עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    אדם והים

    14 תגובות   יום חמישי, 27/8/15, 19:06

    אדם והים

     

    אדם נולד במושבה בגליל התחתון. על השם הסכימו שני הוריו - כל אחד וטעמיו עמו. אביו - שגדל בבית מסורתי והתחנך ב"חדר", אך בארץ ישראל הפך לחקלאי - אהב את הסמליות שבשם "אדם", הקושר בין האדם לאדמה. אמו, שלמדה בילדותה בבית ספר פולני בלבוב, התאהבה ב"פן טדיאוש" והפכה למעריצה של המשורר אדם מיצקביץ. היא ראתה בקריאת בנה הבכור בשם "אדם" מחווה לזכרו.

    אדם היה ילד נמוך קומה. רק שני ילדים בכיתה היו נמוכים ממנו. כפיצוי על היותו מאותגר גובה, דאג לפיתוח שריריו והשקיע עצמו מילדות בעבודה קשה בשדות ובחצר החווה המשפחתית. אולם הוא לא הסתפק בכך ועמל גם על פיתוח מכוון של הגוף. בהעדר מכון כושר במושבה הקטנה, היה מבצע בבית ובחצר שכיבות סמיכה, כפיפות בטן, עליות מתח על צינורות המתקן לתליית הכביסה ואף הרים גזעי עצים ששימשו להסקה, במקום הרמת משקולות. בבית הספר הוא הפך לספורטאי מצטיין וקנה לו הערכה רבה בקרב חבריו.

    בשנות העשרה צמח אדם לגובה בינוני, אך בלבו לא כבתה השאיפה להיות גבוה יותר. בשל גופו ה"משולש" (כתפיו הרחבות ומותניו הצרות), זרועותיו החזקות והמסוקסות ורגליו השריריות, התנדב בצבא באופן טבעי לשירות בצנחנים. הוא רכש לו שם ומעמד בשל הכוח, אומץ הלב והדבקות במשימה, שהוכיח בפעולות התגמול, ואף זכה בציון לשבח מהמח"ט.     

    כתלמיד, אהב אדם לקרוא ולפעמים אף היה כותב למגירה. בגיל מבוגר יותר, כתחליף, היה כותב לתיקייה במחשב. למרות שראשו ריחף לעיתים קרובות בעננים, רגליו היו נטועות היטב על הקרקע. באוניברסיטה העברית בירושלים למד בחוג לכלכלה והשלים גם תואר שני במנהל עסקים. הוא עמד במכרז לקבלת עבודה במשרד האוצר, והתקדם עד לדרגה של מנהל מחלקה באגף המסים. עם הופעת המחשבים הראשונים של "אפל" בשוק, הוא הבין  שזו תהיה המהפכה הבאה בתחום הידע, והחל ללמוד מדעי המחשב, תוך כדי עבודתו במשרד האוצר. בגיל ארבעים פרש מהשירות הציבורי והקים חברת הזנק לפיתוח תוכנה. החברה הצליחה מאד, התפתחה והעסיקה מאות עובדים במחקר ובפיתוח של תוכנות חדשות בתחום אבטחת המידע.

    בגיל ששים, אחרי שלושים ושמונה שנות נישואים מאושרים, התאלמן מאשתו, שהייתה חברתו ואהובתו מאז לימודיהם בבית הספר התיכון במושבה. הייתה זאת פגישתו הראשונה עם המוות של נפש קרובה. אחרי אשתו, מתו בזה אחר זה גם הוריו. המוות הלם בו והביא אותו לחשיבה מחודשת על משמעותם וחשיבותם של החיים.

     

    עד אותה עת סירב בעקביות להצעות המפתות שזרמו אליו ממשקיעים שרצו לרכוש את החברה שעמד בראשה. עתה, במשבר גיל הששים, המלווה בחוויית המוות הקשה, נעתר להפצרות של אחת מענקיות הטכנולוגיה העילית ומכר לה את החברה תמורת מאות מיליוני דולרים.

    בשלב זה, לא היה צריך יותר לעבוד ויכול סוף, סוף, לממש את אהבתו הכמוסה לים. הוא למד לימודי ספנות וקיבל הסמכה כ"קפטן". הוא רכש יאכטה בינונית והיה יוצא להפלגות - קצרות וארוכות יותר - בים התיכון. הוא הרבה לבלות עם משפחות בניו ונכדיו, ואף היה מצרף אותם להפלגותיו.

    אדם תרם תרומות כספיות נכבדות למטרות חברתיות, בעיקר לסיוע בקליטת העולים מאתיופיה ולהקמת מפעלים ויצירת מקומות תעסוקה בפריפריה. כמו כן, היה מעניק בהתנדבות ייעוץ וסיוע כספי לחברות הזנק חדשות.

    בחלוף השנים, כשהפנים שהמוות מתקרב ואורב מעבר לפינה, אימץ לעצמו את הדימוי "כי האדם עץ השדה" (דברים, כ' י"ט). הוא הרגיש כמו עץ בשלכת. בהדרגה היה מאבד את "עליו" – היכולות הגופניות והשכליות שהצטיין בהן בעבר. זכרונו נחלש והוא התקשה להיזכר - בעיקר בשמות של אנשים ומקומות. למרות דבקותו בריצות למרחקים ארוכים ובשחייה, ואולי בגללה, העצמות והסחוסים הלכו ונשחקו, והוא החל לסבול מכאבי גב ומכאבי רגליים. הוא לא התנחם בעובדה שאלה הגיעו אצלו בגיל מאוחר יחסית. רבים מחבריו החלו מתלוננים על תופעות דומות עוד בשלבים מוקדמים בהרבה, וחלקם כבר אינם מתלוננים יותר....

    אדם, איש האדמה, מצא את נחמתו בים. מרחבי הים הכחול, שנראה אין-סופי, הביאו מרגוע לנפשו. הוא היה מדמה את המוות להתמזגות עם הים ה"אין-סופי", והקץ המתקרב כבר לא נראה כה מחריד.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/9/15 17:00:

      צטט: sari10 2015-09-05 18:14:50

      עמוס,

      בראת דמות מאוד אוטנטית. נשמע באמת כל כך אמיתי.

      היו לו חיים מעניינים בהחלט!

      לקראת הסוף חשתי גל של קדרות יחד עם השלמה.

      תודה רבה, שרי.

      ואני חשבתי לתומי, שקבלת הגורל הצםוי לכל אחד מאתנו בסוף הדרך, היא דווקא אופטימית ולא קודרת.

      כל טוב ושנה טובה ומבורכת, עמוס.

        5/9/15 18:14:

      עמוס,

      בראת דמות מאוד אוטנטית. נשמע באמת כל כך אמיתי.

      היו לו חיים מעניינים בהחלט!

      לקראת הסוף חשתי גל של קדרות יחד עם השלמה.

        4/9/15 16:03:

      צטט: אהובהקליין 2015-09-04 14:38:25

      כתיבה יפה ומעניינת-כתובה בחן וכישרוב רב.

      יישר כוח!

      ברכות והצלחות בהמשך.....

       

      בברכה

       

      אהובה.

      תודה רבה לך, אהובה, על הביקור, על הכוכב, על הברכות ועל המשוב משובב הנפש.

      את מוזמנת לקרוא גם סיפורים אחרים.

      שבת שלום ושנה טובה, עמוס.

        4/9/15 14:38:

      כתיבה יפה ומעניינת-כתובה בחן וכישרוב רב.

      יישר כוח!

      ברכות והצלחות בהמשך.....

       

      בברכה

       

      אהובה.

        4/9/15 14:05:
      תודה רבה לך, נוי, על הביקור, על הכוכב ועל התגובה. אם חשבת שהסיפור אמתי, ואינך היחידה, הרי שהצלחתי. אולי לא הייתי צריך לערער את אשליית המציאות? שבת שלום ושנה טובה, עמוס.
        4/9/15 13:37:
      אדם אדמה וים לרגע חשבתי שהסיפור אמיתי.
        2/9/15 09:31:

      צטט: נחרצה 2015-09-02 01:46:04

      יש משהו בים שמשקיט את הלב ומחזק את הרוח...

      תודה רבה, סיגל.

      מסכים אתך. גם אני אדם שאוהב את הים.

      כל טוב, עמוס.

        2/9/15 01:46:
      יש משהו בים שמשקיט את הלב ומחזק את הרוח...
        2/9/15 00:55:

      צטט: רחלי בן-צור 2015-09-01 20:07:04

      וואו! איזה יופי של סיפור, עמוס. קשה לי להאמין שהכל פרי דמיונך. אני מאמינה ששילבת בסיפור חייו של אדם שאתה מכיר. נכון?

      תודה רבה, רחלי,

      צר לי לאכזב אותך. "אדם", גיבור הסיפור, לא היה, אלא נברא. ברור שאלמנטים שונים לקוחים מנתונים מציאותיים, אבל כן, הסיפור הוא פרי דמיוני.

      כל טוב, עמוס.

        1/9/15 20:07:
      וואו! איזה יופי של סיפור, עמוס. קשה לי להאמין שהכל פרי דמיונך. אני מאמינה ששילבת בסיפור חייו של אדם שאתה מכיר. נכון?
        1/9/15 11:29:

      צטט: פרמינה 2015-09-01 09:24:58

      זה נכון. הים הוא מרפא אמיתי.

      תודה רבה, טלי.

      אני חוויתי את אינסופיותו של הים, כשהייתי שוחה הרחק מן החוף, בחוף דור.

      כל טוב, עמוס.

        1/9/15 09:24:
      זה נכון. הים הוא מרפא אמיתי.
        29/8/15 01:05:

      צטט: באבא יאגה 2015-08-28 20:34:15

      ברגע שמאמצים את המוות, הוא לא מאיים ולא מפחיד ואפשר להנות מן החיים יותר

      תודה רבה, אלאונורה.

      עוד לא התנסיתי, אז אני נאלץ להאמין לך.

      שבת שלום, עמוס.

        28/8/15 20:34:
      ברגע שמאמצים את המוות, הוא לא מאיים ולא מפחיד ואפשר להנות מן החיים יותר

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין