה גם בצורה של רוחניות, הם מתחילים לפעול למען החברה, לתרום כסף ומעבר לכך, לכבד את האיכות שבפנים, כי הם חוו את הריקנות של החומריות לבד.המקרה השלישי אך לא היחיד, הוא של אנשים שחיים בסבל מעל לממוצע, הם קרובים יותר לרוחניות (אם הם לא קרובים לפשע) מכיוון שזו מין אור בקצה המנהרה. מצבם הרע הוא הטריגר ובקרה הזה זהו מצב מתמשך.לדעתי, זו חוכמה אלוהית שמובילה כל בנאדם יהיה אשר יהיה מצבו בסופו של דבר לרוחניות ומשם לאושר.זו דעתי לפחות.יש ספר טוב שבו מתעד רגריסיוניסט מוכר, ד"ר מייקל ניוטון – גורלן של נשמות, לא מעט מצבים שבהם התפנית אכן חלה בעקבות האסון (גדול או קטן). Joe הייתי מוסיף על משפט היפה שלך שנאמר ע"י - Phyllis Dorothy Jamescreativity is the resolution of internal conflict that occur as a result of external opportunitiesכי בלעדי המאורעות החיצונים אין לנו טריגר לקונפלקטים הפנימיים.לפעמים מי שחי כעשיר, המניע שלו לרוחניות הוא הריקנות, שזה גם קונפלקט.  הערה קטנה, במדריך הטרמפיסט לגלקסיה.. התשובה היא 42 כמיטב זכרוני ולא 47.תודה רבה על הנושא המעניין.

       

        27/2/08 00:07:

      עממי לדעתי

      צטט: מעופפת - דורדור 2008-02-26 21:32:30

       

      צטט: joe harris 2008-02-26 20:09:16

      לסיכום, כמו שמישהו פעם אמר :

      "creativity is the resolution of internal conflicts"

      מי אמר?

       

        26/2/08 22:55:

       

      צטט: ציזי 2008-02-26 22:43:43

      יקירה

      הלוואי עלינו ועל כל עם ישראל

      לי זה לא הלך,לצערי

      אני נדרשתי למכה

       

      האמת.... גם אני....

      התחלתי במקום הנוח, ואז נעצרתי כי היה נוח...

      אז באה המכה...

      ובכל זאת... אולי יש גם כאילו שיכולים בלעדיה

        26/2/08 22:43:

      יקירה

      הלוואי עלינו ועל כל עם ישראל

      לי זה לא הלך,לצערי

      אני נדרשתי למכה

        26/2/08 21:57:

       

      צטט: ש י פ ו פ ה 2008-02-26 21:55:52

      כרגיל-צודקת לדעתי....

      תודה לך!

       

      תודה גם לך שיפופה יקרה

        26/2/08 21:57:

       

      צטט: ליאור ארטיסט 2008-02-26 21:39:47

      זה אכן נושא לדיון.

      אני אישית מאמין שלכל אחד קיימת תבנית משלו לצמיחה רוחנית.

      חלק צומחים רק מתוך שמחת חיים, אהבת הרוח והאנשים שסביב או אז הם לא צומחים הם פשוט חיים. משמעות המילה צמיחה היא ממשהו שבהכרח היה קודם לכן פחות,

      פחות מבין, פחות מודע, פחות מחובר וכו'.

      דרך אגב--מי שצומח מכאב ומקונפליקט לדעתי מתבל את הצמיחה שלו באלמנטים בעלי משמעות ומורכבות גדולה פי כמה וכמה מזה שפשוט חי חיי רוח עשירים. הרצון לצמוח נובע מלכתחילה מאיזשהו הכרח, סבל, חיפוש משמעות וכו'.

      אבל אתה עצמך אומר. שיש צמחיה מתוך משהו שהוא פחות... כלומר אפשר לצמוח מה"פחות" אבל לא חייבים לצמוח מהסבל." פחות" אינו דווקא "סובל"

        26/2/08 21:55:

      כרגיל-צודקת לדעתי....

      תודה לך!

        26/2/08 21:55:

       

      צטט: comecloser 2008-02-26 21:36:07

      החוכמה היא להקשיב לעצמנו, להביא את הרוח אל חיינו היום יומיים בלי הצרה , להתחיל בלי הטריגר שגרם לנו להתעורר , לקום בלעדיו.

       

      לא הבנתי כלום. יש דבר כזה ?

       

      לפעמים אין דבר כזה אבל אפשר תמיד לנסות.

       

      לא יודעת מה לא הבנת אבל מה שהתכוונתי הוא שצריך לנסות להתעורר רוחנית בלי להמתין לחבטה או לצרה שתעיר אותנו..

      מקווה שהבהרתי

        26/2/08 21:39:

      זה אכן נושא לדיון.

      אני אישית מאמין שלכל אחד קיימת תבנית משלו לצמיחה רוחנית.

      חלק צומחים רק מתוך שמחת חיים, אהבת הרוח והאנשים שסביב או אז הם לא צומחים הם פשוט חיים. משמעות המילה צמיחה היא ממשהו שבהכרח היה קודם לכן פחות,

      פחות מבין, פחות מודע, פחות מחובר וכו'.

      דרך אגב--מי שצומח מכאב ומקונפליקט לדעתי מתבל את הצמיחה שלו באלמנטים בעלי משמעות ומורכבות גדולה פי כמה וכמה מזה שפשוט חי חיי רוח עשירים. הרצון לצמוח נובע מלכתחילה מאיזשהו הכרח, סבל, חיפוש משמעות וכו'.

        26/2/08 21:36:

      החוכמה היא להקשיב לעצמנו, להביא את הרוח אל חיינו היום יומיים בלי הצרה , להתחיל בלי הטריגר שגרם לנו להתעורר , לקום בלעדיו.

       

      לא הבנתי כלום. יש דבר כזה ?

        26/2/08 21:32:

       

      צטט: עופרה'לה 2008-02-26 20:16:31

      העלית פה נושא מורכב ומעניין.

       

      כשלאדם טוב הוא נח על הנוחות ולא עושה שינוי. דרך הסבל הוא מבין שמשהו צריך להשתנות.

       

      אני חושבת שעכשיו אנשים יותר פתוחים לנושא הצמיחה ואולי המצב הזה מביא איתו צמיחה מחודשת שאינה כרוכה בסבל. צריך זמן כדי לראות אם המשפט הזה נכון.

       

      באהבה

      עופרה

      זמן ונכונות

        26/2/08 21:32:

       

      צטט: joe harris 2008-02-26 20:09:16

      לסיכום, כמו שמישהו פעם אמר :

      "creativity is the resolution of internal conflicts"

      מי אמר?

        26/2/08 20:16:

      העלית פה נושא מורכב ומעניין.

       

      כשלאדם טוב הוא נח על הנוחות ולא עושה שינוי. דרך הסבל הוא מבין שמשהו צריך להשתנות.

       

      אני חושבת שעכשיו אנשים יותר פתוחים לנושא הצמיחה ואולי המצב הזה מביא איתו צמיחה מחודשת שאינה כרוכה בסבל. צריך זמן כדי לראות אם המשפט הזה נכון.

       

      באהבה

      עופרה

        26/2/08 20:09:

      לסיכום, כמו שמישהו פעם אמר :

      "creativity is the resolution of internal conflicts"

        26/2/08 20:02:

       

      צטט: מעופפת - דורדור 2008-02-26 19:20:57

       

      צטט: יוסי קרמר מדריך אישי 2008-02-26 18:57:55

      מה היא רוחניות, לדעתך?

      ניראה שזה דיון נפרד ..שלא כדאי לדחוף אותו כתגובה אלא לתת לו מקום של כבוד כפוסט בפני עצמו.. מה דעתך לפתוח שאלה כזאת אצלך בבלוג או בפורום מיסטיקה?

       

      אפשרי, תודה.

        26/2/08 19:20:

       

      צטט: יוסי קרמר מדריך אישי 2008-02-26 18:57:55

      מה היא רוחניות, לדעתך?

      ניראה שזה דיון נפרד ..שלא כדאי לדחוף אותו כתגובה אלא לתת לו מקום של כבוד כפוסט בפני עצמו.. מה דעתך לפתוח שאלה כזאת אצלך בבלוג או בפורום מיסטיקה?

       

        26/2/08 19:19:

       

      צטט: -תמר- 2008-02-26 19:13:47

      חושבת שצמיחה תוך מכבק נולדה מתפיסה נוצרית ביסודה, שכל מה שקשור ברוח הוא מנותק בהכרח מהגוף ומהחומר, והתעלות מגיעה ע"י סגפנות.

      התפיסה הזאת, לשמחתי, מתפוגגת, ובמקומה באות התפיסות שקוראות לצמיחה דרך שמחה, דרך  בניה ולא מתוך כאב. 

      מסכימה עם מה שכתבת. תודה. 

      צמיחה דרך שמחה.. יופי של הגדרה

      תודה תמר

        26/2/08 19:13:

      חושבת שצמיחה תוך מכבק נולדה מתפיסה נוצרית ביסודה, שכל מה שקשור ברוח הוא מנותק בהכרח מהגוף ומהחומר, והתעלות מגיעה ע"י סגפנות.

      התפיסה הזאת, לשמחתי, מתפוגגת, ובמקומה באות התפיסות שקוראות לצמיחה דרך שמחה, דרך  בניה ולא מתוך כאב. 

      מסכימה עם מה שכתבת. תודה. 

        26/2/08 18:57:
      מה היא רוחניות, לדעתך?
        26/2/08 18:53:

       

      צטט: יוסי קרמר מדריך אישי 2008-02-26 18:47:14

      דורית, לדעתי ניתן לפתור את החידה הרוחנית רק אם נבין את כל התשובות למכלול השאלות של מהות החיים, העולם והיקום וכל מה שהוא מכיל בתוכו ואיך התחיל הכל ומה המטרה הסופית בתהליך ורק אחר כך יהיה ניתן להבין את הנושא הרוחני.
      אני מסכים איתך שהכל מתחיל מתוכנו, כלומר מהשאלה, מה מהות קיומנו?
      הפוסט המעניין שכתבת, לדעתי קשור לתהליך ההתפתחות האישית ושדרוג לרמת מודעות והתפתחות גבוהה יותר, אבל אין לכך כל קשר לרוחניות, לדעתי.

      ואללה יוסי אתה מזכיר לי בהגדרה הענקית הזאת "התשובות לכל השאלות..." את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה.. התשובה היא 47 , רק מה השאלה..(רק מי שראה או קרא יכול להבין)

       

      את הקשר לרוחניות נוכל למצוא רק אם נגדיר מהי רוחניות. ניראה שהגדרותינו שונות..

        26/2/08 18:51:

       

      צטט: יוקה 2008-02-26 18:46:19

      לגמרי מסכימה, למידה ראוי שתעשה כל הזמן.

      זה נכון שמאורע טראומטי מעורר שאלות ומחשבות שמהן אפשר לצמוח לשינוי.

      אבל כמו שאמרנו אפשר גם סתם כך פעם בכמה חודשים/שנים לאבק כמה מדפים ולסדר כמה מגירות. ואז אולי נוכל להמנע לפחות מחלק מהאסונות.

      נשיקות. 

      המון נשיקות...

      תודה על הירוק

        26/2/08 18:50:

       

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-02-26 18:38:56

      דורית, זה כתוב כרגיל מעניין.

      המון זמן לא כתבת.

      אני מקווה שהכל בסדר.

      כוכב ותודה

      ניצה יקרה, תודה על ההתעניינות.. הכל בסדר, פשוט לא יצא..

      תודה גם על הכוכב :)

        26/2/08 18:47:
      דורית, לדעתי ניתן לפתור את החידה הרוחנית רק אם נבין את כל התשובות למכלול השאלות של מהות החיים, העולם והיקום וכל מה שהוא מכיל בתוכו ואיך התחיל הכל ומה המטרה הסופית בתהליך ורק אחר כך יהיה ניתן להבין את הנושא הרוחני.
      אני מסכים איתך שהכל מתחיל מתוכנו, כלומר מהשאלה, מה מהות קיומנו?
      הפוסט המעניין שכתבת, לדעתי קשור לתהליך ההתפתחות האישית ושדרוג לרמת מודעות והתפתחות גבוהה יותר, אבל אין לכך כל קשר לרוחניות, לדעתי.
        26/2/08 18:46:

      לגמרי מסכימה, למידה ראוי שתעשה כל הזמן.

      זה נכון שמאורע טראומטי מעורר שאלות ומחשבות שמהן אפשר לצמוח לשינוי.

      אבל כמו שאמרנו אפשר גם סתם כך פעם בכמה חודשים/שנים לאבק כמה מדפים ולסדר כמה מגירות. ואז אולי נוכל להמנע לפחות מחלק מהאסונות.

      נשיקות. 

      דורית, זה כתוב כרגיל מעניין.

      המון זמן לא כתבת.

      אני מקווה שהכל בסדר.

      כוכב ותודה

        26/2/08 18:15:

       

      צטט: משה_ג 2008-02-26 18:06:46

      ואולי.. רק אולי... ניתן לצמוח ולהגשים את עצמנו באחת משתי הדרכים ואולי גם .. וגם..
      ובכך לתת מקום של כבוד ואחריות לעצמנו על כך שבידנו לבחור מבלי לחכות למשברי ההיתוך ובמקרה שיהיו להעזר גם בהם כמנוף להתפתחות האישית
      יישר כוחך וכוכבך

       

      תודה משה..

        26/2/08 18:14:

       

      צטט: brownlittle 2008-02-26 18:11:36

      התאהבתי

      תודה :) 

      תודה לך וגם על הכוכב..

        26/2/08 18:14:

       

      צטט: ריקי שיר 2008-02-26 18:07:19

      גם אני מסכימה עם שירלי ופלפל.

       

      לומדים מטעויות וצומחים כשמשהו נשבר

      כנראה חוקי הטבע חלים גם עלינו.

       

      החוכמה להמשיך לצמוח תמיד.

      כן רק שזה לא סותר, מה שאני אמורת שאפשר ללמוד גם לפני שטועים

        26/2/08 18:11:

      התאהבתי

      תודה :) 

        26/2/08 18:07:

      גם אני מסכימה עם שירלי ופלפל.

       

      לומדים מטעויות וצומחים כשמשהו נשבר

      כנראה חוקי הטבע חלים גם עלינו.

       

      החוכמה להמשיך לצמוח תמיד.

        26/2/08 18:06:
      ואולי.. רק אולי... ניתן לצמוח ולהגשים את עצמנו באחת משתי הדרכים ואולי גם .. וגם..
      ובכך לתת מקום של כבוד ואחריות לעצמנו על כך שבידנו לבחור מבלי לחכות למשברי ההיתוך ובמקרה שיהיו להעזר גם בהם כמנוף להתפתחות האישית
      יישר כוחך וכוכבך
        26/2/08 18:04:

       

      צטט: שיר*לי 2008-02-26 17:57:05

      אפשר לעלות רק אם נימצאים למטה

      אפשר להבין רק אם מבינים שלא מבינים

      אפשר עוד מלא דברים והשמיים הם הגבול......

      שירלי...... 

       

       מסכים לגמריי.

       

        26/2/08 18:03:

       

      צטט: שיר*לי 2008-02-26 17:57:05

      אפשר לעלות רק אם נימצאים למטה

      אפשר להבין רק אם מבינים שלא מבינים

      אפשר עוד מלא דברים והשמיים הם הגבול......

      שירלי...... 

      השאלה היא אם חייבים להתרסק קודם.. לפני שעולים, ואני אומרת שלא חייבים להתרסק

        26/2/08 18:02:

       

      צטט: עמירamir 2008-02-26 17:55:14

      "אנחנו נדחפים על ידי הסבל עד שאנחנו מתחילים להמשך על ידי האושר" (מיקל בקווית')

       

      איך שאני רואה את זה (מניסיון אישי), כל עוד אנחנו באופן בסיסי מתנגדים לצמיחה והתפתחות אנחנו זקוקים לטראומות כדי שישברו (אפילו זמנית) את ההתנגדות שלנו ויראו לנו שאפשר אחרת. ברגע שאנחנו מפסיקים באופן בסיסי להתנגד, אנחנו מתחילים להיות מונעים על ידי האני האותנטי ומרגישים מעין רוח גבית שדוחפת אותנו קדימה.

      דיון חשוב מאוד פתחת כאן. תודה.* 

      כן מסכימה עם ההגדרה שלך, כשנפסיק להתנגד נמצא דרכים שאינן ככוכות בסבל

      תודה גם לך

        26/2/08 17:57:

      אפשר לעלות רק אם נימצאים למטה

      אפשר להבין רק אם מבינים שלא מבינים

      אפשר עוד מלא דברים והשמיים הם הגבול......

      שירלי...... 

        26/2/08 17:55:

      "אנחנו נדחפים על ידי הסבל עד שאנחנו מתחילים להמשך על ידי האושר" (מיקל בקווית')

       

      איך שאני רואה את זה (מניסיון אישי), כל עוד אנחנו באופן בסיסי מתנגדים לצמיחה והתפתחות אנחנו זקוקים לטראומות כדי שישברו (אפילו זמנית) את ההתנגדות שלנו ויראו לנו שאפשר אחרת. ברגע שאנחנו מפסיקים באופן בסיסי להתנגד, אנחנו מתחילים להיות מונעים על ידי האני האותנטי ומרגישים מעין רוח גבית שדוחפת אותנו קדימה.

      דיון חשוב מאוד פתחת כאן. תודה.* 

        26/2/08 17:47:

       

      צטט: joe harris 2008-02-26 17:42:49

      למידה בשיטת ניסוי-טעיה אמנם נדמית כהמצאה תרבותית אבל היא מאוד בסיסית ובמובן מסוים היא מוטבעת ביולוגית בהרבה סוגי יונקים (כולל בני האדם כמובן). הדברים שכתבת הם מעט כלליים מדי כך שאני לא יודע לאיזה סוג של לימוד את מתכוונת אבל אין שום סוג של לימוד משמעותי שניתן לבצע ללא איזושהיא סנקציה שלילית מסוג כלשהוא (למשל חשש מפני כשלון שמוטבע בנו תרבותית) - זה נכון שזה מאוד מתיש לפחד כל הזמן מפני כשלון אבל הדרך הנכונה להתמודד עם זה היא פשוט לתעל את החשש הזה ליצירתיות בונה ולא פשוט להתעלם ממנו, במקרה כזה יווצר מצב שבו אנשים משלים את עצמם שהם בסדר בניגוד למציאות. מה שאת מציעה דומה למשל להצעה להסיר את מנגנון הכאב מהגוף : לכאורה הוא רק גורם לנו סבל אבל בפועל בלעדיו לא יהיו לנו שום 'נורות אדומות' והגוף לא יוכל ללמוד את מגבלותיו שלו ויהיה בסכנה תמידית.

      בשום אופן לא מציעה להסיר את מנגון הכאב לא הפיזי וגם לא הנפשי. זה מה ששמור עלינו חיים.

      מציעה לנסות להגיע עוד לפני שהתחיל לכאוב..

      לדעת שיש תחתית ושכואב לפגוש אותה, ולנסות להמנע מהמפגש .

        26/2/08 17:44:

       

      צטט: פשוט נני 2008-02-26 17:33:57

      קראתי את הפוסט שלך בשקיקה בדיוק כמו שכתבת...

      התשובה היא פשוטה: שרק דרך השיקרי אפשר להגיע לאמיתי

      למה?

      כי ככה זה.

      והפוסט שלך מככב אצלי :-)

      יום טוב

      תודה לך ויום טוב גם לך

        26/2/08 17:42:
      למידה בשיטת ניסוי-טעיה אמנם נדמית כהמצאה תרבותית אבל היא מאוד בסיסית ובמובן מסוים היא מוטבעת ביולוגית בהרבה סוגי יונקים (כולל בני האדם כמובן). הדברים שכתבת הם מעט כלליים מדי כך שאני לא יודע לאיזה סוג של לימוד את מתכוונת אבל אין שום סוג של לימוד משמעותי שניתן לבצע ללא איזושהיא סנקציה שלילית מסוג כלשהוא (למשל חשש מפני כשלון שמוטבע בנו תרבותית) - זה נכון שזה מאוד מתיש לפחד כל הזמן מפני כשלון אבל הדרך הנכונה להתמודד עם זה היא פשוט לתעל את החשש הזה ליצירתיות בונה ולא פשוט להתעלם ממנו, במקרה כזה יווצר מצב שבו אנשים משלים את עצמם שהם בסדר בניגוד למציאות. מה שאת מציעה דומה למשל להצעה להסיר את מנגנון הכאב מהגוף : לכאורה הוא רק גורם לנו סבל אבל בפועל בלעדיו לא יהיו לנו שום 'נורות אדומות' והגוף לא יוכל ללמוד את מגבלותיו שלו ויהיה בסכנה תמידית.
        26/2/08 17:33:

      קראתי את הפוסט שלך בשקיקה בדיוק כמו שכתבת...

      התשובה היא פשוטה: שרק דרך השיקרי אפשר להגיע לאמיתי

      למה?

      כי ככה זה.

      והפוסט שלך מככב אצלי :-)

      יום טוב

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      מעופפת - דורדור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין