![]()
על דף נייר בלילה קר על סף תיהום , לקפוץ או לא אני אספוג מילים קרות כשהן חודרות לגופי, צורבות את דמי, מכהות את רגשותיי. מתחת לאותם השמים , השמש שלך לא זורחת מעליי כמו תמונות מקרון רכבת דוהר על שברי חלומות ישנים שאיש לא ישיב .ואיש לא חשב על מה עשיתי לא בסדר ומה נשאר לי , אחרי שהלכת .
ולפעמים כשהנשימה אחרת ,גם הבכי נשמע לעיתים כמו צחוק החלומות שלי ריקים מתוכן העתיד טמון בעבר הרחוק .
אמרת שאני כמו ציור של מטורף במכחול שהחליט לכסות בהרבה מאוד חול את כל הדם שירקתי בגוונים של כחול
תסתכלי היטב ,ותראי דמעות של עצב ניתזות מעיניי נשאר עומד , כמו ליצן מתבודד על חורבת שתיקותיי
על חבל דק ,ליבי ניתק אני עוזב אותך , רגע לפני שאת נחרטת בזיכרונותיי |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה