עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    החצר האחורית

    המגלומניה של היצור המודע לאקראיותו ולפיצפוניותו

    2 תגובות   יום שני, 4/1/16, 21:41

     

    תם עידן. קשה לי לומר את זה לעצמי, אבל תם עידן. וככול שנדמה שיש אירועים ותאריכים תוחמים לכל עידן, המערכת הביו-כימית המוחית יודעת שהגבולות מטושטשים, שיש זליגות, תקופות חפיפה, עד שהאחד נעלם והחדש מפציע. וגם לזיכרון יש מקום (מפוקפק) במערכה המוחית. מרכזי המוח האמונים על מצבי דחק, שברון לב, התמכרויות, מוטיבציה וסיפוק - עושים את עבודתם נאמנה, על דעת התמהיל בין הצופן הגנטי האקראי להיסטוריה האישית האקראית. עוד אפשר לומר, שהמערכת המוחית שלי מתואמת עם הפסיכוזה האקלימית הגלובלית, התחממות כדור הארץ וכל זה, ונתונה גם היא לגחמות אקלימיות, התפרצויות שלא בעיתן, גשם מוגזם, אביביות חורפית, מה לא. כל מה שעובר על כדור הארץ, אני מזהה בתוככי הנפש הנפרדת מהאקלים הממוזג, האפרפר, זה שלתקופה קצרה (שנים אחדות) ידע שקיץ זה קיץ, וחורף זה חורף. ובעידן המעבר הזה, בין מה שנגמר למה שהולך להיות, יש סדקים בעננים, והתפרצויות של אור, הבלחים של אופוריה, נסיגות, תהומות ותוהו. ומבעד כל אלה, הידיעה הכי יסודית ועקשנית היא שאחרי הכול, אין יותר מדיי חדש תחת השמש (או יותר נכון, מסביב לה), ושגם העתיד יגיע אל סופו. המחזורים יתקצרו וילכו, עד שיעלמו לחלוטין, והכול יגמר, אולי אפילו אוטוטו, כל אדם בנפרד, וכדור הארץ באופן כללי. אבל אם נרד לרגע ממבט העל היודע את כל הסיפור כולו (ככול שידוע למדע), ונחזור לעכשיו, אז עכשיו תם עידן. כלומר, כבר יותר משנה תם עידן מבחינתי, ואני עדיין באזור החפיפה הזה שבין הסיבוב הקודם לסיבוב הבא שאינו ברור עדיין, כי ככה זה עם עתידות - קיומם מוטל בספק תמידי.
     
    ואף על פי כן, סוב יסוב, הדבר הזה. כאילו עולם כמנהגו. על דעת עצמו. כלומר, כאילו יש עתיד. וכל זאת בניגוד לכל הסיכויים ולכל הציפיות ולכל התצפיות. ומה שנורא כאב אתמול, נעלם כלא היה היום. ואם יורשה לי לנתח את הפסיכו-נוירולוגיה של המקרה, זוהי המגלומניה של היצור המודע לאקראיותו ולפיצפוניותו, זה האושר שבלב הגיהנום.
     
    הידיעה כי הולך להיות רע, מעולם לא עצרה אנשים מגלומנים חמומי לב כמוני, שמתכוונים לנצח את הדיסאוננס הקוגניטיבי של הקיום האנושי, בחיפוש עקר אחר משמעות כלשהי בלב הים האכזר הזה. למרות הידיעה המרה, וכנגד כל הסיכויים, אני אוסיף לחתור לאנשהו. בעל משמעות. כלשהי. לזעום נגד רדת האור, לתפוס את השמש במעופה, ולא ללכת בשקט אל תוך לילה הנחשב הזה - זוהי חתיכת תורה (אם כי לא כל התורה כולה, ובטח לא על רגל אחת).

    בזמן שישנתי:

    סיימתי את העונה השניה של טרנספרנט (הסידרה הכי שווה בלב), והתחלתי את העונה השניה של הפוסדקסט של סירייל (לא תופס כמו העונה הראשונה, שמתי את זה על הולד). התאהבתי בטום אודל (גם חתיך וגם חתיך), ובכמה אינטלקטואלים מגניבים מכל מיני טנקים של מחשבות (מאג'יד נאוואז, דוגלאס מוריי, סם האריס, מיילו יאנופולוס), שמה שמאחד אותם זו הליברטרייניות התרבותית שלהם, שקמה נגד השתקת הפיות של האוטוריטרייניות התרבותית של השמאל הרגרסיבי והפוליטקלי-קורקט. הוצאתי את האלבום ה 13 שלי. התחלתי את האלבום ה 14. פירסמתי ספר שירה חדש, "עד התוהו הבא -סטנדאפ על פי תהום". עזרתי לאמא. שיכללתי את ההופעות תוך-כדי תנועה. קבעתי פגישות. הורדתי את גדר חיה לטאבלט, אבל טרם קראתי. חזרתי לשתות יין בכוסות ראויות. החלפתי דוד שמש. ובום, תם עידן.

    המעוניינים להיכנס לרשימת הדיוור להופעות וארועים, כתבו ל hadaranews@gmail.com

    מה כתוב בתוך התמונה.

    הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלי. לעדכונים.

    ולמוסיקה שלי.

    לטוויטר שלי.

    לאינסטרגם שלי


    ההופעה שלי חוזרת הביתה לת"א. אם יש לכם לב, הביאוהו לכאן!
    יום ראשון 30.10.16 לבונטין 7 בשעה 20:00 בדיוק (פתיחת דלתות ב 19:30). 
    עם הרכב המעבדה החתיך שלי, עידו אשד ואבי שניידר.
    פרטים באיבנט בפייסבוק. שתפו ובואו.


    ''

    Pink Winter Photography

    ''

    *** 
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/1/16 20:17:
      את מדהימה אותי כל פעם מחדש הדרה, כבוד ! חודש טוב, חודש שבט, ראשי תיבות שב"ט = שנשמע בשורות טובות }{
        5/1/16 12:20:
      זמרת ויוצרת נהדרת. קול נשי יחודי ואמיתי. 2016 ניפלאה לך. ולהתראות.

      ארכיון

      פרופיל

      HADARA
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין