עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    גלגל חוזר

    8 תגובות   יום ראשון, 10/1/16, 09:19

    גלגל חוזר

     

    (בהשראת הספר Gypsy Sixpence של הסופר אדיסון מרשל. הסיפור הופיע לראשונה ב"קפה" בשנת 2011 בשם "רום וג'רי ").

     

    ג'רי גדל בעיירה דימיוניה בארץ להד"ם, כצאצא למשפחת "אצולה", מן המהגרים הראשונים שהגיעו לארץ מאירופה. הוא היה ילד בלונדיני יפה תואר, מופנם, ולא חברותי. כשהיה בן שנתיים, נסע אביו כמומחה חקלאי, בשליחות להודו, אמו, כדי לא לחשוף את עצמה ואת התינוק לסכנות לתחלואים של הודו, עברה להתגורר ליד בית הוריה.

    האב חזר לדימיוניה כעבור שנה. בחלוף עוד שלוש שנים, לא נולד לג'רי אח נוסף, למרות כל טיפולי הפוריות.

    "הזמינו אותי לחזור לחבל ראניסטאן בעוד ששה חודשים", אמר האב ערב אחד. "בהודו אפשר לאמץ תינוקות בקלות. אולי נאמץ לנו מהודו?"

    "אתה חושב שזה רעיון טוב, להביא לכאן תינוק מהודו?"

    "אפשר גם ילד קצת יותר גדול, שייבדק שם ויימצא בריא".

    "אני לא נוסעת לשם, אבל אני סומכת עליך. אתה יכול להתחיל לברר על תהליכי האימוץ".

    "מחר אפנה למכרים שלי בראניסטאן ונתחיל לבדוק את האפשרויות".

     

    האב נסע להודו בשנית, ובתום השליחות, חזר עם ילד הודי חמוד, בן שלוש וחצי. הוא היה בעל עור שחום, ועיניים שחורות, ובעל שער שחור סמיך ושופע.

    "מה שמו?" שאלה אמו של ג'רי.

    "רום", אמר האב. "אמו היא מן הצוענים שבהודו".

     

    האב הכיר היטב את הצוענייה. בחודש הראשון שלו בראניסטאן, היא נשלחה אליו כעובדת משק הבית. היא הייתה צעירה מאד, בערך בת שבע עשרה, בעלת גוף חטוב, ישבן מוצק וחזה זקוף. לידיה ענדה צמידים מקשקשים, ולקרסוליה ענדה עכסים, משקשקים לא פחות. חולצתה הקצרה, שהיו משובצות בה מכיתות מראה, הותירה את בטנה חשופה. המומחה החקלאי הצעיר, הרחוק אלפי קילומטרים מאשתו ומבנו, לא נשאר אדיש לנוכחותה ולענטוזיה. לקראת תום השנה לשליחותו, היא ילדה לו תינוק, אך בלב דואב הוא נאלץ לשוב  לארץ להד"ם.

    "אני אחזור, ואני אקח אותו אלי, כדי שיקבל את כל התנאים הטובים שארצי יכולה לספק לו", הבטיח, וכעבור שלוש שנים, חזר וקיים.

     

    ג'רי ורום גדלו יחד, ואהבו זה את זה כאחים, אך העיב על יחסיהם גם שמץ של קנאה. האם העדיפה באופן מובהק את ג'רי, ורום חש בהעדר החום מצדה. תווים בפניו ובמבנה גופו של רום, והאהבה שהרעיף עליו בעלה, עוררו בה את החשד שהוא עשוי להיות בנו של בעלה. למרות היחס המועדף שהעניק לו האב, לא יכול רום להימנע מלפתח קנאה בג'רי על אהבת האם שנמנעה ממנו.

     

    למרות הפער בן שלוש השנים שביניהם, היו רום וג'רי מבלים רבות יחדיו. כשהיו יושבים בנערותם ב"דיינר", או בהתבגרותם - ליד דלפק הבאר, הבנות היו "שורפות" את רום במבטיהן. הן לא יכלו לעמוד בפני קסם עורו השחום, שערו השופע שגלש במפל של תלתלים שחורים על כתפיו, ועיניו השחורות היוקדות. גם רום לא היה אדיש אליהן, וכבר בגיל ארבע עשרה חווה את חוויית המין הראשונה שלו עם נערה מבוגרת ממנו בשנתיים, שגרה בפרברי דימיוניה. ג'רי לעומתו, היה ביישן ומסוגר, לא הסתכל על הבנות והן לא גילו בו עניין, עד שבגיל עשרים גילתה אותו מרי. היא הייתה יפהפייה בלונדינית תמירה, בעלת עיניים כחולות, צעירה ממנו בשנתיים, וגם היא הייתה בת למהגרים הראשונים. היא בלטה בין המובילות של קבוצת המעודדות של נבחרת הכדורסל, מושא חלומותיהם של נערים רבים בבית הספר התיכון. ג'רי, שהיה גבוה ואתלטי, מצא חן בעיניה למרות ביישנותו, ואולי בגללה, והיא זו שחיזרה אחריו. הם יצאו ביחד לראות סרטים, רכבו על סוסים, אכלו במסעדות יוקרה, והאזינו למוסיקה קלאסית בביתה. היחסים ביניהם היו סולידיים, והתנהלו על מי מנוחות. מרי, שהייתה בעלת מזג יותר סוער מג'רי, סיגלה את עצמה לקצב שלו. הוא היה מבחינתה השידוך המושלם, משאת נפשה של כל בת למשפחה אריסטוקרטית.

     

    כעבור חודש לחברותם, ג'רי שכנע את רום להגיע לאחד מבתי הקולנוע בעיירה, כדי להכיר את חברתו, והם נפגשו בתור לקניית הכרטיסים לסרט.

    "רום. נעים מאד", אמר כשלחץ את ידה והביט ישירות בעיניה.

    "נעים מאד, מרי", אמרה והרגישה כיצד ידה נמסה בידו.

    רום ומרי החליפו רק מילים מועטות במהלך הסרט ובהפסקה. לבותיהם הלמו בחוזקה, אך הם שמרו על ארשת פנים חתומה, וג'רי לא היה מודע כלל למתרחש.

    רום מצא דרך להתקשר עם מרי, והיא נאותה להיפגש עמו בחשאי. במשך שנה תמימה הם הצליחו להסתיר את יחסיהם, ובבוא העת, רום ניאות, ברגשות מעורבים, לבקשת אחיו לשמש כשושבין בחתונתו המפוארת עם אהובת לבו. בסתר לבו קינא בג'רי שהוא נהנה מיחסים גלויים וממוסדים עם מרי, בעוד שעליו להסתפק רק בפרורים שבגנבה.

     

    כאשר רבו הבעיות הביטחוניות של ארץ להד"ם, רום וג'רי קיבלו צו גיוס לצבא. הם נקראו להתייצב לשירות ושניהם התגייסו באותו היום. מרי העניקה בנדיבות מחסדיה לג'רי, בלילה טרם התייצבותו, אך גם מצאה זמן מתאים להיפרד בחשאי מרום.

    ג'רי ורום עשו מסלול צבאי דומה, ושניהם עברו קורס קצינים. לאחר שקיבלו דרגות קצונה, הם הוצבו ביחידות שונות וחופשותיהם לא היו מתואמות, מה שהקל מאד על מרי. כשפרצה המלחמה הגדולה, נשלחו יחידות העילית של צבא להד"ם מעבר לים. לפני היציאה קיבלו הלוחמים חופשה בת יומיים לבלות עם משפחותיהם, וכך הגיעו ג'רי ורום לדימיוניה באותה עת.

    מרי גייסה את כל כשרונה ותחבולותיה כדי להיפרד מבעלה וממאהבה בצורה נאותה, טרם צאתם למלחמה. כעבור חודש גילתה שהיא בהריון. את התאומים ילדה בעוד אוהביה נמצאים הרחק מעבר לים.

     

    כשהביאה האחות את שני בניה התינוקות אליה, גילתה שהם אינם תאומים זהים. האחד היה בעל עור בהיר, ופלומה דלילה של שיער בהיר לראשו. השני היה בעל עור שחום, ועל ראשו שפע של שיער שחור. שמחתה של מרי נמהלה בתדהמה, אך במהרה גברה בה שוב השמחה. נותרה עדיין השאלה מה תהיה תגובתו של ג'רי, כשיראה את הבן השונה כל כך מהוריו. למזלה של מרי, סבה מצד אמה, שהגיע לארץ להד"ם מערבות רוסיה, היה בעל עור שחום, כך שניתן לתרץ גנטית את הופעתו של הבן החריג. 

     

    כשהגיע ג'רי לחופשת מולדת לרגל הולדת בניו, לא היה מאושר ממנו. לא עלה כלל בדעתו לפקפק באבהותו לשני הבנים, ומרי לא נצרכה להמציא תירוצים. הם קראו לבן הבלונדיני אור ולבן הכהה תום.

     

    אור ותום גדלו יחד ואהבו זה את זה כאחים, אך.....

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/1/16 12:14:

      צטט: אהובהקליין 2016-01-20 08:36:28

      עמוס היקר.

       

      אתה כותב בצורה נפלאה, אני נהניתי  לקרוא.

      יישר כוח!

      הצלחות רבות בהמשך...

      בברכה

      אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      משוב חיובי מעודד להמשיך ולכתוב, והמשובים שלך הם כאלה.

      כל טוב, עמוס.

        20/1/16 08:36:

      עמוס היקר.

       

      אתה כותב בצורה נפלאה, אני נהניתי  לקרוא.

      יישר כוח!

      הצלחות רבות בהמשך...

      בברכה

      אהובה.

        11/1/16 01:08:

      צטט: sari10 2016-01-10 19:34:49

      עמוס... תודה על סיפור נוסף... מצחיק או עצוב...לא יודעת לומר...
      לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה? 

      צטט: עמנב 2016-01-10 11:47:47

      צטט: sari10 2016-01-10 10:19:53

       

      שרי, זה אמנם רק עוד סיפור, אך נראה לי שהוא משקף מציאות, וגם מגלם בחובו ביקורת חברתית.

      כל טוב, עמוס.


      איזה סיפור....
      אך....? אך מה? חיוך

      האמת? לא ממש מבינה נערה כמו מרי,
      בו זמנית עם שני אחים? הסנני
      לא יכלה לבחור לה אחד?
      נו טוב.... נסתרות דרכי אישה...

      תודה רבה, שרי,

      מה את מתפלאת על מרי – את לא מכירה את הביטוי "אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך"?

      לא מעט נשים מעדיפות יציבות ונוחות בחיי הנישואין על פני יצרים והרפתקנות. חלק מהן נוקטות את הדרך של מרי.

      באותו עניין, יש סיפור על שלוש בנות, חברות טובות, בקליפורניה, שאחרי נשף סיום התיכון, ישבו בדיינר האהוב עליהן וקבעו להיפגש שוב באותו מקום, באותו תאריך ובאותה שעה, כעבור 10 שנים.

      כל אחת מהן הלכה לדרכה והן התפזרו ברחבי ארה"ב.

      בתאריך הקבוע ובשעה היעודה התייצבו שלושתן בדיינר. אחרי החיבוקים והנשיקות, החלו בסיפוריהן.

      "אני נשואה לגבר מזדקן ועשיר מאד", אמרה הראשונה, "ומן הצד יש לי מאהב צעיר ונמרץ, שממש נפלא במיטה".

      "אני התחתנתי עם אהוב נעוריי מהתיכון – אתן זוכרות אותו", אמרה השנייה. "אין לנו סנט על התחת, אבל נפלא לנו יחד. מן הצד, אני מחזיקה מאהב עשיר וזקן, והוא זה שקונה לי את הפרוות והתכשיטים ואתו אני יוצאת לחופשות באקפולקו ובאיי הבהאמה".

      השלישית נותרה שותקת.

      "מה אתך?", שאלו חברותיה.

      "אני סתם זונה", אמרה ולא יספה. 

        10/1/16 19:34:

      עמוס... תודה על סיפור נוסף... מצחיק או עצוב...לא יודעת לומר...
      לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה? 

      צטט: עמנב 2016-01-10 11:47:47

      צטט: sari10 2016-01-10 10:19:53

      איזה סיפור....
      אך....? אך מה? חיוך

      האמת? לא ממש מבינה נערה כמו מרי,
      בו זמנית עם שני אחים? הסנני
      לא יכלה לבחור לה אחד?
      נו טוב.... נסתרות דרכי אישה...

      תודה רבה, שרי,

      מה את מתפלאת על מרי – את לא מכירה את הביטוי "אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך"?

      לא מעט נשים מעדיפות יציבות ונוחות בחיי הנישואין על פני יצרים והרפתקנות. חלק מהן נוקטות את הדרך של מרי.

      באותו עניין, יש סיפור על שלוש בנות, חברות טובות, בקליפורניה, שאחרי נשף סיום התיכון, ישבו בדיינר האהוב עליהן וקבעו להיפגש שוב באותו מקום, באותו תאריך ובאותה שעה, כעבור 10 שנים.

      כל אחת מהן הלכה לדרכה והן התפזרו ברחבי ארה"ב.

      בתאריך הקבוע ובשעה היעודה התייצבו שלושתן בדיינר. אחרי החיבוקים והנשיקות, החלו בסיפוריהן.

      "אני נשואה לגבר מזדקן ועשיר מאד", אמרה הראשונה, "ומן הצד יש לי מאהב צעיר ונמרץ, שממש נפלא במיטה".

      "אני התחתנתי עם אהוב נעוריי מהתיכון – אתן זוכרות אותו", אמרה השנייה. "אין לנו סנט על התחת, אבל נפלא לנו יחד. מן הצד, אני מחזיקה מאהב עשיר וזקן, והוא זה שקונה לי את הפרוות והתכשיטים ואתו אני יוצאת לחופשות באקפולקו ובאיי הבהאמה".

      השלישית נותרה שותקת.

      "מה אתך?", שאלו חברותיה.

      "אני סתם זונה", אמרה ולא יספה. 

        10/1/16 16:14:

      צטט: רחלי בן-צור 2016-01-10 16:08:16

      ..וכך ממשיכים עלילות הצדיקים בארץ דמיוניה, וידעו הכל כי בזכות צדיקותם ניתנה להם הארץ לעד ועד עולם....

      תודה רבה, רחלי.

      אין מנוס (כמעט) מכך שההיסטוריה של האחים תחזור על עצמה.

      לחינם שונאים באירופה את הצוענים ומפחדים מהם?חיוך

      שבוע טוב, עמוס.

        10/1/16 16:08:
      ..וכך ממשיכים עלילות הצדיקים בארץ דמיוניה, וידעו הכל כי בזכות צדיקותם ניתנה להם הארץ לעד ועד עולם....
        10/1/16 11:47:

      צטט: sari10 2016-01-10 10:19:53

      איזה סיפור....
      אך....? אך מה? חיוך

      האמת? לא ממש מבינה נערה כמו מרי,
      בו זמנית עם שני אחים? הסנני
      לא יכלה לבחור לה אחד?
      נו טוב.... נסתרות דרכי אישה...

      תודה רבה, שרי,

      מה את מתפלאת על מרי – את לא מכירה את הביטוי "אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך"?

      לא מעט נשים מעדיפות יציבות ונוחות בחיי הנישואין על פני יצרים והרפתקנות. חלק מהן נוקטות את הדרך של מרי.

      באותו עניין, יש סיפור על שלוש בנות, חברות טובות, בקליפורניה, שאחרי נשף סיום התיכון, ישבו בדיינר האהוב עליהן וקבעו להיפגש שוב באותו מקום, באותו תאריך ובאותה שעה, כעבור 10 שנים.

      כל אחת מהן הלכה לדרכה והן התפזרו ברחבי ארה"ב.

      בתאריך הקבוע ובשעה היעודה התייצבו שלושתן בדיינר. אחרי החיבוקים והנשיקות, החלו בסיפוריהן.

      "אני נשואה לגבר מזדקן ועשיר מאד", אמרה הראשונה, "ומן הצד יש לי מאהב צעיר ונמרץ, שממש נפלא במיטה".

      "אני התחתנתי עם אהוב נעוריי מהתיכון – אתן זוכרות אותו", אמרה השנייה. "אין לנו סנט על התחת, אבל נפלא לנו יחד. מן הצד, אני מחזיקה מאהב עשיר וזקן, והוא זה שקונה לי את הפרוות והתכשיטים ואתו אני יוצאת לחופשות באקפולקו ובאיי הבהאמה".

      השלישית נותרה שותקת.

      "מה אתך?", שאלו חברותיה.

      "אני סתם זונה", אמרה ולא יספה. 

        10/1/16 10:19:

      איזה סיפור....
      אך....? אך מה? חיוך

      האמת? לא ממש מבינה נערה כמו מרי,
      בו זמנית עם שני אחים? הסנני
      לא יכלה לבחור לה אחד?
      נו טוב.... נסתרות דרכי אישה...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין