עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    לקחי ההיסטוריה

    4 תגובות   יום חמישי, 5/11/15, 17:29

    לקחי ההיסטוריה

     

    "תֽפׇדׇֿלוּ (בבקשה)", אמר לנו הזקן, שישב תחת עץ התאנה, והצביע על הכיסאות שהוצבו לפניו.

     

    בקיץ 1967, תכננה המחלקה לסטטיסטיקה סקר/מפקד תושבים בשטחי יהודה ושומרון, שנכבשו זה עתה. כשנדרשו לה סוקרים דוברי ערבית, הגשתי מועמדות והתקבלתי כראש צוות. מלבדי בצוות היה עוד בחור צעיר אחד בלבד, שמאז לא נפגשנו שוב, ואינני זוכר את שמו.

    הנוהל בכפרים היה להיפגש עם המוכתר ולקבל ממנו את הפרטים על תושבי כפרו. כשהגענו לכפר הזה, צפונית לחברון, שאלנו על המוכתר והופנינו אל עץ תאנה עב גזע ועתיר עלווה במרכז הכפר. כשהתיישבנו, תהיתי ביני לבין עצמי, מי זקן יותר – המוכתר, או העץ.

    אחרי מילות הנימוס המתבקשות, ואחרי שתיית תה שהגישה לנו אישה מבוגרת מבית סמוך, מלאנו את שאלון הסקר, לפי הנתונים שקיבלנו מן המוכתר.

    כשקמנו על מנת לעזוב, ביקשתי את רשות המוכתר לשאול אותו לגילו.

    "עמרי תֽנֵין וּתֽמאנין סׇנֶה (אני בן שמונים ושתיים)", ענה ברצון. "ואתה?"

    "אני בן עשרים ושמונה", עניתי.

    ואז בא הקטע המפתיע והמיוחד בשיחה.

    "אתה צעיר והמדינה שלכם צעירה, ואני כבר זקן", פתח בדבריו. "בצעירותי ראיתי פה את התורכים, אחר כך באו האנגלים, אחר כך באו הירדנים, ועכשיו אתם באתם ואתם השליטים פה. אולם אתם כמו כולם - באים והולכים - ואילו אנחנו חיים על האדמה שלנו ונישאר פה לעולם!"

    התרשמתי מאד מדברי הזקן, והם עוררו בי מחשבות.

    האדמה הזאת, שהוא ואבותיו גרו עליה במשך דורות, נקראת בפיהם פלסטין. אולם עבורנו היא ארץ-ישראל והיא שלנו. קיוויתי שתמיד, בכל הסדר שאליו נגיע, נוכל לשוב לכפר הזה ולכל שטחי יהודה ושומרון, בביטחון מלא, לא ככובשים, אלא כמטיילים. שלא יחזור עוד מצב, שחלקים נכבדים מארץ-ישראל יהיו סגורים בפנינו.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/11/15 10:13:

      צטט: אהובהקליין 2015-11-11 08:55:06

       עמוס היקר.

      ראשית נהניתי מאד מכתיבתך- כמו תמיד.

      אתה כותב בחן וכישרון רב.

      אשר למסקנה:

      התשובה כתובה בספר הספרים,זכור מה אמר  כלב בן יפונה כאשר המרגלים חזרו מלתור את ארץ ישראל:

      "..עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה"[במדבר י"ג,ל]

      ודאי זכר את הבטחת אלוקים לאברהם אבינו ולבאים אחריו:

      "...שא נא עינך וראה מן המקום אשר- אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה: כי את- כל- הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם.."[בראשית י"ג,י"ד]

       המשך שבוע טוב ויצירתי.

       

      בברכה

      אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      ארץ ישראל היא אכן הארץ המובטחת לנו, אולם במשך הדורות, כאשר רובינו נעדרנו ממנה, אחרים התיישבו בה ועתה הם תובעים את זכותם עליה.

      אם היינו יכולים להתדיין בפני בית דין נייטרלי, אין ספק שהיה נמצא צידוק לטענות שני הצדדים והיו פוסקים על איזושהי חלוקה. לצערנו, אין בית דין כזה.

      נוצרת כיום בעולם תנועה הולכת ומתפתחת של מגני ישראל ומגיני הפלסטינים - וסוף התהליך מי ישורנו?

      עלינו להמשיך להיות חזקים ולהגן על זכויותינו.

      כל טוב, עמוס. 

        11/11/15 08:55:

       עמוס היקר.

      ראשית נהניתי מאד מכתיבתך- כמו תמיד.

      אתה כותב בחן וכישרון רב.

      אשר למסקנה:

      התשובה כתובה בספר הספרים,זכור מה אמר  כלב בן יפונה כאשר המרגלים חזרו מלתור את ארץ ישראל:

      "..עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה"[במדבר י"ג,ל]

      ודאי זכר את הבטחת אלוקים לאברהם אבינו ולבאים אחריו:

      "...שא נא עינך וראה מן המקום אשר- אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה: כי את- כל- הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם.."[בראשית י"ג,י"ד]

       המשך שבוע טוב ויצירתי.

       

      בברכה

      אהובה.

        6/11/15 00:42:

      צטט: sari10 2015-11-05 17:40:19

      אז.... יש איזו מסקנה?
      או שאלו הרהורים שכאלו?

      תודה רבה, שרי.

      כמובן שאלו הרהורים בלבד. כידוע, אינני נמצא בעמדה של מקבלי ההחלטות.

      סופ"ש נעים, עמוס.

        5/11/15 17:40:

      אז.... יש איזו מסקנה?
      או שאלו הרהורים שכאלו?

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין